Page 8 - etmol 93

‫ביוני ‪ 1927‬עמדה החברה על סף‬
‫פשיטת רגל ‪ -‬אף‪-‬כי לא הוכרזה פשיטת‬

‫רגל רשמית ־ והפסיקה את פעולותיה‪.‬‬

‫אף‪-‬כי המשבר הכלכלי היה הגורם‬
‫העיקרי להתמוטטות החברה‪ ,‬יש עוד‬
‫כמה גורמים שהביאו לכך‪ :‬הוצאות‬
‫כלליות גבוהות מדי‪ ,‬בעיקר על החזקת‬
‫מנגנון קבוע‪ :‬תשלום ריבית גבוהה‬
‫מאוד; אשראי גבוה שהעמידה החברה‬
‫לרשות לקוחותיה; ההפסדים של מפעלי‬
‫התעשיה שבבעלות החברה‪ :‬חוסר‬
‫פיקוח מספיק על קבוצות הפועלים‪ .‬היו‬
‫שטענו גם כי שאיפת ההתרחבות‬
‫וההתפשטות של מנהלי החברה‪ ,‬מעבר‬

‫לצרכיה האמיתיים‪ ,‬היתה לה לרועץ‪.‬‬

‫מייד עם גילויי המשבר והאבטלה‬ ‫מכתב של מובטל‬ ‫‪ 1927‬הצטמצמה העליה לכדי ממדים‬
‫החלה ההסתדרות לפעול למען המובט­‬ ‫זעירים ואילו הירידה הסתכמה באותה‬
‫לים ופנתה למוסדות הציוניים והממשל­‬ ‫כוחה הגדל של ההסתדרות‪ ,‬הגיע אחד‬
‫תיים בתביעה לבצע עבודות ציבוריות‬ ‫ממוסדותיה החשובים ‪ -‬סולל‪-‬בונה ‪-‬‬ ‫תקופה בכעשרת אלפים נפש‪.‬‬
‫כדי להקל על האבטלה‪ .‬מאמצע ‪1926‬‬ ‫המשבר גרם גם להפחתת שכר‬
‫החלה ההנהלה הציונית לתת סיוע כספי‬ ‫להתמוטטות‪.‬‬ ‫העובדים בענף הבניין‪ ,‬בבתי״המלאכה‬
‫למובטלים באמצעות מועצות הפועלים‪,‬‬ ‫ב‪ 1926-‬הצטמצמה הבניה במשק‬ ‫ובמפעלים תעשייתיים קטנים‪ .‬בשנים‬
‫הסכום היה קטן ולא מספיק ‪ -‬כל מובטל‬ ‫לכדי פחות ממחציתה בשנה הקודמת‬ ‫‪ 1927-1926‬קיבלו ‪ 26%‬מפועלי החרו­‬
‫רווק קיבל ‪ 25‬גרוש לשבוע ובעל משפ­‬ ‫ונפלטו אלפי פועלים‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן גדל‬ ‫שת בתל״אביב פחות מ״‪ 15‬גרוש ליום‪.‬‬
‫חה כ‪ 50-‬גרוש לשבוע‪ .‬אולם גם סכום‬ ‫היקף העבודה של סולל‪-‬בונה וגדל גם‬ ‫במוסדות הציבוריים ובתעשיה הבינו­‬
‫זה לא חולק תמיד‪ ,‬שכן היו שבועות‬ ‫מספר המועסקים על ידה )בספטמבר‬ ‫נית לא פחת השכר‪ .‬ככלל ‪ -‬מקבלי‬
‫שהכסף לא הועבר כלל או נתקבל‬ ‫‪ 1926‬הגיע המספר לשיא ‪3,000 -‬‬ ‫המשכורת החודשית‪ ,‬משמע העובדים‬
‫במאוחר‪ .‬חלוקת הסיוע היתה חזיון‬ ‫פועלים(‪ .‬הדבר היה הודות למאמצים‬ ‫הקבועים‪ ,‬נפגעו רק מעט מהמשבר‪,‬‬
‫מדכא‪ ,‬מלווה צעקות‪ ,‬מריבות והתכת­‬ ‫הרבים שהשקיעה הנהלת החברה כדי‬ ‫שפגע בעיקר במקבלי שכר יומי‪ .‬אולם‬
