Page 15 - ETMOL_46

‫המסילה החיג׳אזית נועדה להסיע‬ ‫מיליון פרנק‪ ,‬הגיעה בשנת ‪ 1911‬ל״‪1.3‬‬ ‫נסללה מסילה קצרה עד לתחנת הרכבת‪,‬‬
‫עולי‪-‬רגל מוסלמים לערים הקדושות‬ ‫מיליון פרנק‪ .‬הרכבת היתה לעסק‬ ‫צפונית מזרחית ליפו‪ .‬האניות הביאו את‬
‫בחיג׳אז ‪ -‬סעודיה של היום ‪ -‬מכה‬ ‫מכניס‪ .‬במקום רכבת אחת ליום בכל צד‬ ‫הציוד ותמרי הבניין לנמל ומשם הועב­‬
‫ומדינה‪ .‬השולטן התורכי הכריז על‬ ‫‪ -‬יצאו שתים‪ .‬דמי הנסיעה במחלקה‬ ‫רו במסילה זו עד למוצא הרכבת‪ .‬רוחב‬
‫בנייתה כעל ״מפעל קדוש״ וביקש תרו­‬ ‫הראשונה הועלו‪ .‬מספר הזרים שביקרו‬ ‫המסילה היה מטר בלבד‪ ,‬מן הצרות‬
‫מות מכל המוסלמים באשר הם שם‬ ‫בארץ הגיע ל‪ 18-‬אלף בשנה לפני מלח­‬
‫לבניין מסילה זו‪ .‬הבניה התנהלה בקצב‬ ‫מת העולם הראשונה‪ ,‬והצליינים נסעו‬ ‫שהיו אז‪.‬‬
‫מהיר ובוצעה על‪-‬ידי הצבא‪ .‬המנצחים‬ ‫לירושלים ברכבת‪ .‬גברה גם הובלת‬
‫המשאות לירושלים )ממנה כמעט ולא‬ ‫באוגוסט של שנת ‪ 1892‬היה כבר כל‬
‫על המלאכה היו גרמנים‪.‬‬ ‫הובל שום מטען מסחרי(‪ .‬זמן הנסיעה‬ ‫הקו מוכן ועסקו בעיקר בבניין תחנות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1904‬נגמרו החלקים העיקר­‬ ‫הצטמצם לשלוש‪-‬וחצי עד ארבע שעות‪.‬‬ ‫ב״‪ 26‬לספטמבר ‪) 1892‬ה׳ תשרי תרנ״ג(‬
‫יים של הקטע הצפוני של המסילה ‪-‬‬ ‫בפרוץ מלחמת העולם הראשונה‬ ‫בנוכחות משלחת מקושטא נחנכה‬
‫מדמשק לאדרעי ועד מען‪ .‬קו דמשק‪-‬‬ ‫הופקעה המסילה שהיתה בידי חברה‬
‫ביירות הוקם כבר לפני כן על‪-‬ידי חברה‬ ‫צרפתית‪ ,‬כרכוש האוייב‪ ,‬ועברה לידי‬ ‫התחנה רשמית‪ .‬כעבור ימים אחדים‬
‫צרפתית‪ ,‬בשנים ‪ .1895-4‬ב‪ 1904-‬הגי­‬ ‫השלטונות התורכיים‪ .‬הקטע שבין יפו‬ ‫נפתחה תנועת נוסעים ומשאות מיפו‬
‫עה המסילה מחיפה לבית‪-‬שאן ובשנת‬ ‫ללוד פורק‪ ,‬כדי שלא ישמש את האוייב‪,‬‬
‫‪ 1905‬התחברה עם הקו הראשי באדרעי‪.‬‬ ‫אם יפלוש לארץ‪ .‬בפסים השתמשו‬ ‫לירושלים ולהיפך‪.‬‬
‫אורך המסילה מחיפה היה ‪ 161‬קילו­‬ ‫לסלילת קווי רכבת שנבנו לצרכי הצבא‬
‫מטר‪ ,‬מהם ‪ 87‬קילומטר בארץ)עד צמח(‬ ‫‪ -‬לוד‪-‬טול‪-‬כרם‪-‬ג׳נין‪ ,‬ונחל שורק‪-‬באר‪-‬‬ ‫תחילה הלכה רכבת אחת ליום בכל‬
‫שבע‪-‬ניצנה‪ .‬רוחב הפסים שונה מ‪100-‬‬ ‫כיוון‪ ,‬בבוקר מירושלים ואחרי הצהרים‬
‫והשאר ממזרח לירדן בחורן‪.‬‬ ‫ס״מ ל‪ 105-‬ס״מ‪ ,‬כדי שיתאימו למסילה‬ ‫מיפו‪ .‬ירושלמי זריז יכל לרדת לעיר‬
‫מסילת חיג׳אז עצמה לא נסתיימה ‪-‬‬ ‫הנמל‪ ,‬לגמור עסקיו ולחזור בו ביום‬
‫החיג׳אזית‪.‬‬ ‫לעירו‪ .‬לא יצאו חודשיים וגשמי זעף‬
‫היא הגיעה רק למדינה ולא למכה‪.‬‬ ‫ומפולת סלעים אילצו להפסיק את‬
‫מתחנת עפולה נסלל קו לג׳נין‪ ,‬משם‬ ‫לאחר הכיבוש הרחיבו האנגלים את‬ ‫תנועת הרכבת לחמישה ימים‪ .‬לפי‬
‫התכוונו להמשיך את הרכבת עד שכם‬ ‫המסילה עד ‪ 143‬ם״מ בכל הקווים‪ .‬הרכ­‬ ‫המתוכנן‪ ,‬היתה הנסיעה צריכה להימשך‬
‫וירושלים‪ .‬ב‪ 1913-‬נחנכה מסילה מחי­‬ ‫בת עברה לידי ממשלת המנדט ולחברה‬ ‫שעתים״וחצי ‪ -‬שלוש‪ ,‬אולם בשנים‬

