Page 20 - ETMOL

Page 20 - ETMOL_46

P. 20

‫והמעשיות אשר הקורא תדשן נפשו‪,‬‬ ‫לפעמים מורה‪-‬דרך ליהודים העולים‬ ‫על הגמל הוא מספר כי הוא מסתפק‬
‫ועוד כמה וכמה עניינים נפלאים אשר‬ ‫למקומות קדושים‪ .‬אנחנו מוצאים אותו‬ ‫בשתיית מים אחת לשמונה ימים ומסוגל‬
‫לא בשום מקום‪ .‬ואל יאמר הקורא כי‬ ‫עם חבורת יהודים בחברון‪ ,‬עם קבוצה‬ ‫לשאת על גבו מאה רוטל)כ״‪ 300‬קילו‬
‫בדיתי מליבי דברי הבל‪-‬הבלים חם‬ ‫אחרת הוא מטייל על חומות ירושלים‬ ‫גרם(‪ .‬הוא מביא גם פרטים על פרדים‪,‬‬
‫וחלילה‪ .‬כל מה שכתבתי שמעתי ממגידי‬ ‫ותוך כדי טיול נופל אחד המטיילים‪ ,‬זקן‬ ‫חמורים וסוסים ‪ -‬״כלי התובלה״ באו‬
‫מבני העיר‪ ,‬מן החומה ומת‪ .‬הוא מלווה‬ ‫תם ימים בארץ‪ .‬הוא מספר על ריבוי‬
‫האמת והצדק״‪.‬‬ ‫קבוצת נוסעים לדמשק ועם ערב חונה‬ ‫גשמים בצפת הגורמים להתמוטטות‬
‫אחד מעניינים מופלאים אלו הוא בוד‬ ‫השיירה ללינת לילה ליד הבניאס‪ .‬ריי‪-‬‬ ‫בתים וזה מכיוון שגגותיהם עשויים‬
‫אי סיפור מקום גניזת כלי בית המקדש ‪-‬‬ ‫שר מתפעל מהמעין הפורץ מן האדמה‪,‬‬ ‫מחימר כבוש‪ ,‬מה שאין כך בירושלים‬
‫אשר עליו מספר ריישר ‪ -‬בעין כחל‪,‬‬ ‫שבתיה בנויים היטב וגגותיהם מרוצפים‬
‫ליד הכפר עכברה‪ ,‬דרומית לצפת‪) .‬כחל‬ ‫ומתרחץ בו‪.‬‬ ‫מלוחות אבן ומסוגלים לעמוד גם בגש‬
‫פירושו בערבית פיך‪ ,‬הוא הצבע‬ ‫ריישר מזכיר את השתתפותו בתפילה‬
‫ובלימוד הזוהר בבית‪-‬הכנסת העתיק‬ ‫מים רבים‪.‬‬
‫הכחול‪-‬כהה(‪.‬‬ ‫בכפר ג׳ובר שליד דמשק‪ .‬הוא נוסע עם‬ ‫ריישר מספר על מקצוע של מעגלי‪-‬‬
‫אגדות רבות התהלכו על גניזת כלי‬ ‫שיירה העושה דרכה מירושלים לצפת‬ ‫גגות‪ ,‬הסובבים בצפת לפני עונת הגש‬
‫בית‪-‬המקדש בטרם חורבנו ועל התגלו‬ ‫ועורכת ביקור בקבר יעקב‪ .‬כמנהיג‬ ‫מים ומחזקים את הגגות במעין מעגי‪-‬‬
‫תם עם בואו של משיח‪ .‬בכמה ספרים‬ ‫השיירה הוא מנהל משא‪-‬ומתן עם הער‬ ‫לות‪ .‬הוא מספר על עצירת גשמים ועל‬
‫שנדפסו בארץ באמצע המאה הקודמת‬ ‫בי שומר הקבר‪ ,‬על גובה התשלום‬ ‫עצרות התפילה שקיימו היהודים בימי‬
