Page 16 - ETMOL_46

‫והשחתה‪ ,‬ולתל‪-‬אביב הובטחה הספקה‬ ‫המשיכו להניח את מסילת הברזל‬ ‫בייחוד לצרכי הובלת עצים‪ ,‬שהיו אז‬
‫סדירה של מוצרים חיוניים‪.‬‬ ‫צפונה‪ .‬הם בנו גם קווי‪-‬עזר רבים‪ ,‬כמו‬ ‫הדלק העיקרי לקטרים‪ .‬כך נבנתה מסי­‬
‫מסילה צרה מאוד מנמל יפו ללוד )עד‬ ‫לה מטול״כרם בכיוון פרדס״חנה‪-‬כרכור‬
‫רכבות מצפות בלוד‬ ‫שהונח מחדש קו רחב(‪ ,‬מלוד לסביבות‬
‫בן‪-‬שמן בכיוון ראנתיס ומסילות שונות‬ ‫וגבעת עדה של היום‪ .‬קרוב ל״‪300‬‬
‫בימי המנדט הבריטי פעלו בארץ‬ ‫לחזית‪ ,‬כיום בסביבת רמת‪-‬השרון‪-‬‬ ‫קילומטר נסללו בקו עפולה סואץ‪ ,‬עד‬
‫שלושה קווי רכבת‪ :‬חיפה‪-‬קנטרה‪-‬‬ ‫הרצליה‪ .‬שנה לאחר מכן‪ ,‬בספטמבר‬ ‫שכל העבודה נפסקה בשל התקדמות‬
‫מצרים‪ ,‬יפו‪-‬ירושלים‪ ,‬וחיפה‪-‬צמח‪,‬‬ ‫‪ ,1918‬ערכו פריצה שניה צפונה‪ ,‬כבשו‬ ‫האנגלים‪ .‬מחוסר המרים הסירו את הפ­‬
‫את מחציתה הצפונית של ארץ‪-‬ישראל‬ ‫סים והאדנים בקטע לוד‪-‬יפו ומהמסילות‬
‫שכונה ״רכבת העמק״‪.‬‬ ‫והתקדמו עד גבול תורכיה עצמה‪ .‬הוכרז‬ ‫הצרפתיות בסוריה‪ .‬כן השתמשו במלאי‬
‫לוד היתה תחנת הצומת של כל קווי‬ ‫על שביתת נשק‪ .‬כל אותו זמן המשיכו‬ ‫שהוכן בעיר ג׳דה שעל ים‪-‬סוף‪ ,‬נמלה‬
‫המסילות הרחבות בארץ‪ .‬לוח השעות‬ ‫בהנחת המסילה הרחבה בכיוון לחיפה‪.‬‬ ‫של מכה‪ .‬על המחסור בדלק ניסו להת­‬
‫של הרכבת סודר כך שכל הרכבות‬ ‫עד תום בניית המסילה התנהלה התנועה‬ ‫גבר בשימוש בעצים‪ ,‬על‪-‬ידי כריתת‬
‫שהילכו בקווים הרחבים נפגשו בלוד‬ ‫ממצרים ומירושלים ומיפו לחיפה דרך‬ ‫עצי סרק וחורש טבעי בקנה‪-‬מידה‬
‫בזמן אחד‪ .‬הנוסעים מירושלים ומיפו‬ ‫המסילה שסללו התורכים‪ ,‬שעברה‬ ‫גדול‪ ,‬גם על‪-‬ידי גדיעת עצי פרי‪ .‬כ‪100-‬‬
‫ותל‪-‬אביב לחיפה או למצרים ולהיפך ‪-‬‬ ‫בטול‪-‬כרם ומסעודיה עד עפולה‪.‬‬ ‫אלף דונם עצי זית הושמדו אז‪ ,‬ואף‬
‫היו מחליפים כאן את הרכבת‪ .‬ההמתנה‬ ‫משהושלמה הנחת המסילה קנטרה‪-‬‬ ‫יצאה גזירה להשמיד כל עץ עשירי‬
‫בלוד היתה נמשכת עד ‪ 30‬דקות‪ .‬אם‬ ‫חיפה‪ ,‬הוסרו פסי הרכבת הצרה מלוד‬ ‫בפרדסים‪ .‬את הקטרים הסיקו גם באבן‪-‬‬
‫אחת הרכבות התאחרה‪ ,‬צריך היה לח­‬
‫לטול‪-‬כרם‪.‬‬ ‫גיר ביטומנית)״פצלות שמן״(‪.‬‬
‫כות עוד יותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1934‬עברו בקווי הרכבת‬ ‫״הרכבת היהודית״‬ ‫באמצעות המסילה החיג׳אזית‪ ,‬שתנו­‬
‫בארץ ‪ 2.1‬מיליון נוסעים ומיליון טונות‬ ‫עה אזרחית בה היתה מוגבלת‪ ,‬חוברה‬
‫ממשלת המנדט הבריטית שקמה‬ ‫ארץ‪-‬ישראל לתורכיה הפנימית ‪ -‬אסיה‬
‫משא‪.‬‬ ‫בארץ לאחר המלחמה קנתה מהפיקוד‬ ‫הקטנה ‪ -‬ולאירופה‪ ,‬אלא שזה לא היה‬
‫כדי לתמוך בתוצרת בריטית השתמ­‬ ‫הצבאי את המסילה מקנטרה לחיפה וכן‬ ‫קו‪-‬מסילה רצוף‪ .‬בחמישה מקומות צריך‬
‫שו להסקת הקטרים בפחם‪-‬אבן ולא‬ ‫עברו לרשותה קווי המסילה התורכיים‬
