Page 4 - etmol 93

‫גבותיה ?קעזתות על עיניה הקזתטחו‪,‬‬ ‫אהבה יוקדת‪ ,‬שבסיומן בקשה צנועה‪:‬‬ ‫י ‪ -‬״ ( ׳ ^ ‪ ,‬נ ! ל י‪->7.‬כ ‪.‬י‪-‬י‪,‬י‪/‬‬ ‫*י*■׳״'‬
‫?לבי ךגקזות וךגעזות התמתחו‪ :‬״‬ ‫״אני אוהב אותך כל‪-‬כך‪ ,‬אני רוצה‬
‫לראותך יום‪-‬יום‪ ,‬ואני משתגע מיגון‬ ‫•‬ ‫‪;,‬‬ ‫‪)f il- 'l‬‬ ‫י‪-‬י^י‪/‬‬
‫הקזתגעתי‪ ,‬אלתי‪ ,‬הקזתגעתי מאהבה‬ ‫ומיאוש; הרשי נא לי‪ - ,‬לאתי החמודה‪,‬‬
‫לאת לי ‪ -‬רק איבה‪.‬‬ ‫רק אחת‪ :‬בכל לילה‪ ,‬בשעה עשר פחות‬ ‫ן ‪.‬יי״^י׳י• ^^׳’׳^’■■י‪-‬אע‪/‬ל ׳‪/‬נ‪7‬י‪.‬׳י‪.>^.‬׳^‪0,,‬״י‪.‬־!י‪>.‬י‬
‫רבע‪ ,‬אבוא ברחוב הקטן של בית‪-‬העם‬
‫תוצאת לוואי מעודדת אחת השיג‬ ‫ואם אראה אור בחדרך אקרא לך בלאט‪.‬‬ ‫‪^ 77c(JP‬י‪) 1‬ו * ‪<n‬׳! ׳ נ י ו ד ‪x-‬״־ ^ ע י ו ‪ /‬ר ^נו ס י‪,‬׳ נ )י‪.‬״>‪1‬מי‪.■>f !> .‬‬
‫איתמר‪ ,‬בלי שהתכוון לכך‪ .‬שירי הלהט‬ ‫את תפתחי ותאמרי לי שלום‪ .‬מפעם‬
‫שפירסם הגדילו את תפוצת העתון‪.‬‬ ‫לפעם אדפוק גם על דלתך ואת תפתחי‬ ‫‪.‬י•® יי׳זיס ‪■ S I:0‬ו^^ ‪ 0J»J oic. 1\i6‬׳‪-‬ייס‬
‫״האם יש היום שיר של בן אבי?״ נשא­‬ ‫לי ואני אנשק את ידך‪ .‬רק זה עשי לי‪,‬‬
‫לו שוב ושוב מוכרי העתונים‪ .‬ביום‬ ‫לאתי‪ ,‬וחן‪-‬חן לך‪ - .‬אהבתיך‪ ,‬הוי מה‬ ‫י‪.‬מ^זוי‪ 0 -£‬גי ^״י׳י'•‪^ .‬נ‪^ ,‬‬ ‫«<‪/5;/‬י ׳ י י ץ ־ ס ^■>) > י‪-‬יכ״י ^‬
‫שבו התפרסם שיר‪ ,‬במקומו הקבוע‬ ‫אהבתיך ונישקתיך‪ ,‬הוי מה נישקתיך!״‬ ‫><‪ 01‬י ־ <(‪£‬י ^ ‪ /i y‬רי‪/‬נ ®<‪'’ 1‬־‪ )•x‬י•׳'• ‪,‬‬
‫שבתחתית עמוד החדשות‪ ,‬מקום שבו‬ ‫לאה לא הגיבה ואיתמר לא ידע מנוח‪.‬‬
‫נדפס מדי יום ה״ירכתון״ ‪ -‬הוא הפלי‪-‬‬ ‫שעות על שעות ישב ספון בחדר עבוד­‬ ‫‪,..--; ,‬ל‪.‬‬
‫טון הלועזי ‪ -‬נחטפו כל הגליונות‪ .‬״מה‪,‬‬ ‫תו וכתב אליה מכתב ועוד מכתב‪,‬‬
‫נגמר אצל איתמר?״ שאלו ברחובות‬ ‫לעתים פעמיים‪-‬שלוש ביום‪ ,‬על נייר‬ ‫•‪»Um‬‬ ‫‪^,,.i.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬וממטולה ועד גדרה עקבו‬ ‫המכתבים של מערכת ״הצבי״‪ ,‬חתם‬ ‫כ»׳="׳״■■"״^"׳־׳ ״״ך׳"■■’״ י״^י•"^״■•^י•י■^ ׳^׳״״י■^^■ ־’ע■י•‪;i‬י■׳‪i//‬׳■‪/‬י׳‪^r.‬׳״׳׳'‪:‬־^‪>vii‬־>״‪/m>J‬־‪>7‬־‪-‬״‪i,-7j‬״‪r/‬‬
‫רבים בסקרנות אחר התפתחותה של‬ ‫בשמו המקורי בן ציון בן יהודה‪ ,‬ושיג‪-‬‬
