Page 16 - etmol 93
P. 16

‫כי מחמת מצבם הקשה אין הם יכולים‬                  ‫יחס נאה של המושל‬                  ‫המקום‪ .‬בינתים ישבו גולי צנעא בד׳מ״‬
‫לתרום ליישוב ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הם‬                                                         ‫אר וציפו להכרעה סופית על גורלם‪.‬‬
‫כותבים כי ריווח והצלה עמדו ליהודים‬         ‫מאחד השירים נודע כי מושל מוזע‬           ‫אחרי יציאת היהודים מצנעא הרס‬
‫מאחיו של אלמהדי‪ ,‬שליט מזרח תימן‪,‬‬           ‫סייד אחסן גילה יחס נאה לגולים כשה­‬      ‫האימאם את בית״הכנסת המפואר שלהם‬
‫שהיה מלך חסד ולא גירש את היהודים‪,‬‬          ‫גיעו לחבל ארצו‪ ,‬וקידם את פניהם‬          ‫כניסת־אלעמא‪ ,‬שנסגר בפקודתו‬
‫ומקצת המגורשים ממחוזו אף עקפו את‬           ‫בלחם ובמים בהתאם למנהגי הכנסת‬           ‫שנתיים לפני כן‪ .‬על מקומו של בית־‬
‫הדרכים ובאו לממלכתו‪ .‬כשנודע הדבר‬           ‫האורחים המקובלים בין שבטי ערב‪.‬‬
‫לאחיו המלך חרה אפו וכמעט שיצא‬              ‫נקיקי הסלעים שבסביבה שימשו להם‬                  ‫הכנסת קם מסגד גדול‪ ,‬אלבאלא‪.‬‬
‫למלחמה על אחיו‪ .‬אולם האח שיכנע את‬          ‫למחסה מחורב היום ומקרת הלילה‪ .‬רוב‬
‫המלך להניח ליהודים קימעא עד‬                ‫הגולים היו בעלי מלאכה ולא יכלו‬          ‫תושבי קאבלה‪ ,‬קרווא ומסוור יצאו‬
‫שיתחזקו ויתאוששו ואחר‪-‬כך יצאו‬              ‫לעסוק במלאכתם והם נידונו אפוא‬           ‫במוצאי החג‪ .‬מועד היציאה של כל‬
‫לגירוש‪ .‬אבל לא עבר זמן רב והמלך‬            ‫לאבטלה ולחרפת רעב‪ .‬מחלות ומגיפות‬        ‫יישוב היה תלוי ברצונו של השליט‬
                                           ‫פרצו במחנות הגולים כתוצאה מן המים‬       ‫המקומי‪ ,‬והיו שליטים שהשהו את‬
     ‫מת ובמדינה פרצו מריבות וקרבות‪.‬‬        ‫הרעים ומן האקלים החם של המקום‪,‬‬          ‫יציאתם של יהודי החסות שלהם‪ .‬מקום‬
                                           ‫ועשו בהם שמות‪ .‬משפחות שלימות‬            ‫הריכוז של המגורשים היה רחבת השוק‬
‫נראה לי שביטול הגזירה בא עם‬                ‫נכחדו‪ .‬רק כרבע מהגולים נשארו‬            ‫ביישוב‪ .‬בשלב שני התרכזו יהודי‬
‫מותו של האימאם בתמוז תמ״א )‪.(1681‬‬          ‫בחיים‪ .‬מבני צנעא‪ ,‬שמספרם לפני‬           ‫האזור כולו במקום אחד מחנות־מחנות‬
‫במותו שבתה גזירתו והיהודים חזרו‬            ‫הגירוש היה כעשרת אלפים נפש‪ ,‬חזרו‬        ‫לפי מוצאם‪ .‬בהגיע מועד היציאה יצאו‬
‫למקומותיהם‪ ,‬כשנתיים אחרי הגירוש‪.‬‬                                                   ‫כרוזים מטעם המלך ודחקו ביהודים‬
‫שרידי קהילת צנעא לא הורשו לחזור‬                                 ‫רק כאלף מן הגלות‪.‬‬  ‫לצאת לדרך‪ .‬לא לכל היוצאים היו‬
