Page 18 - ETMOL_46
P. 18
אוניברסיטת הארוורד באמצעות הנדבן מנהלו הגדול ד״ר הערצל ביום ה׳ אור ורחובות נקיים בה .הוא נפגש עם
לוציוס נתן ליטאואר את אוספו הפרטי ליום כ׳ תמוז תרע״ג .למלאות שנים אנשים נכבדים ,יהודים ונוצרים ובדרכו
של דיינארד שמנה קרוב ל 12,000-כר תשע למותו...גבור ישראל! על במותנו ״אספתי המון מטבעות יהודה מימי המכ
חלל נפלת ,לפני בני עולה אשר קנאו בים ועוד איזה חפצים עתיקים וספרים
כים.
בין שאר ספריו יוצאי הדופן פירסם בכבודך הגדול.״ כ״י ]כתבי־יד[ וכדומה״.
דיינארד גם את ״צלם בהיכל :יסופר בשנת 1888יצא דיינארד לארצות בפרק הבא ״למען ציון לא אחשה!״
לדור ולזכרון עולם דבר התועבה הנור הברית והמשיך שם בפעילותו הציונית, הוא יוצא להתפלמס עם ספריהם
אה ,כי קמו בישראל שני עובדי הבעל, באספנות ספרים ואף יסד בית דפוס ומאמריהם של רבים שכתבו על ארץ
דר .יוסף קלויזנער בירושלים ודר. והוציא ב 9-־ 1888שבועון בשם הקודש ,ואינו ממלא פיו מים כלל .הוא
סטעפאן ווייס בניוארק להסית את ישר ״הלאומי ...מכתב עתי לעבודת האדמה, יוצא למלחמות ולמריבות .״והנה אחרי
אל לעבוד אלקים אחרים ,לטובת בנין לחכמה ולספרות ישראל״ .בשנת 1897
ציון.״ לא היה זה ספרו היחידי בענין הקים במדינת נבדה מושבה חקלאית, כל אלה אל יחשוב הקורא כי יודע הוא
ישו הנוצרי ,כבר בתרפ״ד פירסם את את כל הנעשה על אדמת ישראל ,חלי
המחברת ״מכתב גלוי לישו הנוצרי.״ נסיון שלא עלה יפה. לה! ברור הדבר כנכון היום כי עוד מאה
ספרו האחרון של דיינארד שהופיע בד ספרים כאלה )״ארץ צבי״( לא יכילו
פוס היה ״היער באין דב,״ שבו טען מתיישב ברמלה
שישו הנוצרי לא היה ולא נברא .תחום לספר את כל תועבות הרוצחים הקדו
נוסף בו תרם דיינארד את חלקו הנכבד, ושוב בולט דיינארד הפולמוסן .הדבר שים בארץ יהודה ,והסבה לכל
היא הביבליוגרפיה העברית .שבעה בא לידי ביטוי במיוחד בספרו ״פחדו השערוריות הנעשות שמה היא רק
ספרים פירסם בנושא זה במשך השנים. בציון חטאים״ שיצא לאור בתרע״ג החלוקה הארורה ,אשר מנפש עד בשר
אלא שכאן לא תמה עדיין פעילותו ) .(1913באותה שנה בא ארצה שנית, תכלה ביושבי ארץ הקדושה .וזאת
הספרותית של דיינארד .בין שאר ספרי הפעם על מנת להשתקע בה .הוא בחר לדעת כי רוב היהודים בטבריה ,צפת
הפולמוס פירסם גם את ״מגלת סתו —• במקום הבלתי שיגרתי להגשמת חלומו וחברון הנם חסידים מכיתות שונות,
-רמלה .וכך מספר לנו א.מ .לונץ אשר כל כת תתהלל באלילה ורבה הק
יסופר לדור פעולות האיש ר׳ נ ב״לוח ארץ ישראל״ משנת תרע״ד: דוש כי אין כמוהו בכל הארץ ,וכל
מונטיפיורי ,הטובות גם הרעות ,ואת ״רמלה .הסופר מר אפרים דיינארד קנה הקדושים זולתו אך פסילי עץ ואבן
אשר עשו אותו לאליל הפתאים האומל כברת ארץ גדולה בקרבת תחנת
לים הרואים מרחוק אור עץ רקוב מסילת-הברזל ויבן לעת עתה בית-מלון המה״.
ויחשבוהו לאור שבעת ימים.״ ״הכינו- לאורחים וחנות שמסרה לאחד מתושבי
תיו לדפוס רק חמשים אכסמפלרים יפו ויש את נפשו לבנות בקרוב בנין דיינארד שב לאודסה ושם nriflבית-
בתור כתב-יד ,בעד אוצרות ספרים גדול בעדו .וחלק מאחוזתו אומר הוא מסחר לספרים ,והודות לפעילותו הנמר
להקצות לבנין מבראה )בית-הבראה( צת כחובב-ציון ,הפכה חנותו למרכז
)ספריות( לזכרון ,לא בעד המון העם.״ ואגודת הרופאים שביפו הסכימה להצע ציוני ,וכעבור שנה אף עלה בידו לארגן
תו מפני מזג אוירה הטוב ,ותמסור לאחד קבוצה ראשונה של עולים מאודיסה
ספר בלתי ליגאלי... מחבריה לבוא בדברים עמו אודות בניין
לארץ-ישראל.
