Page 8 - etmol 93
P. 8

‫ביוני ‪ 1927‬עמדה החברה על סף‬
‫פשיטת רגל ‪ -‬אף‪-‬כי לא הוכרזה פשיטת‬

 ‫רגל רשמית ־ והפסיקה את פעולותיה‪.‬‬

‫אף‪-‬כי המשבר הכלכלי היה הגורם‬
‫העיקרי להתמוטטות החברה‪ ,‬יש עוד‬
‫כמה גורמים שהביאו לכך‪ :‬הוצאות‬
‫כלליות גבוהות מדי‪ ,‬בעיקר על החזקת‬
‫מנגנון קבוע‪ :‬תשלום ריבית גבוהה‬
‫מאוד; אשראי גבוה שהעמידה החברה‬
‫לרשות לקוחותיה; ההפסדים של מפעלי‬
‫התעשיה שבבעלות החברה‪ :‬חוסר‬
‫פיקוח מספיק על קבוצות הפועלים‪ .‬היו‬
‫שטענו גם כי שאיפת ההתרחבות‬
‫וההתפשטות של מנהלי החברה‪ ,‬מעבר‬

   ‫לצרכיה האמיתיים‪ ,‬היתה לה לרועץ‪.‬‬

‫מייד עם גילויי המשבר והאבטלה‬                  ‫מכתב של מובטל‬                           ‫‪ 1927‬הצטמצמה העליה לכדי ממדים‬
‫החלה ההסתדרות לפעול למען המובט­‬                                                       ‫זעירים ואילו הירידה הסתכמה באותה‬
‫לים ופנתה למוסדות הציוניים והממשל­‬            ‫כוחה הגדל של ההסתדרות‪ ,‬הגיע אחד‬
‫תיים בתביעה לבצע עבודות ציבוריות‬              ‫ממוסדותיה החשובים ‪ -‬סולל‪-‬בונה ‪-‬‬                    ‫תקופה בכעשרת אלפים נפש‪.‬‬
‫כדי להקל על האבטלה‪ .‬מאמצע ‪1926‬‬                                                        ‫המשבר גרם גם להפחתת שכר‬
‫החלה ההנהלה הציונית לתת סיוע כספי‬                                         ‫להתמוטטות‪.‬‬  ‫העובדים בענף הבניין‪ ,‬בבתי״המלאכה‬
‫למובטלים באמצעות מועצות הפועלים‪,‬‬              ‫ב‪ 1926-‬הצטמצמה הבניה במשק‬               ‫ובמפעלים תעשייתיים קטנים‪ .‬בשנים‬
‫הסכום היה קטן ולא מספיק ‪ -‬כל מובטל‬            ‫לכדי פחות ממחציתה בשנה הקודמת‬           ‫‪ 1927-1926‬קיבלו ‪ 26%‬מפועלי החרו­‬
‫רווק קיבל ‪ 25‬גרוש לשבוע ובעל משפ­‬             ‫ונפלטו אלפי פועלים‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן גדל‬     ‫שת בתל״אביב פחות מ״‪ 15‬גרוש ליום‪.‬‬
‫חה כ‪ 50-‬גרוש לשבוע‪ .‬אולם גם סכום‬              ‫היקף העבודה של סולל‪-‬בונה וגדל גם‬        ‫במוסדות הציבוריים ובתעשיה הבינו­‬
‫זה לא חולק תמיד‪ ,‬שכן היו שבועות‬               ‫מספר המועסקים על ידה )בספטמבר‬           ‫נית לא פחת השכר‪ .‬ככלל ‪ -‬מקבלי‬
‫שהכסף לא הועבר כלל או נתקבל‬                   ‫‪ 1926‬הגיע המספר לשיא ‪3,000 -‬‬            ‫המשכורת החודשית‪ ,‬משמע העובדים‬
‫במאוחר‪ .‬חלוקת הסיוע היתה חזיון‬                ‫פועלים(‪ .‬הדבר היה הודות למאמצים‬         ‫הקבועים‪ ,‬נפגעו רק מעט מהמשבר‪,‬‬
‫מדכא‪ ,‬מלווה צעקות‪ ,‬מריבות והתכת­‬              ‫הרבים שהשקיעה הנהלת החברה כדי‬           ‫שפגע בעיקר במקבלי שכר יומי‪ .‬אולם‬
‫שויות על התור‪ .‬לא אחת נאלצה‬                   ‫שלא לצמצם את פעולותיה ולהשיג‬            ‫יש לציין כי חלה גם ירידה במחירים‪,‬‬
