Page 18 - ETMOL_46

‫אוניברסיטת הארוורד באמצעות הנדבן‬ ‫מנהלו הגדול ד״ר הערצל ביום ה׳ אור‬ ‫ורחובות נקיים בה‪ .‬הוא נפגש עם‬
‫לוציוס נתן ליטאואר את אוספו הפרטי‬ ‫ליום כ׳ תמוז תרע״ג‪ .‬למלאות שנים‬ ‫אנשים נכבדים‪ ,‬יהודים ונוצרים ובדרכו‬
‫של דיינארד שמנה קרוב ל‪ 12,000-‬כר­‬ ‫תשע למותו‪...‬גבור ישראל! על במותנו‬ ‫״אספתי המון מטבעות יהודה מימי המכ­‬
‫חלל נפלת‪ ,‬לפני בני עולה אשר קנאו‬ ‫בים ועוד איזה חפצים עתיקים וספרים‬
‫כים‪.‬‬
‫בין שאר ספריו יוצאי הדופן פירסם‬ ‫בכבודך הגדול‪.‬״‬ ‫כ״י ]כתבי־יד[ וכדומה״‪.‬‬
‫דיינארד גם את ״צלם בהיכל‪ :‬יסופר‬ ‫בשנת ‪ 1888‬יצא דיינארד לארצות‬ ‫בפרק הבא ״למען ציון לא אחשה!״‬
‫לדור ולזכרון עולם דבר התועבה הנור­‬ ‫הברית והמשיך שם בפעילותו הציונית‪,‬‬ ‫הוא יוצא להתפלמס עם ספריהם‬
‫אה‪ ,‬כי קמו בישראל שני עובדי הבעל‪,‬‬ ‫באספנות ספרים ואף יסד בית דפוס‬ ‫ומאמריהם של רבים שכתבו על ארץ‬
‫דר‪ .‬יוסף קלויזנער בירושלים ודר‪.‬‬ ‫והוציא ב‪ 9-‬־‪ 1888‬שבועון בשם‬ ‫הקודש‪ ,‬ואינו ממלא פיו מים כלל‪ .‬הוא‬
‫סטעפאן ווייס בניוארק להסית את ישר­‬ ‫״הלאומי‪ ...‬מכתב עתי לעבודת האדמה‪,‬‬ ‫יוצא למלחמות ולמריבות‪ .‬״והנה אחרי‬
‫אל לעבוד אלקים אחרים‪ ,‬לטובת בנין‬ ‫לחכמה ולספרות ישראל״‪ .‬בשנת ‪1897‬‬
‫ציון‪.‬״ לא היה זה ספרו היחידי בענין‬ ‫הקים במדינת נבדה מושבה חקלאית‪,‬‬ ‫כל אלה אל יחשוב הקורא כי יודע הוא‬
‫ישו הנוצרי‪ ,‬כבר בתרפ״ד פירסם את‬ ‫את כל הנעשה על אדמת ישראל‪ ,‬חלי­‬
‫המחברת ״מכתב גלוי לישו הנוצרי‪.‬״‬ ‫נסיון שלא עלה יפה‪.‬‬ ‫לה! ברור הדבר כנכון היום כי עוד מאה‬
‫ספרו האחרון של דיינארד שהופיע בד­‬ ‫ספרים כאלה )״ארץ צבי״( לא יכילו‬
‫פוס היה ״היער באין דב‪,‬״ שבו טען‬ ‫מתיישב ברמלה‬
‫שישו הנוצרי לא היה ולא נברא‪ .‬תחום‬ ‫לספר את כל תועבות הרוצחים הקדו­‬
‫נוסף בו תרם דיינארד את חלקו הנכבד‪,‬‬ ‫ושוב בולט דיינארד הפולמוסן‪ .‬הדבר‬ ‫שים בארץ יהודה‪ ,‬והסבה לכל‬
‫היא הביבליוגרפיה העברית‪ .‬שבעה‬ ‫בא לידי ביטוי במיוחד בספרו ״פחדו‬ ‫השערוריות הנעשות שמה היא רק‬
‫ספרים פירסם בנושא זה במשך השנים‪.‬‬ ‫בציון חטאים״ שיצא לאור בתרע״ג‬ ‫החלוקה הארורה‪ ,‬אשר מנפש עד בשר‬
‫אלא שכאן לא תמה עדיין פעילותו‬ ‫)‪ .(1913‬באותה שנה בא ארצה שנית‪,‬‬ ‫תכלה ביושבי ארץ הקדושה‪ .‬וזאת‬
‫הספרותית של דיינארד‪ .‬בין שאר ספרי‬ ‫הפעם על מנת להשתקע בה‪ .‬הוא בחר‬ ‫לדעת כי רוב היהודים בטבריה‪ ,‬צפת‬