כל הספרים המוזכרים ,מתוך כחמ- הבית״. גם בספר מסעות אחר אשר יצא
שים ספרים שפירסם דיינארד ,נמצאים מאורעות שהתרחשו בארץ עוררו בשנת תרמ״ה ) (1885בפרסבורג ,והוא
בספרית אחד-העם ב״בית אריאלה״ שוב את ביקורתו ,שבאה לידי ביטוי מוקדש למסעות באירופה ,הכניס דיינא-
בתל-אביב ,ביניהם הספר :״חרפת ברי בשני ספרים נוספים :״פחדו בציון חט רד בסוף מאמר ״אודות הקאלאניזאציאן
טניה :כתם שחור לאות קלון על מצח אים :סודות מן החדר על דבר הציונות ]התישבות[ בארץ הקדושה.״ ספר נוסף
בריטניה בהונותה את ישראל לגזול הטהורה ,העצורה בבית כלא באשמנים,
ממנו את כבשת הרש )ארץ ישראל( על בידים לא מטהרות.״ ארלניגטון תרע״ז. על מצב הציונות וההתיישבות בארץ
ידי מרמה דיפלומטית ,וחרפתה זאת לא בראש הספר :״פתגמי במשך ימי מסעו- הוא ״עתידות ישראל -משא ציון״
תמחה ממנה עד עולם ,עד אשר תיטיב תי בתבל :כי אין חסידים בליובאוויץ, שיצא לאור בארצות-הברית .במבוא
לנו את הרעה.״ ספר זה מצאתי סגור אין קאטוילים ברומי ואין ציונים לספר זה מצהיר דיינארד :״ראיתי רבים
במעטפה ,עליה כתב מנהל הספריה בציון.״ וכן כעבור שנה :״׳י ־ בעד מי? אוהבי ציון בכל לב ונפש בארץ החדשה
בתקופת השלטון הבריטי ,פרופ׳ היי- בעד באלשעוויקים או יה! ?..ארלי- ]באמריקה[ אהבה טבעית ,אהבת אמת.
נריך אליקום לווה :״ספרות אי- אפם כעבור האהבה על דל שפתים ,הנה
ליגאלית! לתשומת לב :אסור לתת נגטן תרע״ח.״ המון מלאכי משחית יקיפום מכל עברים
לקריאה או לעיון בשום אופן בלי רשות להשקיע לשונם בתבל .חבר נערים
מיוחדת מאת המשטרה והשלטון של דיינארד היה מראשוני האספנים תעלולים עושי כל נבלה ותועבה אשר
היהודיים .בין השאר הוא אסף ספרים
ממשלת א״י.״ וכתבי-יד עברים שנתרמו על ידי הקיא אותם אדמת אירופא...״
אפרים דיינארד נפטר ביוני 1930 נדבנים לספריות של אוניברסיטאות ושוב ספר בעניני ציונות :״דברי הי
בניו-יורק ,בגיל שמונים וארבע .הוא שונות .אך אוסף דיינארד הגדול מכולם מים לציון ברוסיא משנת תר״ם -
היה טיפוס מקורי ומעניין .מה שעשה נמצא בספריה הלאומית של ארצות- תרמ״ח.״ בשני חלקים .וגם כאן דברים
עשה מתוך אהבה לארץ-ישראל וישובה הברית ,היא ספרית הקונגרס בוושינג
ומתוך שנאה לכל מי שהיה חשוד בעינו טון .שני האוספים הראשונים שנאספו קשים על גילויים שליליים בארץ ,ביני
כמפריע למפעל הציוני או ליהדות על ידי דיינארד ושנתרמו לספריה זו על הם פרשיות שהושתקו לדבריו ,במצות
המסורתית .הוא השקיע את מיטב מרצו ידי הנדבן יעקב ה .שיף בשנים 1912
ואף ממונו וראה בפולמוס שלו - ,בו לא ו 1914-מנו כ 15,000-כרכים והיוו את הרבנים ,כגון עינויים ועושק שנעשו
צדק תמיד -כפי שכתב בספרו ״עתידות הגרעין של המחלקה העברית של ימינו. בירושלים לגר מקוקז ורצח אשתו על-
ישראל״ :״עוד אבן אחת לבנין חומת שני אוספים נוספים שמנו כ 6,000-כר ידי יהודי חרדי ,עד שנשלחו הגר ובניו
כים נקנו על ידי הספריה מדיינארד
ציון.״ בשנים 1917ו .1921-בסוף ימיו רכשה בחזרה לרוסיה.
בארץ פירסם)בשנת (1913את ספרו
״הבו תמים :קול מציון אל צירי
הקאנגרעסס הציוני בוויען.״ על שערו
של הספרון מודפס :״המחיר קודש לטו
בת בנין בתים ליהודי תימן.״ בראש
הספרון :״אזכרה על מות צבי ישראל,
18