Page 7 - etmol 93

‫עקבית של השלטונות האנגליים‪ .‬הוא‬ ‫בראשית ‪ 1926‬כבר לא היה ספק כי‬ ‫התרחב ענף זה בקצב מהיר והיה‬
‫תבע לחץ ציבורי ופעולת שכנוע שיני‪-‬‬ ‫לבסיס הכלכלי המרכזי בכל מושבות‬
‫עו את ממשלת בריטניה למלא את‬ ‫היישוב נכנס לתקופה של משבר חמור‬ ‫המטעים שלאורך שפלת החוף‪ .‬הישג‬
‫התחייבויותיה הכלולות במנדט ומחיי­‬ ‫וממושך ובארץ השתררה אווירה של‬ ‫נוסף הקשור בהתפתחות מושבות המט­‬
‫בות פיתוח היישוב היהודי בארץ‪ .‬משה‬ ‫עים היה ההצלחה‪ ,‬החלקית אמנם‪,‬‬
‫סמילנסקי‪ ,‬סופר ואיכר מרחובות‪,‬‬ ‫דכאון וייאוש‪ .‬אסיפת‪-‬הנבחרים השניה‪,‬‬ ‫בכיבוש העבודה‪ ,‬לאחר שאלפי פועלים‬
‫נציגם של ״האזרחים״‪ ,‬ואמר שמקורו של‬ ‫שייצגה את יהודי הארץ‪ ,‬התכנסה בינו­‬
‫המשבר ב״דחיקת הקץ״‪ :‬״שכחנו את‬ ‫אר ‪ ,1926‬ועמדה בסימן המשבר‪ .‬חיים‬ ‫השתרשו במושבות‪.‬‬
‫המציאות ואמרנו לעשות את ארצנו‬ ‫ארלוזורוב ציין בנאומו‪ ,‬כי חלקו המכ­‬ ‫אם העליה הרביעית סימלה את‬
‫בעל כורחה ארץ של הגירה‪ ...‬היא ארץ‬ ‫ריע של משק הבניה בכלכלת היישוב‬ ‫הדינמיות שבמפעל הציוני‪ ,‬הרי המשבר‬
‫של התיישבות חקלאית בעיקרה‪ ,‬איטית‬ ‫הוא הגורם המרכזי לפרוץ המשבר‪.‬‬ ‫שפרץ בסוף ‪ 1925‬ביטא את מגבלותיו‬
‫והדרגתית‪.‬״ ד״ר חיים וייצמן‪ ,‬נשיא‬ ‫)בשנת ‪ 1925‬הושקעו בבניין בכל הארץ‬
‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬וד״ר ארתור‬ ‫‪ 1,768,000‬לירות‪ ,‬בשנת ‪320 - 1927‬‬ ‫ואת חולשתו‪ .‬התברר כי הארץ לא‬
‫רופין‪ ,‬מנהל מחלקת ההתיישבות‪,‬‬ ‫היתה מסוגלת לקלוט המונים כה רבים‬
‫הכריזו‪ :‬״רק דמגוגים ללא יושר לב‬ ‫אלף לירות(‪.‬‬ ‫בזמן כה קצר‪ ,‬מה עוד שההון שעמד‬
‫וללא רגש אחריות יכולים להטיף‬ ‫המשבר לא פגע בכל היישוב במידה‬ ‫לרשות העולים‪ ,‬אם ממקורות עצמיים‬
‫שווה‪ .‬תל‪-‬אביב סבלה ביותר בשל‬ ‫ואם ממקורות ציבוריים‪ ,‬לא היה די‬
‫עכשיו לעליה בלי גבול‪.‬״‬ ‫התמוטטות כמעט מוחלטת של ענף‬ ‫לביסוס כלכלי‪ .‬המשבר נחשב‪ ,‬ובצדק‪,‬‬
‫הבניה‪ .‬פחות ממנה סבלה חיפה ועוד‬
‫שליש מהעובדים מובטלים‬ ‫פחות ירושלים‪ ,‬שבה ענף הבניה מבוסס‬ ‫למשבר החמור ביותר שעבר על היי־‬
‫במידה רבה על בניה ציבורית שלא‬ ‫עזוב היהודי בתקופת המנדט והעמיד‬
‫האבטלה וספיחיה היו הגילוי החמור‬ ‫הושפעה מהקטנת יבוא ההון הפרטי‪ .‬מן‬ ‫בסימן שאלה את כל עתידו של המפעל‬
‫והמדאיג ביותר של משבר העליה‬ ‫הערים הקטנות נפגעה במיוחד עפולה‬
‫הרביעית והגורם העיקרי לצימצום‬ ‫שקמה באותם ימים‪ .‬המושבות והכפרים‬ ‫הציוני‪.‬‬
‫העליה ולהגברת הירידה מן הארץ‬ ‫תחילת המשבר היתה בסוף השליש‬
‫מאמצע ‪ .1926‬לפי הערכות שונות הגיע‬ ‫לא נפגעו בלל‪.‬‬ ‫השלישי של ‪ .1925‬מחודש ספטמבר‬
‫מספר המובטלים בשיא תקופת האבטלה‬ ‫אנשי השמאל ראו במשבר הוכחה‬ ‫גדל בהדרגה מספר המובטלים‪ ,‬בעיקר‬
‫לכשליש מכוח העבודה‪ .‬במחצית הרא­‬ ‫לכשלון הגישה ה״בעל‪-‬ביתית״ בציו­‬ ‫בתל־אביב ובעפולה‪ .‬באמצע ‪ 1925‬לא‬
‫שונה של ‪ 1927‬הגיעה האבטלה לשיאה‪,‬‬ ‫נות‪ ,‬אשר חגגה את נצחונה בימי‬ ‫היתה כל אבטלה בתל״אביב ואילו‬
‫ובשליש האחרון של השנה החלה ירידה‬ ‫הגיאות של העליה הרביעית‪ ,‬וטענו כי‬ ‫בדצמבר היו בה כבר כ‪ 2,000-‬מובט­‬
‫התוצאות של ״היוזמה החופשית״‬ ‫לים‪ .‬באותו הזמן החלה ירידה בבניין‬
‫הדרגתית בה‪.‬‬ ‫וההון‪-‬הפרטי הן אנרכיה ואובדן דרך‪.‬‬
‫מוקד האבטלה היה בתל‪-‬אביב שבה‬ ‫כן טענו שהמשבר מוכיח שהעדפת‬ ‫בתים וירידה תלולה בשכר הדירה‪,‬‬
‫היו יותר מ‪ 50%-‬מכלל המובטלים‪,‬‬ ‫העיר והמקצועות העירוניים על פני‬ ‫שירד בזמן קצר בשליש לערך ‪-‬‬
‫ולפחות ‪ 40%‬מן השכירים בעיר היו‬ ‫ההתיישבות החקלאית ‪ -‬סופה אכזבה‬ ‫משלוש לירות לחודש בעד חדר לשתי‬
‫מחוסרי עבודה בראשית ‪ .1927‬במקום‬ ‫לירות; ב‪ 1927-‬הגיע שכר הדירה בתל‪-‬‬
‫שני ‪ -‬חיפה‪ .‬המצב בראשית המשבר‬ ‫ומפח נפש‪.‬‬ ‫אביב עד כדי שליש לעומת ימי השיא‬
‫הוחמר בשל העובדה כי בחודשים הרא­‬ ‫אנשי הימין טענו‪ ,‬כי המוסדות של‬
‫שונים של ‪ 1926‬נמשכה עליה של‬ ‫התנועה הציונית התרכזו בעיקר‬ ‫של העליה הרביעית‪.‬‬
‫כ‪ 1500-‬עולים לחודש שקצתם נוספו אל‬ ‫בהתיישבות החקלאית והזניחו את‬
‫מחנות המובטלים‪ .‬במחצית השניה של‬ ‫ההתיישבות העירונית‪ ,‬שקיבלה רק‬ ‫הופסקו גם עסקות קניה ומכירה של‬
‫חלק זעום מכספי הקרנות הציוניות‪.‬‬ ‫מגרשים וערכם ירד; רבים ממפעלי‬
‫זאב ז׳בוטינסקי אמר כי שום מאמץ של‬
‫היישוב בארץ ושל היהודים בגולה לא‬ ‫המלאכה והתעשיה וכן עסקי מסחר‪,‬‬
‫יהיה די בו לשאת את המשא הכבד של‬ ‫בעיקר אלה הקשורים בענף הבניין‪,‬‬
‫העליה ושל בניין הארץ בלי תמיכה‬ ‫פשטו את הרגל‪ .‬פקדונות פרטיים רבים‬
‫הוצאו מהבנקים והוגבל האשראי‬
‫הבנקאי‪ .‬בסוף ‪ 1925‬חלה גם ירידה‬