‫הפולמוס פירסם גם את ״מגלת סתו —•‬ ‫במקום הבלתי שיגרתי להגשמת חלומו‬ ‫וחברון הנם חסידים מכיתות שונות‪,‬‬
‫‪ -‬רמלה‪ .‬וכך מספר לנו א‪.‬מ‪ .‬לונץ‬ ‫אשר כל כת תתהלל באלילה ורבה הק­‬
‫יסופר לדור פעולות האיש ר׳ נ‬ ‫ב״לוח ארץ ישראל״ משנת תרע״ד‪:‬‬ ‫דוש כי אין כמוהו בכל הארץ‪ ,‬וכל‬
‫מונטיפיורי‪ ,‬הטובות גם הרעות‪ ,‬ואת‬ ‫״רמלה‪ .‬הסופר מר אפרים דיינארד קנה‬ ‫הקדושים זולתו אך פסילי עץ ואבן‬
‫אשר עשו אותו לאליל הפתאים האומל­‬ ‫כברת ארץ גדולה בקרבת תחנת‬
‫לים הרואים מרחוק אור עץ רקוב‬ ‫מסילת‪-‬הברזל ויבן לעת עתה בית‪-‬מלון‬ ‫המה״‪.‬‬
‫ויחשבוהו לאור שבעת ימים‪.‬״ ״הכינו‪-‬‬ ‫לאורחים וחנות שמסרה לאחד מתושבי‬
‫תיו לדפוס רק חמשים אכסמפלרים‬ ‫יפו ויש את נפשו לבנות בקרוב בנין‬ ‫דיינארד שב לאודסה ושם ‪ nrifl‬בית‪-‬‬
‫בתור כתב‪-‬יד‪ ,‬בעד אוצרות ספרים‬ ‫גדול בעדו‪ .‬וחלק מאחוזתו אומר הוא‬ ‫מסחר לספרים‪ ,‬והודות לפעילותו הנמר­‬
‫להקצות לבנין מבראה )בית‪-‬הבראה(‬ ‫צת כחובב‪-‬ציון‪ ,‬הפכה חנותו למרכז‬
‫)ספריות( לזכרון‪ ,‬לא בעד המון העם‪.‬״‬ ‫ואגודת הרופאים שביפו הסכימה להצע­‬ ‫ציוני‪ ,‬וכעבור שנה אף עלה בידו לארגן‬
‫תו מפני מזג אוירה הטוב‪ ,‬ותמסור לאחד‬ ‫קבוצה ראשונה של עולים מאודיסה‬
‫ספר בלתי ליגאלי‪...‬‬ ‫מחבריה לבוא בדברים עמו אודות בניין‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫כל הספרים המוזכרים‪ ,‬מתוך כחמ‪-‬‬ ‫הבית״‪.‬‬ ‫גם בספר מסעות אחר אשר יצא‬
‫שים ספרים שפירסם דיינארד‪ ,‬נמצאים‬ ‫מאורעות שהתרחשו בארץ עוררו‬ ‫בשנת תרמ״ה )‪ (1885‬בפרסבורג‪ ,‬והוא‬
‫בספרית אחד‪-‬העם ב״בית אריאלה״‬ ‫שוב את ביקורתו‪ ,‬שבאה לידי ביטוי‬ ‫מוקדש למסעות באירופה‪ ,‬הכניס דיינא‪-‬‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬ביניהם הספר‪ :‬״חרפת ברי­‬ ‫בשני ספרים נוספים‪ :‬״פחדו בציון חט­‬ ‫רד בסוף מאמר ״אודות הקאלאניזאציאן‬
‫טניה‪ :‬כתם שחור לאות קלון על מצח‬ ‫אים‪ :‬סודות מן החדר על דבר הציונות‬ ‫]התישבות[ בארץ הקדושה‪.‬״ ספר נוסף‬
‫בריטניה בהונותה את ישראל לגזול‬ ‫הטהורה‪ ,‬העצורה בבית כלא באשמנים‪,‬‬
‫ממנו את כבשת הרש )ארץ ישראל( על‬ ‫בידים לא מטהרות‪.‬״ ארלניגטון תרע״ז‪.‬‬ ‫על מצב הציונות וההתיישבות בארץ‬
‫ידי מרמה דיפלומטית‪ ,‬וחרפתה זאת לא‬ ‫בראש הספר‪ :‬״פתגמי במשך ימי מסעו‪-‬‬ ‫הוא ״עתידות ישראל ‪ -‬משא ציון״‬
‫תמחה ממנה עד עולם‪ ,‬עד אשר תיטיב‬ ‫תי בתבל‪ :‬כי אין חסידים בליובאוויץ‪,‬‬ ‫שיצא לאור בארצות‪-‬הברית‪ .‬במבוא‬