‫המשטרה להתערב וההתערבות הוסיפה‬                ‫עבודות חדשות‪ ,‬למרות המצב הקשה‬           ‫ומדד יוקר‪-‬המחיה‪ ,‬לפי דירוג של ‪100‬‬
‫שמן למדורה‪ .‬באמצע ‪ 1927‬הגיעו‬                  ‫בענף‪ .‬אבל מצבה של החברה החריף‬           ‫בשנת ‪ ,1922‬ירד ל‪ 77-‬ב‪.1927-‬‬
‫סכומי הסיוע לעשרת אלפים לירות‬                 ‫והלך‪ .‬חובותיהם של לקוחות סולל‪-‬בונה‬      ‫ב‪ 1927-‬נמשכה ירידת השכר בענף‬
‫לחודש בקירוב‪ .‬ההסתדרות הציונית‬                ‫הגיעו ל‪ 171-‬אלף לירות‪ ,‬ומאחר‬            ‫הבניין ובמקצת ענפי התעשיה‪ ,‬ואילו‬
‫עשתה מאמץ ליצור מקורות תעסוקה‬                 ‫שהחברה לא הצליחה לגבותם‪ ,‬לא היה‬         ‫בחקלאות ובמקצועות אחרים הסתמנה‬
‫וגם הממשלה עזרה בהפעלת עבודות‬                 ‫בכוחה לעמוד בפרעון חובותיה‪ ,‬והחל‬
                                              ‫צימצום חריף בעבודות ובהיקפן והיא‬                             ‫עליה איטית בשכר‪.‬‬
                        ‫ציבוריות שונות‪.‬‬       ‫עמדה על סף סגירה‪ .‬ההנהלה הציונית‬        ‫כוחה של ההסתדרות גבר באותם‬
‫ב‪ 1927-‬חל שיפור מסוים במצב‬                    ‫חיפשה דרכים לבוא לעזרת החברה‬
‫הכלכלי‪ ,‬אף‪-‬כי הוא עדיין לא הורגש‬              ‫שנפילתה היתה גורמת לאבטלה נוספת‪.‬‬        ‫ימים‪ ,‬ודווקא אז היא השיגה כמה היש­‬
‫במצב התעסוקה ובאווירת הייאוש‬                  ‫בנק הפועלים ובנק אפ״ק העניקו לחב­‬       ‫גים סוציאליים‪ .‬בסוף ‪ 1925‬הקיפה‬
‫ששררה בארץ‪ .‬ההתאוששות חלה‬                     ‫רה הלוואות נוספות‪ ,‬אולם גם אלו לא‬       ‫ההסתדרות קצת יותר מ‪ 50%-‬מכלל‬
‫בשנים ‪ ,1929-1928‬אבל היתה איטית‬               ‫עזרו‪ ,‬ובידי החברה לא נותר כסף‬           ‫העובדים השכירים ובסוף ‪ 1927‬הקיפה‬
‫למדי‪ .‬בשנת ‪ 1928‬עדיין בלטו עקבות‬              ‫לשלם שכר ולהחזיר חובות לנושים‪.‬‬          ‫כבר כשני שלישים מהם‪ .‬אולם למרות‬
‫המשבר‪ ,‬אבל ב‪ 1929-‬התחזקו סימני‬
‫ההבראה והעליה התחדשה‪ ,‬אף‪-‬כי‬

                              ‫בקצב איטי‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1929‬התחוללו מאורעות‬
‫בארץ‪ ,‬אולם המצב הכלכלי הלך והשת­‬
‫פר‪ .‬השנים שלאחר מכן‪ ,‬עד ‪,1933‬‬
‫היו תקופת המעבר מהעליה הרביעית‬
‫לחמישית‪ ,‬אז החלה העליה מגרמניה‬
‫שהלכה וגברה ועמה שוב עליה מפולין‪.‬‬
‫היישוב היהודי גדל והתבסס ומקורותיו‬
‫הכלכליים התחזקו‪ ,‬אבל לא עבר זמן‬

    ‫רב ושוב עמדו לפניו בעיות חדשות‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״היי שוב ב ת קופ ת העליה‬

‫הרביעית״ ־ דן גלעדי‪ ,‬הוצאת ״עם‬

                                      ‫עובד״‪.‬‬

                                                                                      ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13