Page 18 - etmol 93
P. 18

‫השלטונות הבריטיים הודיעו לאמיר‬           ‫לירושלים‪ ,‬בבקעת הירדן‪ .‬הוא נפגש‬      ‫לא עבר זמן רב ושולמן הוזמן לראש‬
‫שאין הם רואים בעין יפה התיישבות‬          ‫עם האמיר‪-‬השליט של עבר‪-‬הירדן‪,‬‬         ‫השרים‪ ,‬הווזיר הגדול‪ ,‬וזה אמר כי‬
                                                                              ‫ימסור את בקשתו לסולטן‪ .‬שולמן הוזמן‬
                       ‫יהודית במקום זה‪.‬‬  ‫עבדאללה‪ ,‬בארמונו ברמת‪-‬עמון‪,‬‬          ‫לסולטן והביא עמו מתנה מיוחדת‬
                                         ‫וביקש לשכנעו למכור לו מאדמותיו‬       ‫במינה‪ :‬אמן היה‪ ,‬ידי זהב היו לו‪ ,‬והוא‬
‫נסיונות לבוא לידי הסכם עם‬                ‫בבקעת הירדן‪ .‬פאסמאן ניהל עמו משא‪-‬‬
‫עבדאללה‪ ,‬כולל אפשרות להתיישבות‬           ‫ומתן ארוך‪ ,‬ונדמה היה שעבדאללה‬        ‫צייר מאותיות עבריות זעירות פסוקי‬
‫יהודית בעמק הירדן‪ ,‬נמשכו גם אחר‪-‬‬         ‫מעוניין למכור את האדמה‪ ,‬אולי גם כדי‬  ‫תהילים‪ ,‬וכן את תמונת הר הבית והר‬
‫כך‪ ,‬בידי אנשים פרטיים ומוסדות‬            ‫שיקום יישוב יהודי גדול סמוך לגבולו­‬  ‫הזיתים‪ ,‬כשהאותיות משמשות לו קווים‬
‫ציוניים‪ ,‬אבל כולם לא נשאו פרי‪ .‬בכל‬       ‫תיו‪ ,‬שיעזור לו בפיתוח ממלכתו‪ .‬אולם‬
‫משא‪-‬ומתן בא לבסוף הנציג הבריטי‬           ‫עיסקה זו לא יצאה לפועל‪ .‬יש להניח כי‬                         ‫לשירטוט ולציור‪.‬‬
                                                                              ‫שולמן מסר לסולטן את כתב הבקשה‬
    ‫ומנע לבסוף כל התקשרות של ממש‪.‬‬                                             ‫של שולחיו‪ ,‬מאושרת בחתימת מושלי‬
                                                                              ‫מחוזות הארץ‪ ,‬לאפשר להם להתיישב‬

                                                                              ‫על אדמות הממשלה‪ .‬שלוש שנים פעל‬
                                                                              ‫שולמן לקבל רשיון ואמנם לבסוף קיבל‬
                                                                              ‫פירמן״זכיון‪ ,‬המתיר להחכיר לו את‬

                                                                                               ‫האדמות בבקעת הירדן‪.‬‬

                                                                              ‫אלו היו הימים שלפני חיבת־ציון ‪-‬‬
                                                                              ‫חלומות התיישבות רבים נולדו אז יום־‬
                                                                              ‫יום‪ ,‬פירנסו את חלומותיהם של היהו­‬
                                                                              ‫דים בעיירות מגוריהם הדלות‪,‬‬
                                                                              ‫ונתפרסמו ברעש רב בעתונים היהודיים‬

                                                                              ‫באותם ימים‪ ,‬אבל רובם נמוגו מהר‪ .‬גם‬
                                                                              ‫חלום ההתיישבות של שולמן לא‬
                                                                              ‫נתקיים‪ ,‬והוא הוסיף לצייר את המקו­‬
                                                                               ‫מות הקדושים בכתיבת אותיות זעירות‪.‬‬
                                                                              ‫בשנת ‪ 1896‬היה נדמה כי התיישבות‬
                                                                              ‫יהודית בבקעת הירדן אמנם תקום ‪-‬‬