‫לנו את הרעה‪.‬״ ספר זה מצאתי סגור‬ ‫אין קאטוילים ברומי ואין ציונים‬ ‫לספר זה מצהיר דיינארד‪ :‬״ראיתי רבים‬
‫במעטפה‪ ,‬עליה כתב מנהל הספריה‬ ‫בציון‪.‬״ וכן כעבור שנה‪ :‬״׳י ־ בעד מי?‬ ‫אוהבי ציון בכל לב ונפש בארץ החדשה‬
‫בתקופת השלטון הבריטי‪ ,‬פרופ׳ היי‪-‬‬ ‫בעד באלשעוויקים או יה! ‪ ?..‬ארלי‪-‬‬ ‫]באמריקה[ אהבה טבעית‪ ,‬אהבת אמת‪.‬‬
‫נריך אליקום לווה‪ :‬״ספרות אי‪-‬‬ ‫אפם כעבור האהבה על דל שפתים‪ ,‬הנה‬
‫ליגאלית! לתשומת לב‪ :‬אסור לתת‬ ‫נגטן תרע״ח‪.‬״‬ ‫המון מלאכי משחית יקיפום מכל עברים‬
‫לקריאה או לעיון בשום אופן בלי רשות‬ ‫להשקיע לשונם בתבל‪ .‬חבר נערים‬
‫מיוחדת מאת המשטרה והשלטון של‬ ‫דיינארד היה מראשוני האספנים‬ ‫תעלולים עושי כל נבלה ותועבה אשר‬
‫היהודיים‪ .‬בין השאר הוא אסף ספרים‬
‫ממשלת א״י‪.‬״‬ ‫וכתבי‪-‬יד עברים שנתרמו על ידי‬ ‫הקיא אותם אדמת אירופא‪...‬״‬
‫אפרים דיינארד נפטר ביוני ‪1930‬‬ ‫נדבנים לספריות של אוניברסיטאות‬ ‫ושוב ספר בעניני ציונות‪ :‬״דברי הי­‬
‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬בגיל שמונים וארבע‪ .‬הוא‬ ‫שונות‪ .‬אך אוסף דיינארד הגדול מכולם‬ ‫מים לציון ברוסיא משנת תר״ם ‪-‬‬
‫היה טיפוס מקורי ומעניין‪ .‬מה שעשה‬ ‫נמצא בספריה הלאומית של ארצות‪-‬‬ ‫תרמ״ח‪.‬״ בשני חלקים‪ .‬וגם כאן דברים‬
‫עשה מתוך אהבה לארץ‪-‬ישראל וישובה‬ ‫הברית‪ ,‬היא ספרית הקונגרס בוושינג­‬
‫ומתוך שנאה לכל מי שהיה חשוד בעינו‬ ‫טון‪ .‬שני האוספים הראשונים שנאספו‬ ‫קשים על גילויים שליליים בארץ‪ ,‬ביני­‬
‫כמפריע למפעל הציוני או ליהדות‬ ‫על ידי דיינארד ושנתרמו לספריה זו על‬ ‫הם פרשיות שהושתקו לדבריו‪ ,‬במצות‬
‫המסורתית‪ .‬הוא השקיע את מיטב מרצו‬ ‫ידי הנדבן יעקב ה‪ .‬שיף בשנים ‪1912‬‬
‫ואף ממונו וראה בפולמוס שלו‪ - ,‬בו לא‬ ‫ו‪ 1914-‬מנו כ‪ 15,000-‬כרכים והיוו את‬ ‫הרבנים‪ ,‬כגון עינויים ועושק שנעשו‬
‫צדק תמיד ‪ -‬כפי שכתב בספרו ״עתידות‬ ‫הגרעין של המחלקה העברית של ימינו‪.‬‬ ‫בירושלים לגר מקוקז ורצח אשתו על‪-‬‬
‫ישראל״‪ :‬״עוד אבן אחת לבנין חומת‬ ‫שני אוספים נוספים שמנו כ‪ 6,000-‬כר­‬ ‫ידי יהודי חרדי‪ ,‬עד שנשלחו הגר ובניו‬
‫כים נקנו על ידי הספריה מדיינארד‬
‫ציון‪.‬״‬ ‫בשנים ‪ 1917‬ו‪ .1921-‬בסוף ימיו רכשה‬ ‫בחזרה לרוסיה‪.‬‬
‫בארץ פירסם)בשנת ‪ (1913‬את ספרו‬
‫״הבו תמים‪ :‬קול מציון אל צירי‬

‫הקאנגרעסס הציוני בוויען‪.‬״ על שערו‬
‫של הספרון מודפס‪ :‬״המחיר קודש לטו­‬
‫בת בנין בתים ליהודי תימן‪.‬״ בראש‬
‫הספרון‪ :‬״אזכרה על מות צבי ישראל‪,‬‬

‫‪18‬‬