Page 5 - etmol 93
P. 5
כמתה .לפי הלחשים ששמעתי מהחלון כי מאז אהבתיה ואני כאוב אליה את מחזריה הרבים המשחרים
לא יזוז האקדח ממולל לפתחה .״מה רע במושיקו אליהו ,או
ידעתי כי בן ציון והמחזרים האחרים באליעזר אלישר?״ שאלה .אלה בני
ממתינים למטה לדעת כיצד יפול דבר. בין ספרי״רוחי ,על שולחני האהוב, טובים ,מבוססים ,בעלי מקצוע ולא
ענתבי נטל את ידי והביט אל תוך עיני. נושם הוא המוות כבר לי...
דלפונים כאיתמר.
הרוצה את בו? שאל .עניתי בהשפלת הוא זז ממקומו, ואכן ,בזה אחר זה באו אל ביתה,
עיניים :לא אמרה את פי הורי ,אבל לא הוא נקרב אז אלי ביוזמת האם ,מיטב בחורי ירושלים.
אינשא גם לאחר זולתו ...ענתבי לא רופאים ומורים ,משפטנים וסוחרים -
הסתפק בתשובה .הגידי ,מדמואזל ,כן ואני אוחזו. כולם אנשי שם :ד״ר ארלינגר הרופא
או לא? הייתי נבוכה ,אך לפתע שמעתי ופותחו אז אני, מ״שערי צדק״ ,ד״ר רוטנברג המורה
את בן ציון משתעל למטה .״ווי״ ,עניתי ומוצא בו כדור מבית״ספר ״עזרה״ ,משה ואלירו
בצרפתית .״כן״ .על פניו עזל ענתבי ולרקתי סועדו. הסטודנט למשפטים שבא מצרפת ,ד״ר
השתפך חיוך רחב.״ הוא ירד למטה נהון שהיה מעריצה הוותיק ,הרווק
ומעבר לחלון סימן לאיתמר על הצלח כי נמאס לי :הכל ,אפילו יפתי הנודע כרסנתי מנהל בי״ס ״אליאנס״
אשר בחרה כך לחיות בלעדי. מאלכסנדריה ואחרים .איתמר ישב עמם
תו. הטי״נא אוזנך ,הוי את ,ילדתי, על הספה ועיניו רשפו מקנאה .בעל מזג
וכך נקבע זמן לאירוסין ,אבל בכל עוד רגע רק -ותבכי לבלי־די... סוער היה ,ולא רק בכתיבתו .באחד
זאת ,כשסוכמו תנאי האירוסין ,בין הביקורים ניהל ויכוח חריף עם ד״ר
ענתבי לאחיה של המאורסת ,ד״ר אבר שעות אחדות לאחר שיצאו מן הדפוס רוטנברג ,עד כי בסופו הזמין המורה
הם אבושדיד ,נקבע כי איתמר ייבדק גליונות העתון ובו השיר ,היתה ירוש לחשבון את איתמר לדו־קרב .בביקור
בידי שלושה רופאיס-מומחים כדי להב לים כמרקחה .אליעזר בן יהודה החל אחר התפתח דין״ודברים קשה בין
טיח שאינו נושא חיידקי השחפת ,וכי לרוץ ברחובות ירושלים ואסף את איתמר ובין משה ואלירו ,ובתוך זמן
במשך ,חודש מתחייבים המתארסים גליונות העתון .אחר-כך סר אל בית קצר החליפו השניים מהלומות ,עד
שלא לתבוע את הנישואים .איתמר משפחת אבושדיד ודיבר על לבה של שלבסוף גורש איתמר אחר כבוד מבית
התחייב לקנות דירה ולהוכיח עד לאה כי תיאות להינשא לאיתמר ,שאם משפחת אבושדיד שלא על מנת לשוב
החתונה כי הוא משתכר בפועל לא
פחות מ 300-פרנק לחודש .בחודש לא כן נראה כי ישים קץ לחייו. עוד.
מנחם אב תר״ע 1910התארסו איתמר חמדה בן יהודה חשה לביתו של שבור ורצוץ שב איתמר אל ביתו
אלברט ענתבי ,מנכבדי היישוב היהודי והחל כותב את' הפרק האחרון במסכת
ולאה ובערב פסח תרע״ג 1913באו בירושלים ,שהיה מקורב למשפחת שיריו -שירי הייאוש .דומה כי כמעט
בברית הנישואין .תחת החופה ,לפני אבושדיד ,וביקשה את התערבותו השלים עם מר גורלו .בשיר ״שלום״
ענידת הטבעת ,לחשה רינה אבושדיד להצלת חיי איתמר .ענתבי ,אמנם שמר
לבתה :חשבי פעם נוספת ,את עדיין טינה לאיתמר על שתקף אותו בעתונו הוא נפרד מלאה:
וכינה אותו ״הורדוס הקטן״ ,אבל נעתר
יכולה להתחרט... לבקשה והבטיח לעשות כל מה שבי ״עיני ייאוש ,עיני שגעון עיני היום
כולתו .הוא בא לבית אבושדיד והפעיל הידעת -שאותך אהבתי?
לאה לא התחרטה .לא באותה שעה את השפעתו על האם ,על האח ועל שממך נואשתי?״
ולא כל ימי חייה ,ככל שארכו ימי נישו האחיות .לבסוף הסתגר עם לאה לשיחה
איהם כן התעצמה אהבתם .איתמר בן ומוסיף:
יהודה יסד עתון משל עצמו ״דואר גלוית-לב בארבע עיניים.
היום״ ,היה עסקן ציבור ,נואם מלהיב, העיתונאי אהרון אבן חן ,שריאיין וחיוורון המוות כי ולבין את לחיי:
ועם זה ,איש תמים ,בעל חזיונות, את לאה אבושדיד בזקנתה ,רשם מפיה העליך אכעס?
מחדש מלים והוגה תוכניות. את תיאור הפגישה ההיא: ודמעה חרןה כי תרעיד את מצחי:
איתמר ולאה אהבו זה את זה אהבה ״אני זוכרת שנכנסתי לחדר חיוורת האועיל אם אבכה?
רבה עד למותו הפתאומי של איתמר
בשנת תש״ג ) (1943והוא בן .58לאה ...שלום הוי לנצח ,יפתי!״.
חיתה עוד 38שנים ועד יומה האחרון
נעזאה בגעגועים את זכרו של איתמר, לאה קראה את השירים בעתון
שהציע לה אהבה בראשית המאה ,ועמד ומררה בבכי .אמה ואחיה שהוזעקו
אליה לא הצליחו לעצור את שטף
בהבטחתו עד יומו האחרון. דמעותיה .הם הוסיפו להחזיק בדעתם
והפצירו בה :איתמר אינו מתאים לה,
לאה אבושדיד)עומדת מימין( בהצגה של בית־הספר לאופייה ולעתידה .הוא שוגה בדמיו
נות ,כיסו ריק ,הוא קל דעת וגמהר,
בריאותו רופפת והנישואין אתו לא יעלו
יפה.
ואילו איתמר יושב בשעת לילה
מאוחרת בבניין מערכת ה״אור״ רוכן
אל שולחנו וכותב את שיר פרידתו
״אקדחי״:
״על השולחן הוא מונח,
על השולחן הוא שוכב
וממתין לפקודתי.
הוא מפהק ונוצץ,
הוא מאריך לשונו
ותוהה לקראתי.