‫נאמר‪ ,‬כי הכלים גנוזים דווקא בכפר‬ ‫עבור הכניסה למקום‪ .‬ריישר וחבריו‬ ‫בצורת ועל הנסים שהתרחשו להם‪.‬‬
‫הגלילי עין כחל‪ .‬חיים הלוי הורביץ‬ ‫הולכים ברגל למחרת ל״ג בעומר ממי‪-‬‬ ‫בטבריה ישנים בקיץ על הגגות מפני‬
‫כותב בספרו ״חיבת ירושלים״‪ ,‬שיצא‬ ‫רון לפקיעין‪ ,‬ואומר‪ :‬״והעמל והיגיעה‬ ‫החום הרב‪ .‬הוא מספר על השימוש‬
‫לאור בארץ בשנת תר״ד )‪ :(1844‬״ושם‬ ‫מן הדרך אין לשער‪ ,‬כי כולו מלא‬ ‫בפחמים לבישול ולחימום הבית‪ .‬שמן‬
‫)ליד עין כחל( כנגד מזרח יש הר זקוף‬ ‫אבנים‪ ,‬דרכים עקלקלות‪ ,‬הרים וגבעות‪,‬‬ ‫הזית משמש למאכל ולמאור‪ .‬היהודים ‪-‬‬
‫וגבוה מאוד ולמעלה בראשו חצוב מעט‬ ‫הוא מספר ‪ -‬מבכרים בשר כבשים על‬
‫בעובי ההר כדמות שער וסתום ואומרים‬ ‫עולה שמים ויורד תהומות״‪.‬‬ ‫בשר פרות‪ ,‬שכן הפרות שימשו לחריש‬
‫שבזה ההר נגנזו כלי בית‪-‬המקדש״‪.‬‬ ‫המחבר מתאר את יציאתו מהארץ‪,‬‬ ‫)וכך הוא הדבר גם כיום במקומות ניד‬
‫יהוסף שוארץ כותב בספרו ״תבואות‬ ‫ביקורו בביירות שהיא לדבריו ״רוכלת‬ ‫חים( והוצעו לשחיטה כאשר תש כוחן‬
‫הארץ״‪ ,‬שיצא לאור שנה אחר‪-‬כך ‪-‬‬ ‫עמים‪ ,‬היא הנמל הגדול של דמשק ויש‬ ‫ולא יכלו לחרוש יותר ולכן מכרון‪ .‬ואז‬
‫בתר״ה ‪ ,1845 -‬גם הוא בירושלים‪ ,‬כי‬ ‫שם ספינותיהרבה״‪ .‬הוא מפליג בספינה‬
‫כלי המקדש נגנזו בעין כחל‪ .‬סיפור זה‬ ‫לאיזמיר ונפגש שם עם רבה הראשי של‬ ‫גם‪ ,‬לא היו טובות למאכל‪.‬‬
‫מוסר גם החוקר א‪.‬מ‪ .‬לונץ בספרו‬ ‫העיר ומצטדק לפניו על יציאתו מהארץ‪.‬‬ ‫ריישר מציין כי ביירות איננה ארץ‪-‬‬
‫״מורה דרך בארץ‪-‬ישראל ובסוריה״‬ ‫משם הוא מגיע לקושטא ומתאר את‬ ‫ישראל וסימן לכך ‪ -‬שחגגו בה שני‬
‫גודלה ויופיה של העיר‪ :‬״עיר המלוכה‬ ‫ימי‪-‬טוב‪ .‬הוא אומר גם‪ ,‬כי ביירות‬
‫שיצא לאור בשנת ‪.1892‬‬ ‫היא עיר הגדולה קונסטאנטינופול‬ ‫איננה בארות המוזכרת בתנ״ך‪ .‬בארות‬
‫כיצד הגיעו שני מחברים אלו למס‬ ‫הנקרא סטמבול ותרגום יונתן בן עוזיאל‬
‫קנה כי כלי המקדש גנוזים דווקא באותו‬ ‫מביא קונסטנטינה קרתא חייבתא )בלק‬ ‫היא אל‪-‬בירה לייד רמאללה‪.‬‬

