Page 14 - etmol 93
P. 14
גירוש
מוזע
ב;׳1נ ת 1679
גורשו כל יהודי
תימן למדבר שם.
שהו שנתיים ,רק
רבע מהם נותרו
בחיים
שלום שבזי ,שקונן בשיריו על אימי גירוש מוזע שאירע בתימן בשנות מאת יהודה רצהבי
אותם ימים .כרוניקות של הגירוש תל״ט״ת״מ ) (1680-1679הוא אולי
המצויות בידינו נכתבו כמה דורות הגזירה הקשה ביותר שידעה יהדות 14
אחר״כך .בדף ששימש חלק מכריכת תימן :רוב קהילות תימן ,נשים גברים
ספר ישן שהובא מתימן ,נתגלתה לפני וטף ,הוגלו גלות שלימה בפקודת
כמה שנים איגרת שכתבו תושבי כפר האימאם ,אל שפלת תהאמה בדרום
ליד צנעא ,כארבע שנים לאחר שחזרו תימן ,הידועה כארץ מלוחה ומשכלת.
מהגלות ,אל יהודי חברון ,וממנה יהודי תימן שמרו אמונים לדתם ולאלד
לומדים אנו פרטים נוספים על הגירוש. היהם ועמדו בנסיון הקשה שנכפה
כן נתגלו בכתבי יד שירים לא ידועים עליהם ,אך הקרבנות שהקריבו כבדים
היו :אקלים המקום הלוהט ,מימיו
המקוננים על הגלות וייסוריה. הרעים והמחלות והמגיפות עשו שמות
כמגורשים .רק כרבע מהם זכו וחזרו
איסור על תפילה בציבור
ממקום גלותם .הגירוש גרם גם
שמו המלא של האימאם בעל הגזירה לשינוים גדולים ביהודי תימן שנותרו
הוא אחמד אבן אלאמאם אלקאסם,
וכינויו -אלמהדי .דודיו היו שליטי בחיים :יישובים רבים נמחו ויישובים
תימן ,והוא עמד בראש הצבא ויצא חדשים צמחו ,פליטים של יישובים
למסעות כיבושים ונצחונות ברחבי
המדינה .בשנת 1676מת דודו ואלמהדי קטנים שלא היה בכוחם להקים מחדש
עלה לשלטון .חמש שנות שלטונו היו את יישוביהם הצטרפו ליישובים
מן השנים הקשות ביותר שידעה יהדות סמוכים ,ואף תושבי הערים לא כולם
תימן .כבר בשנת מלכותו הראשונה גזר
על חורבן בתי־הכנסת ואסר על תפילה חזרו לעריהם הקודמות.
בציבור. הגירוש נחרת בלב יהודי תימן וזכרו
עבר מפה לפה ,דור אחר דור .סיפור
הגירוש הונצח בשירה ,בערבית ובעב
רית ,באגדה ,בקינות ובכרוניקות .בין
המגורשים היה גדול משוררי תימן -