                                                                              ‫ארבע משפחות ירושלמיות חכרו חלקת‬
                                                                              ‫אדמה מקרקעות הסולטן ליד יריחו‬
                                                                              ‫והחלו לעבדן‪ .‬כפי שנמסר‪ ,‬הם נטעו‬
                                                                              ‫גרעיני קפה‪ .‬ואולם גם נסיון זה לא‬
                                                                              ‫הצליח‪ ,‬והמשפחות חזרו לירושלים‪.‬‬
                                                                              ‫שנה אחריהם התיישבו ביריחו שבע‬
                                                                              ‫משפחות שחכרו ‪ 200‬דונם בסביבה‬
                                                                              ‫מערבי ירושלמי‪ ,‬בתנאי שיתחלקו עמו‬
                                                                              ‫חלק כחלק בתבואות האדמה‪ .‬הם זרעו‬
                                                                              ‫שומשמין והספיקו לראות את פריים‬
                                                                              ‫ולתת לערבי את חלקו‪ ,‬אבל גם הם לא‬
                                                                              ‫החזיקו מעמד במקום הקשה וחזרו‬

                                                                                                             ‫לירושלים‪.‬‬

‫‪ a‬קואו»־גינ’ ‪.‬ר‪0.‬ועל ד‪(,‬נעיר‪ ,‬תל־וונ־נ ‪ -‬סם ד‪6.‬ודעוח לקק ‪.obr n0'p.n‬‬                  ‫האמריקאים באים‬

‫ה׳׳גדוד״ היו קנאים מאוד למשימתם‪,‬‬         ‫בראשית שנות העשרים קם ״גדוד‬          ‫בשנת ‪ 1914‬ייסדה ההסתדרות הציו­‬
‫הפריעו למי שדיברו ברחוב בלשון‬                                                 ‫נית בארצות‪-‬הברית חברה בשם ״קהי­‬
‫זרה‪ ,‬פירסמו כרוזים התובעים את‬            ‫מגני העברית״ ששם לו למטרה‬            ‫ליית ציון האמריקאית״‪ ,‬שמטרתה‬
‫השימוש בלשון העברית בלבד‪ ,‬ואף‬            ‫להיאבק למען השימוש בשפה‬              ‫היתה לרכוש קרקעות בארץ ולהקים‬
‫פגעו והעליבו דוברי־לועזית‪ .‬בכרוז זה‬      ‫העברית בכל מקום ובכל הזדמנות‪.‬‬        ‫יישובים חקלאיים‪ .‬מלחמת העולם‬
‫משנת תרפ״ד‪ ,1924 ,‬הם פונים‬                                                    ‫הראשונה עיקבה את פעילותם‪ ,‬אבל‬
‫לתושבי הארץ היהודים לדבר עברית‬           ‫באותו הזמן‪ ,‬כשרבו העולים לארץ‪,‬‬       ‫מייד אחריה פירסמה החברה פרוספקט‪-‬‬
                                         ‫דיברו לשונות רבות והיה נדמה כאילו‬    ‫תוכנית וקראה ליהודי ארצות‪-‬הברית‬
    ‫בלבד ולפנות לשלטונות בשפה זו‪.‬‬        ‫נשקפת סכנה לשפת העברית והיא‬          ‫לרכוש את מניות החברה כדי להיות‬
                                         ‫תידחה מפני לשונות אחרות‪ .‬חברי‬        ‫שותפים להזדמנות ההיסטורית‪ :‬״לבנות‬
                                                                              ‫את הבית הלאומי לפי האידיאלים של‬

                                                                                                       ‫נביאי ישראל״‪.‬‬
                                                                              ‫״קהיליית ציון האמריקאית״ רכשה‬
                                                                              ‫אדמות במקומות שונים בארץ ו‪ 16-‬אלף‬
                                                                              ‫דונם במקום שומם בדרום השרון‪ ,‬על‬
                                                                              ‫אדמה זו קמה המושבה הרצליה‪ .‬נציגה‬
                                                                              ‫של החברה בארץ‪ ,‬שמואל פאסמאן‪ ,‬לא‬
                                                                              ‫הסתפק רק באדמות שקנה לחוף הים‬
                                                                              ‫התיכון ורצה לרכוש אדמה גם מעבר‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23