‫עלילת האהבים‪ ,‬כפי שהשתקפה בשי­‬ ‫רם ביד שליח אל ביתה‪ :‬״לאתי‪ ,‬אלתי‪,‬‬ ‫׳י'׳־'׳■•׳ ''“'‪."yx —'/‬־'‪J i t /••:‬‬
‫רים החדשים‪ ,‬בשפתו המיוחדת של בן‬ ‫אלילתי ‪ -‬אינני יכול לסבול יותר ‪ -‬כל‬
‫אבי‪) .‬זו היתה לשון ״יחידאית״‪ ,‬ולה‬ ‫היום אני הולך כצל‪ .‬אני עובד כמו‬ ‫‪^^-‬״״״>״״^*י׳״ ־׳?־ ״ ״״ ״ ^ \ ‪1. V l‬‬
‫הטיות טיפוסיות ‪ -‬הבינותיני‪ ,‬ארצתי‬ ‫בחלום‪ .‬רק תמונתך‪ ,‬רק עינייך לנגדי‪.‬‬
‫במקום ארצי ועוד‪ .‬איתמר בן אבי הוא‬ ‫לאה‪ ,‬מה יהיה? אני אומלל כל‪-‬כך! לאה‪,‬‬ ‫’י ׳•■'■'">׳^)‪o‬‬
‫שעיצב את פניה של העתונות היומית‬
‫בארץ בראשיתה‪ .‬חידושי מלותיו‬ ‫לאתי‪ ,‬אני או‪-‬הב אותך‪ - .‬בן ציון‪.‬״‬ ‫כתובת האירוסין‬
‫שהשתגרו הם רבים מספור‪ :‬עיתונאי‪,‬‬ ‫לאה קיבלה את המכתבים‪ ,‬קיפלה‬
‫עיתונאות‪ ,‬מעצמה‪ ,‬מדינאי‪ ,‬מדינאות‪,‬‬ ‫אותם למשמרת ונצרה בלבה את הרג­‬ ‫הבהירה לו בלשון פסקנית כי לאה אינה‬
‫עצמאות‪ ,‬כותרת‪ ,‬תקציב‪ ,‬תקדים‪,‬‬ ‫שת העונג שהסבו לה האהבה והחמי­‬ ‫מיועדת לו‪ ,‬ואל יתפתה לפתח עמה‬
‫תקרית‪ ,‬סרט‪ ,‬קולנוע‪ ,‬אופנוע‪ ,‬מטריה‪,‬‬ ‫מות שהועתרו עליה‪ .‬כלפי חוץ שמרה‬ ‫קשר של אהבה‪ .‬״שימצא לו אשכנזיה״‬
‫אלחוט‪ ,‬יריד‪ ,‬כנות‪ ,‬מעלה‪ ,‬כייס ועוד‪(.‬‬ ‫על ארשת קרירה‪ ,‬כמצוות אמה‪ .‬התנג­‬ ‫הפטירה האם‪ ,‬ריינה אבושדיד‪ ,‬לעבר‬
‫שיר רדף שיר‪ ,‬ובאחד הימים נדהמו‬ ‫דותה של האם לזיווג עם איתמר זכתה‬
‫בני משפחת אבושדיד לקרוא מעל דפי‬ ‫לתמיכה תקיפה של האח‪ ,‬ד״ר אברהם‬ ‫בתה לאחר שהלך לדרכו‪.‬‬
‫״הצבי״ באחד השירים )״המדוע?״(‬ ‫אבושדיד‪ .‬בהיותו רופא‪ ,‬חשש מהתקר‪-‬‬ ‫אכן‪ ,‬משוכה גבוהה הפרידה בין‬
‫תאור מפורט של גופה וחמוקיה של בת‬ ‫בותו של איתמר ללאה‪ .‬משפחת בן‬ ‫העדה הספרדית לעדה האשכנזית‬
‫משפחתם‪ :‬שפתיה האדומות‪ ,‬צווארה‬ ‫יהודה היתה ידועת חולי ומוכת גורל‪.‬‬ ‫בירושלים באותה העת‪ .‬הם חיו בקהי­‬
‫הלבן‪ ,‬עיניה‪ ,‬שערותיה ושדיה המלאים‬ ‫אמו של איתמר‪ ,‬דבורה‪ ,‬מתה ממחלת‬ ‫לות נפרדות‪ ,‬דיברו כל עדה בלשונה‪,‬‬
‫והחטובים כל‪-‬כך)זה היה איזכור ראשון‬ ‫השחפת כשהיה בן ‪ .6‬אביו היה נגוע‬ ‫והדתיים שביניהם לא אכלו אלה‬
‫בשחפת פעילה )״גניחת הדם״ קרא‬ ‫משחיטתם של אלה‪ .‬האשכנזים‪,‬‬
‫של איבר זה בעתונות העברית(‪.‬‬ ‫לה(‪ .‬אחיו הצעיר‪ ,‬אביחיל‪ ,‬ושתי אחיו­‬ ‫שהתפרנסו מן החלוקה‪ ,‬העדיפו לחתן‬