‫פה לעכו‪.‬‬ ‫הצרפתית הוחזרו השקעותיה‪.‬‬ ‫הראשונות נסעה הרכבת כשש שעות‬
‫מיפו לירושלים‪ .‬היו בה שתי מחלקות‪.‬‬
‫מסילה מעפולה לנגב‬ ‫במחלקה הראשונה היו תאים מיוחדים‪,‬‬
‫שהיו מיועדים לנשים בלבד‪ .‬בשניה היו‬
‫פרצה מלחמת העולם הראשונה‪ .‬כע­‬ ‫מחיפה ועד דמשק‬
‫מושבים לישיבה מזרחית‪.‬‬
‫בור כמה חודשים הצטרפה תורכיה‬ ‫בתעודה מאותם ימים הוזכר‪ ,‬כי יוסף׳‬
‫נבון ניהל גם משא״ומתן עם מצרי‬
‫שנתיים לאחר מתן הזכיון לרכבת לגרמניה ובני בריתה‪ .‬המסילה החיג׳א‪-‬‬ ‫עשיר‪ ,‬לוטפי ביי‪ ,‬שהוא יבנה מסילת*‬
‫ברזל עד אל״עריש ואילו נבון יסלול‬
‫יפו‪-‬ירושלים ניתן זכיון שני ‪ -‬ב‪ -‬זית נעשתה לנתיב שדרכו חשבו התור­‬ ‫מסילה לאל‪-‬עריש מאחת התחנות של‬
‫הקו יפו‪-‬ירושלים‪ ,‬אולם התכנית לא‬
‫‪ - 13.5.1890‬ליוסף אליאס )כנראה איש כים והגרמנים להגיע לתעלת סואץ‪.‬‬ ‫יצאה לפועל‪ .‬מייד התברר‪ ,‬כי תנועת‬
‫הנוסעים קטנה‪ ,‬והמשאות מועטים‬
‫קושטא( ולאנגלי בשם ו‪ .‬פיללינג‪ ,‬התחילה בניה קדחנית של מסילות ‪-‬‬ ‫וההכנסות מעטות‪ .‬אפילו לאחר סלילת‬
‫המסילה היה כדאי יותר להוביל את‬
‫לבנות מסילת ברזל מחיפה או מעכו מטול‪-‬כרם ללוד‪ ,‬ומתחנת שורק לנגב‬
‫המשאות על גבי דבשות גמלים מאשר‬
‫לדמשק‪ .‬אורך המסילה היה צריך להיות ולסיני‪ .‬מסילה זו נבנתה בכיוון דרומי­‬ ‫ברכבת)מחיר ההובלה בגמלים היה קטן‬
‫כדי חמישית ואפילו רבע(‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כל‪,‬‬
‫‪ 185‬קילומטר‪ .‬שלושה חודשים לאחר • מזרחי‪ ,‬כדי להרחיקה מהים ומטווח‬ ‫הגמל היה מביא את המשאות מ״דלת אל‬
‫דלת״ ‪ -‬מהנמל או מהמחסן של הסוחר‬
‫חנוכת הרכבת לירושלים נורתה ליד תותחי אניות המלחמה של האנגלים‪.‬‬
‫ביפו ועד לבית או לחנות בירושלים‪.‬‬
‫חיפה בטקס חגיגי אבן־פינה למסילה הקו הופנה לבאר‪-‬שבע וממנה לניצנה‪,‬‬ ‫הזמן עבר והתנועה ברכבת גדלה‪.‬‬
‫וההכנסה‪ ,‬שהיתה בשנת ‪ 1896‬כחצי‬
‫החדשה‪ ,‬אולם יותר מכך לא נעשה‪ .‬במגמה לחצות את מדבר סיני ולהגיע‬

‫מסילה זו לא נבנתה וכעבור עשר שנים‪ ,‬לתעלה‪ ,‬אולם הסוללה הגיעה רק עד‬

‫ב‪ ,1902-‬נטלה הממשלה את הזכיון קוציימה‪ .‬מתחנת תינה של הקו‬

‫מהבעלים‪ ,‬שילמה פיצויים והחליטה )צפונית‪-‬מערבית לכפר מנחם( הסתעפה‬

‫לבנות קו רכבת זה כחלק מהמסילה מסילה בכיוון להוג׳ וסניף בכיוון לעזה‬

‫לחיג׳אז שהחלה להיסלל באותם ימים‪ .‬ולבית‪-‬חנון‪ .‬כן נבנו קווי‪-‬עזר שונים‪,‬‬

‫צילום היסטורי‪ :‬הרכבת הראשונה מגיעה לירושלים ב־‪1892‬‬

‫‪5‬ו‬