‫בדלק נוזלי היעיל יותר‪ .‬בימי מלחמת‪-‬‬ ‫בארץ ובעבר הירדן‪ .‬הקווים שסללו‬ ‫היה להעביר את הנוסעים והמשאות‬
‫העולם השניה‪ ,‬בשנת ‪ ,1942‬נסלל קו‬ ‫התורכים בזמן המלחמה נסגרו בזה אחר‬ ‫מקו לקו ואף ממסילה צרה למסילה‬
‫נוסף מחיפה לביירות בצפון ומשם‬ ‫זה)בעצם‪ ,‬הם לא יועדו מעודם לשירות‬ ‫רחבה‪ ,‬על גבי בהמות‪-‬משא ובמקרה‬
‫לטריפולי‪ .‬בדרך זו חוברה ארץ‪-‬ישראל‬ ‫אזרחי( ופסיהם ואדניהם הוסרו בהדר­‬
‫ללבנון‪ ,‬לצפון סוריה ולעירק‪ ,‬לתורכיה‬ ‫גה‪ .‬נפתחו סעיפים קצרים מהקו הראשי‬ ‫הטוב בעגלות‪.‬‬
‫לחיפה ‪ -‬מלוד לבית‪-‬נבאלה ולצריפין‪,‬‬ ‫האנגלים הדפו את ההסתערויות‬
‫ואירופה‪.‬‬ ‫התורכיות‪-‬גרמניות על התעלה‪ ,‬ואחר‪-‬‬
‫עם תום מלחמת העולם השניה‪ ,‬בימי‬ ‫ומראש״העין לפתח‪-‬תקוה‪.‬‬ ‫כך פתחו בהתקפה‪ ,‬בהתקדמות בתוך‬
‫המאבק נגד השלטון המנדטורי‪ ,‬חובלו‬ ‫קו ראש‪-‬העין פתח‪-‬תקוה‪ ,‬באורך ‪6.6‬‬
‫מסילות הברזל בארץ על‪-‬ידי ה״הגנה״‪.‬‬ ‫ק״מ כונה ״הרכבת היהודית״ וסיפורו‬ ‫סיני‪ ,‬כשמגמת פניהם ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב״ליל הגשרים״ ‪ - 17.6.1946 -‬פוצץ‬ ‫מיוחד במינו‪ :‬הוא נסלל לפי הסכם מיו­‬ ‫להבטחת קווי החיבור והאספקה‪,‬‬
‫הפלמ״ח גשרים שעליהם עברה הרכ­‬ ‫חד בין ועד המושבה פתח‪-‬תקוה וחברת‬ ‫הניחו האנגלים מסילת‪-‬ברזל מקנטרה‪,‬‬
‫בת‪ .‬בתקופה האחרונה לשלטון המנדט‬ ‫ההתיישבות היהודית יק״א לבין השלטו­‬ ‫בחוף המזרחי של תעלת סואץ‪ ,‬כשבצי‪-‬‬
‫פחתו שוב הנוסעים ברכבת‪ .‬בשנת‬ ‫נות הבריטיים‪ .‬יק״א השקיעה כספים‬ ‫דה צינור שסיפק מים מהנילוס לכוחות‬
‫‪ 1945‬נסעו ברכבת ‪ 1.6‬מיליון נוסעים‬ ‫במסילה והמושבה התחייבה על מינימום‬
‫ו‪ 2.15-‬מיליון טונות משאות ואילו שנה‬ ‫של משאות‪ .‬הממשלה התחייבה לא‬ ‫המתקדמים‪ .‬מסילת הברזל היתה ברוחב‬
‫אחר‪-‬כך נסעו רק ‪ 900‬אלף נוסעים‬ ‫להפעיל רכבת זו בשבתות‪ .‬את הסוללה‬ ‫המקובל ‪ 143 -‬ס״מ‪ .‬המסילה ״הלכה״‬
‫הניחו חברי גדוד‪-‬העבודה בראשית‬ ‫אחרי הצבא הבריטי והגיעה למבואות‬
‫וכ‪ 1.9-‬מיליון טונות משא‪.‬‬ ‫שנות העשרים‪ .‬במאורעות ‪1939-1936‬‬ ‫הדרומיים של עזה ‪ -‬לדיר סניד‪ .‬האנג­‬
‫הרכבת היתה המפעל הגדול ביותר‬ ‫הובאו המשאות בשביל תל‪-‬אביב‬ ‫לים הניחו גם קו רכבת מרפיח לכיוון‬
‫בארץ בימי המנדט והעסיקה בתקופת‬ ‫לתחנת פתח‪-‬תקוה ומשם הובאו במשא­‬
‫השיא ‪ - 1943 -‬קרוב ל‪ 7800-‬עובדים‪.‬‬ ‫יות לתל‪-‬אביב‪ ,‬וכך הובטחו מחבלה‬ ‫באר‪-‬שבע‪.‬‬
‫רק ‪ 8-7‬אחוז מהם היו יהודים‪ .‬עם קום‬ ‫כשבאר‪-‬שבע ועזה נפלו בידי הברי­‬
‫המדינה עברה הרכבת לידי ממשלת‬ ‫טים הם החלו להתקדם במהירות רבה‬
‫צפונה‪ ,‬הגיעו עד לירקון וכבשו את‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫ירושלים )נובמבר‪-‬דצמבר ‪ .(1917‬תוך‬
‫כדי הקרבות נפגעו קשה הרכבות‬

‫והמסילות התורכיות ואילו האנגלים‬

‫בתקופה התורכית ‪ -‬תחנת הרכבת מלאה נוסעים‬

‫‪16‬‬