‫‪ -‬״דקה סטה קיטנדו טודו א פוארה?״‬ ‫תיו‪ ,‬עטרה ושלומית‪ ,‬ניגפו במגפה‬ ‫את בניהם במסגרת הכולל שלהם כדי‬
‫)״מדוע' הוא מוציא הכל החוצה״?(‬ ‫הדיפט^ה )״חנקת״( ומתו בזה אחר זה‪.‬‬ ‫שלא להיפגע מהקטנת ההקצבה הכס­‬
‫שאלה אם המשפחה‪ ,‬״אצלנו הספרדים‬ ‫כעבור' "זמן מתה גם אחותו החורגת‬ ‫פית‪ .‬לעומתם‪ ,‬המשפחות הספרדיות‬
‫דבורה‪ ,‬בת לאביו ולחמדה אשתו‬ ‫הוותיקות והמיוחסות‪ ,‬שהיו עתירות‬
‫אוהבים בשקט‪.‬״‬ ‫נכסים‪ ,‬ראו בהתקשרות ילדיהם עם‬
‫איתמר לא הרפה‪ .‬האהבה שפרצה עד‬ ‫השניה ואחות אשתו הראשונה‪.‬‬ ‫בני‪-‬זוג אשכנזים פחיתות מעמדית‬
‫כה בעוצמה רבה מלבו‪ ,‬מצאה לה נתיב‬ ‫וירידה כלכלית‪ .‬זכור לטובה מעשהו‬
‫משחרר בעטו‪ .‬שיריו הציגו ברבים את‬ ‫איתמר היה מיוסר‪ ,‬מדוכא ומיואש‪.‬‬ ‫של משה מונטיפיורי‪ ,‬שמתוך כוונה‬
‫מכתביו נערמו בביתה של לאה‪ ,‬אבל‬ ‫לקרב את העדות זו לזו‪ ,‬הקציב במאה‬
‫כאבו ואת ייאושו המתמשכים‪:‬‬ ‫לא הבקיעו את חומת אדישותה‪.‬‬ ‫שעברה פרם גבוה של מאה נפוליוני‪-‬‬
‫משנסגרו בפניו כל הדרכים‪ ,‬החליט‬ ‫זהב לכל זיווג אשכנזי‪-‬ספרדי‪ .‬ואמנם‬
‫תן‪-‬נא לי‪ ,‬אלהי‪ ,‬אל‪-‬האהבה‪,‬‬ ‫לחשוף ברבים את מצוקתו ולפנות אליה‬ ‫המתת הזאת החישה את נישואיהם של‬
‫שק‪-‬דמעות ‪ -‬תן‪-‬נא לי‪ ,‬אח!‬ ‫מעל דפי עתוניו‪ .‬כך החלו להתפרסם‬ ‫יהושע ילין האשכנזי עם שרה יהודה‬
‫כי לבכות אני רוצה‪ ,‬לבכות בחוה‬ ‫בעמודי השער של ״הצבי״ ושל‬ ‫הבבלית‪ ,‬של יוסף נבון עם גילה פרומ‪-‬‬
‫״האור״ שירי אהבה לוהטים אל אלה‪,‬‬ ‫קין‪ ,‬אחותו של עורך ״החבצלת״‪ ,‬של‬
‫ולמות בתוך דמעותי‪.‬‬ ‫היא לאה‪ ,‬בחתימת ״בן אבי״‪ ,‬כמו‬ ‫יוסף מיוחם עם מרגלית בת יחיאל מיכל‬
‫פינס ושל יוסף קריגר עם בתו של‬
‫לאה‪ ,‬שהצפינה כל העת את אהבתה‬ ‫השיר ״אלתי״‪:‬‬
‫לאיתמר‪ ,‬החלה בהדרגה לשנות את‬ ‫אליהו נבון‪.‬‬
‫יחסה הצונן לאיתמר‪ ,‬לבה נטה אליו‬ ‫את אלתי אהרתי למרות רצונה‪.‬‬ ‫איתמר לא ויתר‪ .‬לאחר שנרמז‬
‫יותר ויותר בשל חיזורו הנמרץ‪ ,‬המת­‬ ‫אחרת לא וכלתי ואסור למעונה‪.‬‬ ‫שאין הוא רצוי בבית האבושדידים‪,‬‬
‫מיד והבלתי מתפשר‪ .‬משקלטה אמה את‬ ‫החל לארוב לאהובתו במבואות ביתה‪,‬‬
‫האותות הראשונים להתרככותה של‬ ‫מצאתיה קוךרה‪ ,‬מצאתיה בוכןה‬ ‫ומבעד לחלון השחיל אליה אגרות של‬
‫הבת‪ ,‬החלה לדבר על לבה שתזמין‬ ‫כיונה הומיה‪.‬‬