‫מקום?‬ ‫כ״ד(״ משם הוא מפליג לאירופה‪.‬‬ ‫בית־חולים של המיסיון‬

‫שגיאת דפוס?‬ ‫עניינים מופלאים‬ ‫ירושלים זוכה לתיאורים נרחבים‬
‫בספרו‪ .‬הוא מספר את תולדותיה ומוסר‬
‫נראה לי שהגלגול הוא מופלא ומקורו‬ ‫בהקדמתו אומר ריישר‪ :‬״אני הוספתי‬ ‫פרטים על בתי העיר‪ ,‬על חצרותיה‬
‫בשגיאת דפוס קטנה‪.‬‬ ‫כמה וכמה דברים על מנהגי ארץ הקודש‬ ‫ובורות המים המתמלאים במי הגשמים‬
‫באמצעות מרזבי הגגות‪ .‬השוקים לדב‬
‫בספר הקבלי ״עמק המלך״ מאת‬ ‫עין־כחל בואדי עמוד‬ ‫ריו‪ ,‬מלאים טוב‪ .‬בתי החולים מגישים‬
‫נפתלי בן יעקב אלחנן שיצא לאור‬ ‫עזרה לכל אחד ‪ -‬יהודי‪ ,‬מוסלמי או‬
‫בשנת ת״ח )‪ (1648‬באמסטרדם‪ ,‬כותב‬ ‫נוצרי‪ .‬מעניין שהוא מספר בשבחיו של‬
‫המחבר בהקדמה היכן נגנזו כלי בית‬ ‫בית‪-‬החולים האנגלי של המסיון‪ .‬הוא‬
‫המקדש ובין השאר הוא כותב כי‬ ‫מוסר על פעולתו של מונטיפיורי לבנות‬
‫״משקלי הכסף הגנוזים בעין כתל על‪-‬‬ ‫שכונה לעניי העיר מחוץ לחומה‪ ,‬שם‬
‫ידי ברוך וצדקיה״ נראה לי שאותם‬ ‫הקים גם טחנת‪-‬קמח ״ההולכת וטוחנת‬
‫חוקרים מירושלים‪ ,‬בני המאה הקודמת‪,‬‬
‫קראו בטעות את המקום עין כתל ‪ -‬עין‬ ‫לרוח היום״‪.‬‬
‫כחל ‪ -‬התי״ו הפכה להם לחי״ת‪ .‬סבו‬ ‫ריישר מוסר פרטים על הכוללים‬
‫רים היו שאין לך מקום מתאים יותר‬ ‫למיניהם ודרך חלוקת כספי החלוקה‪,‬‬
‫לגניזה של כלים מהמקדש מאשר בעין‬ ‫ריישר אומר‪ ,‬כי כניסתו של מונטיפיורי‬
‫לחצר בית‪-‬המקדש לא היתה לרצון‬
‫כחל בסביבת עיר המקובלים צפת‪.‬‬ ‫רבני ירושלים‪ .‬הוא מוסר שמשלמים‬
‫וריישר מוסיף ומספר‪ :‬״מלך צרפת ‪-‬‬ ‫למוסלמים עבור ביקור ליד הכותל‬
‫נאפולען ‪ -‬זה כחמישים שנה שהיה‬
‫בארץ‪-‬ישראל וגם אצלו היה ידוע על‪-‬‬ ‫המערבי‪.‬‬
‫ידי ספרי דברי הימים ששם בהר עין‬ ‫ריישר הרבה לסייר בשבילי הארץ‬
‫כחול הכלים גנוזים וחפר את ההר כמעט‬ ‫והכיר את כל אתריה הקדושים ליהודים‪.‬‬
‫עד חציו‪ ,‬אך לריק היה יגיעו ולשוא‪ ,‬כי‬ ‫הוא מוסר על הימים הקבועים לביקורים‬
‫לא ידע שלא יוכל להתגלות עד שיבוא‬ ‫ואילו תפילות ופיוטים יש לומר‪ .‬הוא‬
‫ממעט לספר על מעורבות אישית‪ ,‬אך מן‬
‫משיח בן צדקנו״‪.‬‬ ‫המעט אנו יכולים ללמוד‪ ,‬כי הוא היה‬
‫כך גרמה טעות דפוס לנפולאון לחפש‬

‫אחרי הכלים הנכספים‪...‬‬

‫‪20‬‬

15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25