Page 11 - etmol 93
P. 11

‫פליטים למשך חודש‪ .‬כל אותה שנה‬            ‫׳מיטלאירופה׳ ודיון ב׳איחוד הארצי׳‬                       ‫החוף המזרחי של אפריקה‪.‬‬
‫היתה זו דרך היציאה היחידה מגרמניה‪.‬‬       ‫)המוסד היהודי שדאג לתשלום בשביל‬           ‫מסע שלוש האוניות היה מסע המע­‬
‫לאחר ‪ 20‬במאי ‪ 1941‬עיכב אייכמן‬            ‫הנסיעות( אני מארגן את המשלוח הרא­‬         ‫פילים הגדול והיחיד שאירגן שטורפר‬
‫בקשות הגירה רבות בטענת ״התקרבו­‬          ‫שון הכולל ‪ 86‬נוסעים מהרייך הישן‬           ‫לארץ־ישראל ועל״ידו ניצלו כ״‪4,000‬‬
‫תו הבלתי נמנעת של הפתרון הסופי״‪.‬‬         ‫)גרמניה( ו‪ 54-‬נוסעים מאוסטריה‪.‬״‬           ‫נפש‪ .‬באוגוסט ‪ 1940‬כתב שטורפר‬
‫ב‪ 23-‬באוקטובר ‪ 1941‬נפסקה ההגירה‬          ‫בליסבון טיפלו המוסדות היהודיים‬            ‫מכתב לקהילת וינה ובו דיווח על שלוש‬
‫רשמית‪ .‬גרמניה התכוננה ל״פתרון‬            ‫בהשגת מקומות באוניות‪ .‬ריכוז מספר‬          ‫אוניות מתוכננות לנסיעה ובהן כ״‪2,700‬‬
‫הסופי של בעיית היהודים״ על אדמת‬          ‫גדול של פליטים בליסבון‪ ,‬לחץ השל­‬          ‫נפש‪ .‬ידוע לנו שאחת האוניות אמנם‬
                                         ‫טונות הפורטוגליים לשילוח האנשים‪,‬‬          ‫הגיעה לנמל טולציאה ושטורפר נמצא‬
                          ‫אירופה עצמה‪.‬‬   ‫הקושי בהשגת מקום באוניות‪ ,‬לצד‬             ‫במקום ודאג לכל הסידורים לנסיעה‪.‬‬
‫האיש שהציל כ‪ 4,000-‬יהודים שהגי­‬          ‫רצונם של בעליהן להפיק רווחים‬              ‫בכל אופן‪ ,‬האוניה לא יצאה לדרך!‬
‫עו לארץ וכ‪ 6,000-‬שהפליגו לארצות‬          ‫גדולים‪ ,‬כל אלה ■גרמו להסעת אנשים‬          ‫נראה שהגרמנים שינו את מדיניותם‬
‫אמריקה ‪ -‬הוא עדיין חידה‪ .‬הוא הפיק‬        ‫בצפיפות רבה‪ .‬המאמץ להוציא מספר‬            ‫והורו לשטורפר שלא לטפל בהגירת‬
‫רווחים מההגירה‪ ,‬אבל האם עשה כל‬           ‫גדול מאוד של פליטים במהירות‬               ‫יהודים מגרמניה ומאוסטריה לארץ‪-‬‬
‫מה שבכוחו להצלת יהודים‪ ,‬או שמא‬           ‫האפשרית הביא לידי כך שהאנשים‬              ‫ישראל‪ ,‬אלא לאמריקה‪ ,‬שכן מאז דצמ­‬
‫עיכב פעולות הצלה משיקולים אישיים?‬        ‫נסעו בתנאים המזכירים את התנאים‬            ‫בר ‪ 1940‬המשיך שטורפר לפעול למען‬
‫ממכתב ששלח ל״משרד להגירת‬                 ‫ששררו על אוניות המוסד לעליה ב׳‪.‬‬           ‫הגירת יהודים מאוסטריה ומגרמניה‪,‬‬
‫יהודים״ בנובמבר ‪ 1940‬עולה כאילו‬          ‫אולם הפעם היה כיוון הנסיעה ארצות‪-‬‬         ‫שהיו בידיהם אשרות כניסה לארצות‬
‫ויתר על האפשרות להציל ‪ 500‬יהודים;‬
‫עם זאת יש לזכור שבאותו הזמן ערמו‬                                           ‫הברית‪.‬‬                         ‫זרות דרך ליסבון‪.‬‬
‫שלטונות ארצות‪-‬הברית קשיים רבים‬           ‫מסע הפליטים אל ליסבון‪ ,‬הנמל אל‬            ‫שישה חודשים לפני כן נכבשו‬
‫לפני הגירת יהודים מגרמניה‪ ,‬וספק אם‬       ‫החופש‪ ,‬נמשך בפיקוח מלא של השלטו­‬          ‫הולנד‪ ,‬בלגיה וצרפת בידי הגרמנים‬
                                         ‫נות הגרמניים‪ .‬הנוסעים שהצילו את‬           ‫ואיטליה הצטרפה למלחמה‪ ,‬שהתפשטה‬
            ‫היתה הנסיעה יוצאת לפועל‪.‬‬     ‫חייהם היו בעלי אשרות נסיעה ורשות‬          ‫עכשיו לים התיכון‪ .‬ביולי ‪ 1940‬החלו‬
                                         ‫כניסה לארצות המקלט‪ .‬בסוף נובמבר‬           ‫לעשות בגרמניה תוכניות להעברת‬
          ‫מוות באושוויץ‬                  ‫‪ ,1941‬עם תום ההגירה מגרמניה‪ ,‬כתבו‬         ‫מאות‪-‬אלפי יהודים לאי מדגסקר שבמז­‬
                                         ‫נציגי ״האיחוד הארצי״‪ ,‬על‪-‬פי הוראות‬        ‫רח אפריקה‪ .‬נראה שאחד הגורמים‬
‫את סוד מניעיו של שטורפר לא נוכל‬          ‫השלטונות הגרמניים‪ ,‬דוח מסכם על‬            ‫החשובים לשינוי כיוון ההגירה קשור‬
‫לדעת‪ .‬הוא נעלם עם מותו של שטורפר‬                                                   ‫למאורעות באותם ימים‪ .‬יש להוסיף גם‬
‫במחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬מקום שממנו‬         ‫ההגירה‪ .‬הם מסרו על ‪ 25‬היסעים‬              ‫את הטרחה הרבה שהיתה כרוכה בהש­‬
‫לא הצליח להצילו אפילו אדוניו אייכמן‪,‬‬     ‫מאורגנים לליסבון‪ ,‬שבהם יצאו ‪5,945‬‬         ‫גת אוניות ובהכנתן למסע‪ .‬עם כיבוש‬
‫שלפי דבריו ניסה לעשות זאת‪ .‬על כך‬         ‫אנשים‪ .‬המשלוח הראשון יצא‬                  ‫צרפת עברו לליסבון מרכזי הפעילות‬
‫סיפר אייכמן במשפטו בארץ‪ ,‬כשהובא‬                                                    ‫של המוסדות היהודיים שטיפלו בהגירה‪,‬‬
‫לכאן לדין ואף הוצא לבסוף להורג‪.‬‬           ‫ב‪ 27.11.1940-‬והאחרון ב‪.3.11.194!-‬‬        ‫ומשם דאגו הם להסעת פליטים אל‬
‫הקטיגור במשפט‪ ,‬גדעון האוזנר‪ ,‬סיפר‬        ‫כל אותו הזמן טיפל שטורפר במשלו­‬
‫בספרו ״משפט אייכמן״‪ :‬״תוך נסיון‬          ‫חים‪ .‬במשך הזמן נתרבו הקשיים‪.‬‬                                            ‫מעבר לים‪.‬‬
‫להבליט את יחסו האנושי סיפר אייכמן‬        ‫ארצות‪-‬הברית הקשיחה את מדיניות‬             ‫בנובמבר ‪ 1940‬כתב שטורפר‪ ,‬שנמ­‬
‫לפקד לס )איש המשטרה שחקר אותו(‪,‬‬                                                    ‫צא אז במלון ״בריסטול״ בברלין‪ ,‬אל‬
‫כי פגש באושוויץ אסיר בשם שטורפר‬          ‫הכניסה לארצה‪ ,‬וב‪ 14.3.1941-‬ניתנה‬          ‫״המשרד המרכזי להגירת יהודים״‬
‫שהכירו מווינה‪ ,‬במצב איום ונורא‬           ‫הוראה מוושינגטון לחדול להסיע‬              ‫והודיע‪ :‬״לאחר משא‪-‬ומתן עם חברת‬
‫ורשם בפנקס‪-‬הוראות רשמי‪ ,‬שיש‬              ‫פליטים באוניות אמריקאיות‪ .‬באפריל‬
‫להעסיק את שטורפר בניקוי שבילי‬            ‫‪ 1941‬סגרה פורטוגל את גבולה למעבר‬
‫החצץ‪ .‬איך ידעת מראש כי שטורפר‬
‫יבקש זאת ממך ‪ -‬שאל השופט הלוי‪.‬‬
‫אייכמן מילמל כי שטורפר ביקש לראו­‬
‫תו‪ .‬אייכמן ביקש לשחררו‪ ,‬זה לא ניתן‬