‫שויות על התור‪ .‬לא אחת נאלצה‬ ‫שלא לצמצם את פעולותיה ולהשיג‬ ‫יש לציין כי חלה גם ירידה במחירים‪,‬‬
‫המשטרה להתערב וההתערבות הוסיפה‬ ‫עבודות חדשות‪ ,‬למרות המצב הקשה‬ ‫ומדד יוקר‪-‬המחיה‪ ,‬לפי דירוג של ‪100‬‬
‫שמן למדורה‪ .‬באמצע ‪ 1927‬הגיעו‬ ‫בענף‪ .‬אבל מצבה של החברה החריף‬ ‫בשנת ‪ ,1922‬ירד ל‪ 77-‬ב‪.1927-‬‬
‫סכומי הסיוע לעשרת אלפים לירות‬ ‫והלך‪ .‬חובותיהם של לקוחות סולל‪-‬בונה‬ ‫ב‪ 1927-‬נמשכה ירידת השכר בענף‬
‫לחודש בקירוב‪ .‬ההסתדרות הציונית‬ ‫הגיעו ל‪ 171-‬אלף לירות‪ ,‬ומאחר‬ ‫הבניין ובמקצת ענפי התעשיה‪ ,‬ואילו‬
‫עשתה מאמץ ליצור מקורות תעסוקה‬ ‫שהחברה לא הצליחה לגבותם‪ ,‬לא היה‬ ‫בחקלאות ובמקצועות אחרים הסתמנה‬
‫וגם הממשלה עזרה בהפעלת עבודות‬ ‫בכוחה לעמוד בפרעון חובותיה‪ ,‬והחל‬
‫צימצום חריף בעבודות ובהיקפן והיא‬ ‫עליה איטית בשכר‪.‬‬
‫ציבוריות שונות‪.‬‬ ‫עמדה על סף סגירה‪ .‬ההנהלה הציונית‬ ‫כוחה של ההסתדרות גבר באותם‬
‫ב‪ 1927-‬חל שיפור מסוים במצב‬ ‫חיפשה דרכים לבוא לעזרת החברה‬
‫הכלכלי‪ ,‬אף‪-‬כי הוא עדיין לא הורגש‬ ‫שנפילתה היתה גורמת לאבטלה נוספת‪.‬‬ ‫ימים‪ ,‬ודווקא אז היא השיגה כמה היש­‬
‫במצב התעסוקה ובאווירת הייאוש‬ ‫בנק הפועלים ובנק אפ״ק העניקו לחב­‬ ‫גים סוציאליים‪ .‬בסוף ‪ 1925‬הקיפה‬
‫ששררה בארץ‪ .‬ההתאוששות חלה‬ ‫רה הלוואות נוספות‪ ,‬אולם גם אלו לא‬ ‫ההסתדרות קצת יותר מ‪ 50%-‬מכלל‬
‫בשנים ‪ ,1929-1928‬אבל היתה איטית‬ ‫עזרו‪ ,‬ובידי החברה לא נותר כסף‬ ‫העובדים השכירים ובסוף ‪ 1927‬הקיפה‬
‫למדי‪ .‬בשנת ‪ 1928‬עדיין בלטו עקבות‬ ‫לשלם שכר ולהחזיר חובות לנושים‪.‬‬ ‫כבר כשני שלישים מהם‪ .‬אולם למרות‬
‫המשבר‪ ,‬אבל ב‪ 1929-‬התחזקו סימני‬
‫ההבראה והעליה התחדשה‪ ,‬אף‪-‬כי‬

‫בקצב איטי‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1929‬התחוללו מאורעות‬
‫בארץ‪ ,‬אולם המצב הכלכלי הלך והשת­‬
‫פר‪ .‬השנים שלאחר מכן‪ ,‬עד ‪,1933‬‬
‫היו תקופת המעבר מהעליה הרביעית‬
‫לחמישית‪ ,‬אז החלה העליה מגרמניה‬
‫שהלכה וגברה ועמה שוב עליה מפולין‪.‬‬
‫היישוב היהודי גדל והתבסס ומקורותיו‬
‫הכלכליים התחזקו‪ ,‬אבל לא עבר זמן‬

‫רב ושוב עמדו לפניו בעיות חדשות‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״היי שוב ב ת קופ ת העליה‬

‫הרביעית״ ־ דן גלעדי‪ ,‬הוצאת ״עם‬

‫עובד״‪.‬‬

‫‪8‬‬