Page 14 - ETMOL_46

‫תחנת הרכבת בירושלים‬

‫הבטחה מפורשת‪ ,‬שאם יקבל‪ ,‬כנתין‬ ‫לבניין מסילות ברזל‪ ,‬וביקש את חוות‬ ‫‪ 90‬שנה לרכבת‬
‫תורכי‪ ,‬זכיון למסילה‪ ,‬יימצא גוף שימ­‬ ‫דעתו‪ ,‬אם תיתכן בניית מסילת ברזל בין‬ ‫בארץ ישראל •‬
‫מש את הזכיון ולא יקפח את שכרו‪.‬‬ ‫יפו לירושלים )במצרים נבנתה המסילה‬ ‫‪ 6‬שעות נסיעה •‬
‫בעתונות העברית צויין‪ ,‬כי היה זה‬ ‫הראשונה בשנת ‪ .(1852‬המהנדס פסק‬
‫נסיון השלישי במניין לקבל זכיון‬ ‫פעילות רבה‬
‫מהתורכים לרכבת‪ :‬שני המציעים הקוד­‬ ‫בחיוב‪.‬‬ ‫במלחמת העולם‬
‫מים הפקידו ערבויות במשרדי השלטון‬ ‫מתוך המסמכים של הקונסוליה‬
‫בקושטא והפסידו אותן‪ ,‬כי לא מימשו‬ ‫הבריטית בירושלים אנו למדים‪ ,‬כי‬ ‫הראשונה •‬
‫תכניתו של מונטיפיורי גרמה לפעילות‬ ‫״הרכבת היהודית״‬
‫לבסוף את הזכיון‪.‬‬ ‫רבה בקרב נציגי מעצמות אירופה‬
‫ב‪ 28-‬באוקטובר ‪ 1888‬פורסמה הור­‬ ‫בירושלים‪ .‬הצרפתים הציעו שהם יקימו‬ ‫ורכבת העמק‬
‫אה מטעם השלטון עבד אל‪-‬חמיד בדבר‬ ‫את מסילת הברזל מיפו לירושלים ואילו‬
‫מתן זכיון ל‪ 71-‬שנה לבניין מסילת‪-‬‬ ‫האוסטרים הציעו לאנגלים להקים‬ ‫מאת שמואל אביצור‬
‫ברזל צרה בין יפו לירושלים עם זכות‪,‬‬
‫מוגבלת לארבע שנים‪ ,‬לסלול שני קווים‬ ‫בשותפות חברה לבניין המסילה‪.‬‬ ‫בין ראש״השנה ליום־כיפור‪ ,‬לפני‬
‫נוספים‪ :‬לשכם ולעזה‪ .‬נבון הפקיד ‪5000‬‬ ‫בשנות השבעים הוצעו לתורכים הצ­‬ ‫תשעים שנה‪ ,‬נשמעה לראשונה צפירת‬
‫לירות תורכיות כערבון שיממש את הז‪-‬‬ ‫עות שונות כדי לקבל זכיון לבניית‬ ‫הרכבת בארץ ונחנכה מסילת״ברזל בין‬
‫הרכבת‪ .‬בספרו ״ארץ הגלעד״ שיצא‬ ‫יפו לירושלים‪ .‬היתה זו הרכבת הרא­‬
‫כיון‪.‬‬ ‫לאור ב‪ 1880-‬הציע האנגלי הידוע‬ ‫שונה שפעלה במרחב שבין תורכיה‬
‫עם קבלת הזכיון יצא נבון לחפש‬ ‫לורנס אוליפנט להקים ״מושבה״ יהו­‬ ‫ומצרים; ירושלים הקדימה את דמשק‬
‫״קונים״ ומצאם מהר‪ .‬הוקמה חברת‬ ‫דית בגילעד‪ ,‬בעבר הירדן ולסלול מסי­‬ ‫בתחבורת רכבות‪ ,‬ויפו את ביירות בש­‬
‫מניות צרפתית אשר לרשותה העביר‬ ‫לות ברזל שיתחילו בצפון הארץ‪ ,‬בחי­‬
‫פה‪ ,‬יגיעו לעבר הירדן המזרחי דרך‬ ‫לוש שנים‪.‬‬
‫נבון את הזכיון תמורת מיליון פרנק‪.‬‬ ‫טבריה‪ ,‬משם אל הגילעד ואל עקבה‪.‬‬ ‫תכניות לבניין מסילת ברזל הועלו‬
‫ענף של המסילה יסוב את ים המלח‬ ‫כבר כארבעים שנה לפני כן‪ .‬הנסיון‬
‫אבן״פינה למסילה‬ ‫מערבה ויגיע לתעלת סואץ‪ ,‬ואילו מטב­‬ ‫הראשון קשור למשה מונטיפיורי‪ .‬נראה‬
‫ריה תיסלל מסילה לדמשק‪ .‬ענף של‬ ‫שהוא הגה את הרעיון עוד בביקוריו‬
‫ב‪ 31-‬למארס ‪ 1890‬ירד גשם טורד‪,‬‬ ‫המסילה יפנה מצפון ים המלח‪ ,‬מיריחו‪,‬‬ ‫הראשונים בארץ‪ .‬בביקוריו הרביעי‬
‫אבל הוא לא מנע כינוסה של חבורת‬ ‫והחמישי‪ ,‬בשנת ‪ ,1857‬הביא מונטיפיו‪-‬‬
‫אנשים בקילומטר הרביעי של המסילה‬ ‫לירושלים‪.‬‬ ‫רי ממצרים מהנדס אנגלי‪ ,‬מומחה‬
‫המיועדת‪ ,‬בין מקוה‪-‬ישראל לאזור של‬
‫היום‪ ,‬אשר קיימו את טקס התחלת‬ ‫נבון יוצא לקושטא‬
‫העבודה בבניין המסילה‪ .‬העבודה‬
‫התקדמה יחסית די מהר‪ ,‬אף שהיו עיכו­‬ ‫למערכה על השגת זכיון לסלילת‬
‫בים שונים‪ ,‬תקלות וגם חסרו ידים עוב­‬ ‫מסילה בארץ נרתם גם יהודי ירושלמי‪,‬‬
‫דות‪ .‬פועלים רבים הובאו ממצרים ור­‬ ‫יוסף נבון‪ ,‬והוא יצא לקושטא בשנת‬
‫בים מהם מתו ממחלת הקדחת‪ .‬מנמל יפו‬ ‫‪ 1887‬בעניין זה‪ ,‬כנראה מתוך תקוה או‬

‫‪14‬‬