      ‫‪ -‬ואז ביקש בשבילו עבודה קלה‪.‬״‬
‫האוזנר מעיר‪ :‬״היה זה כמובן גיבוב‬
‫שקרים‪ ,‬אך כמו תמיד אצל אייכמן‪ ,‬היה‬
‫בשקריו גרעין של אמת‪ .‬לאייכמן היתה‬
‫׳חולשה׳ מסוימת כלפי שטורפר‪ ,‬שמצאו‬
‫משתף פעולה עמו בתקופת ההגירה‬
‫הכפויה‪ ...‬יתכן שרצה להקל עליו‬
‫במשהו‪ ,‬ולשם כך ניצל את סמכות‪-‬העל‬
‫שלו והורה שיועסק בדרך זו‪ .‬שטורפר‬
‫קיבל כעת תפקיד קבע וחדל להיות‬
‫סתם ׳יהודי מגורש׳‪ .‬אי אפשר היה‬
‫להוציאו להורג ללא הוראה מיוחדת‪.‬‬
‫הוראה כזו אכן ניתנה על‪-‬ידי גינטר‬
‫כשאייכמן היה בהונגריה‪ ,‬ושטורפר‬
‫הוצא להורג‪ .‬כעסתי כששמעתי זאת ‪-‬‬

                           ‫אמר אייכמן‪.‬״‬
‫ברטולד שטורפר נרצח באושוויץ‬

         ‫במחצית השניה של שנת ‪.1944‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16