Page 18 - etmol 93
P. 18
השלטונות הבריטיים הודיעו לאמיר לירושלים ,בבקעת הירדן .הוא נפגש לא עבר זמן רב ושולמן הוזמן לראש
שאין הם רואים בעין יפה התיישבות עם האמיר-השליט של עבר-הירדן, השרים ,הווזיר הגדול ,וזה אמר כי
ימסור את בקשתו לסולטן .שולמן הוזמן
יהודית במקום זה. עבדאללה ,בארמונו ברמת-עמון, לסולטן והביא עמו מתנה מיוחדת
וביקש לשכנעו למכור לו מאדמותיו במינה :אמן היה ,ידי זהב היו לו ,והוא
נסיונות לבוא לידי הסכם עם בבקעת הירדן .פאסמאן ניהל עמו משא-
עבדאללה ,כולל אפשרות להתיישבות ומתן ארוך ,ונדמה היה שעבדאללה צייר מאותיות עבריות זעירות פסוקי
יהודית בעמק הירדן ,נמשכו גם אחר- מעוניין למכור את האדמה ,אולי גם כדי תהילים ,וכן את תמונת הר הבית והר
כך ,בידי אנשים פרטיים ומוסדות שיקום יישוב יהודי גדול סמוך לגבולו הזיתים ,כשהאותיות משמשות לו קווים
ציוניים ,אבל כולם לא נשאו פרי .בכל תיו ,שיעזור לו בפיתוח ממלכתו .אולם
משא-ומתן בא לבסוף הנציג הבריטי עיסקה זו לא יצאה לפועל .יש להניח כי לשירטוט ולציור.
שולמן מסר לסולטן את כתב הבקשה
ומנע לבסוף כל התקשרות של ממש. של שולחיו ,מאושרת בחתימת מושלי
מחוזות הארץ ,לאפשר להם להתיישב
על אדמות הממשלה .שלוש שנים פעל
שולמן לקבל רשיון ואמנם לבסוף קיבל
פירמן״זכיון ,המתיר להחכיר לו את
האדמות בבקעת הירדן.
אלו היו הימים שלפני חיבת־ציון -
חלומות התיישבות רבים נולדו אז יום־
יום ,פירנסו את חלומותיהם של היהו
דים בעיירות מגוריהם הדלות,
ונתפרסמו ברעש רב בעתונים היהודיים
באותם ימים ,אבל רובם נמוגו מהר .גם
חלום ההתיישבות של שולמן לא
נתקיים ,והוא הוסיף לצייר את המקו
מות הקדושים בכתיבת אותיות זעירות.
בשנת 1896היה נדמה כי התיישבות
יהודית בבקעת הירדן אמנם תקום -
ארבע משפחות ירושלמיות חכרו חלקת
אדמה מקרקעות הסולטן ליד יריחו
והחלו לעבדן .כפי שנמסר ,הם נטעו
גרעיני קפה .ואולם גם נסיון זה לא
הצליח ,והמשפחות חזרו לירושלים.
שנה אחריהם התיישבו ביריחו שבע
משפחות שחכרו 200דונם בסביבה
מערבי ירושלמי ,בתנאי שיתחלקו עמו
חלק כחלק בתבואות האדמה .הם זרעו
שומשמין והספיקו לראות את פריים
ולתת לערבי את חלקו ,אבל גם הם לא
החזיקו מעמד במקום הקשה וחזרו
לירושלים.
aקואו»־גינ’ .ר0.ועל ד(,נעיר ,תל־וונ־נ -סם ד6.ודעוח לקק .obr n0'p.n האמריקאים באים
ה׳׳גדוד״ היו קנאים מאוד למשימתם, בראשית שנות העשרים קם ״גדוד בשנת 1914ייסדה ההסתדרות הציו
הפריעו למי שדיברו ברחוב בלשון נית בארצות-הברית חברה בשם ״קהי
זרה ,פירסמו כרוזים התובעים את מגני העברית״ ששם לו למטרה ליית ציון האמריקאית״ ,שמטרתה
השימוש בלשון העברית בלבד ,ואף להיאבק למען השימוש בשפה היתה לרכוש קרקעות בארץ ולהקים
פגעו והעליבו דוברי־לועזית .בכרוז זה העברית בכל מקום ובכל הזדמנות. יישובים חקלאיים .מלחמת העולם
משנת תרפ״ד ,1924 ,הם פונים הראשונה עיקבה את פעילותם ,אבל
לתושבי הארץ היהודים לדבר עברית באותו הזמן ,כשרבו העולים לארץ, מייד אחריה פירסמה החברה פרוספקט-
דיברו לשונות רבות והיה נדמה כאילו תוכנית וקראה ליהודי ארצות-הברית
בלבד ולפנות לשלטונות בשפה זו. נשקפת סכנה לשפת העברית והיא לרכוש את מניות החברה כדי להיות
תידחה מפני לשונות אחרות .חברי שותפים להזדמנות ההיסטורית :״לבנות
את הבית הלאומי לפי האידיאלים של
נביאי ישראל״.
״קהיליית ציון האמריקאית״ רכשה
אדמות במקומות שונים בארץ ו 16-אלף
דונם במקום שומם בדרום השרון ,על
אדמה זו קמה המושבה הרצליה .נציגה
של החברה בארץ ,שמואל פאסמאן ,לא
הסתפק רק באדמות שקנה לחוף הים
התיכון ורצה לרכוש אדמה גם מעבר