‫כללית של מחירים‪.‬‬

‫לא היו כסף למשכורות והיו משלמים בתלושים‬ ‫דכאון וייאוש‬

‫׳•‪!P‬‬ ‫הסיבות לזעזוע היו חיצוניות‪ :‬בעק­‬
‫‪rB‬‬ ‫בות הרעה נוספת במצבם הכלכלי של‬
‫יהודי פולין איבדו רבים מן העולים‪-‬‬
‫‪ ------------ -‬י­ ­‬ ‫בכוח את רוב הונם‪ .‬הרבה אנשים‬
‫ומפעלים בארץ היו תלויים בהון שצריך‬
‫היה להגיע מחוץ לארץ‪ ,‬וזה לא הגיע‪.‬‬
‫הוצאו פקדונות מן הבנקים ובעקבות‬
‫צעד זה צומצם האשראי וכתוצאה מכך‬
‫נפסקה בנייתם של בתים רבים‪ .‬פועלים‬
‫רבים עבדו בבניין והצימצום בעבודות‬
‫פגע בהם קשה ורבים פוטרו‪ ,‬והחלו‬
‫פשיטות רגל של קבלנים ושל אנשי‬
‫עסקים‪ .‬התברר כי המשק היהודי בארץ‬
‫אינו יכול לקלוט בתקופה קצרה מספר‬
‫כה רב של עולים‪ .‬לא היה גם כל גוף‬
‫ציבורי שעמד בפרץ עם התחלת האבט­‬
‫לה וניסה לצמצם את ממדיה מבעוד‬

‫מועד‪.‬‬