‫לבתיהם שברובע אלסאילה‪ ,‬והם הקימו‬                                                   ‫בהמות למרכב ולמשא‪ .‬היישובים היהו­‬
‫להם בתים על אדמת קאע ביר אלעזב‪,‬‬            ‫חיים חבשוש מספר כי מוסלמי המדי­‬         ‫דיים שדרכם עברו הגולים סיפקו להם‬
‫הוא הרובע היהודי שעמד על תילו עד‬           ‫נה סבלו בהעדר היהודים העושים בכל‬
‫קום מדינת ישראל‪ .‬במיתה החטופה של‬           ‫מלאכה‪ ,‬ורבו התלונות לפני המלך‪.‬‬          ‫גמלים וחמורים ואף צידה לדרך‪.‬‬
‫אלמהדי ראו היהודים אות אלוהים‬              ‫מושל עמראן‪ ,‬מצפון‪-‬מערב לצנעא‪,‬‬           ‫המשוררים מהללים את נדיבותם ואת‬
‫ומופת חותך שכל הנוגע בהם לא יינקה‪.‬‬         ‫התייצב לפני האימאם ואמר לו כי חיי‬       ‫רוחב לבם של יהודי ד׳הבאן‪ ,‬כוכבאן‪,‬‬
‫לאחר מותו הומלך על מקומו בידי‬              ‫העם נעשו קשים מנשוא‪ ,‬באין אומנים‬        ‫ערוס ואלטוילה שעזרו לאחיהם‪ .‬לפני‬
‫חמישה שליטי מחוזות תימן האימאם‬             ‫ובעלי‪-‬מלאכה‪ .‬המלך ‪ -‬לדברי מקור זה‬       ‫יציאתם הכינו הגולים אוהלים מיריעות‬
‫מחמד בן אלמתוכל עלי אללה אסמעיל‪,‬‬           ‫‪ -‬שוכנע בצדקת דבריו‪ ,‬השיב את‬            ‫עזים וערסלים לתינוקות‪ .‬בעיקר הדאי­‬
‫אולם הוא לא משל ביד תקיפה‪ .‬הוא היה‬         ‫גזירתו וציווה להחזיר את היהודים‬         ‫גו את הגולים בעיות המזון‪ ,‬המים‬
‫צדיק וחסיד ולא עשק אדם‪ ,‬בכספי‬              ‫ליישוביהם‪ ,‬אבל לא למקומות ששם חיו‬       ‫והכסות בקרת הלילה‪ .‬אף סכנת חיות‬
‫האוצר לא נגע והתכלכל מקופת‬                 ‫לפני כן‪ ,‬אלא לשכונות נפרדות שציווה‬      ‫הטרף והנמרים במדבר תהאמה וסופות‬
‫הנדרים‪ .‬הוא היה למשל ביושרו‬                ‫להקים למענם מחוץ לתחום היישובים‬         ‫המדבר הלוהטות הטילו עליהם אימה‪.‬‬
‫ובצדקתו‪ ,‬ובני דורו כינוהו אבו‪-‬עאפיה‬        ‫המוסלמיים‪ .‬אגדה מספרת שלאחר צאת‬         ‫מחשש שהמסעות וטילטולי הדרך יגרמו‬
‫‪ -‬אבי הבריאות ‪ -‬כי לא הזיק לשום‬            ‫היהודים מן המדינה פרצה מגיפה‬            ‫לביטול תורה ותפילה‪ ,‬הוזהרו היהודים‬
‫בריה‪ .‬כמה מאחיו ומבני דודו התקוממו‬         ‫באדם‪ ,‬גשם שוטף וברד כילו את‬             ‫עליהם‪ .‬בדרכם התלוו אליהם חיילים‬
‫נגדו והרעילוהו בשנת ‪ .1686‬תחת‬              ‫תבואת הארץ‪ ,‬והמוסלמים ראו בדבר יד‬       ‫ושוטרים‪ .‬הגולים לא הניחו אחריהם‬
‫שלטונו של מלך חסיד זה יכלו היהודים‬         ‫אלהי אלוהים הנוקמת נקמת היהודים‪.‬‬        ‫חולים או תשושים‪ .‬הבריאים עזרו‬
                                           ‫שלום שבזי רומז באחד מפיוטיו‬             ‫לזקנים ולעתים נשאום על גבם‪ .‬אף‪-‬על‪-‬‬
                          ‫לנשום לרווחה‪.‬‬    ‫שביטול הגזירה בא בשל פירוד שנפל‬         ‫פי‪-‬כן‪ ,‬מתו רבים מן הזקנים ומן הטף‬
‫גירוש מוזע נחרת בלב יהודי תימן‬             ‫בין שליטי תימן‪ .‬באיגרת של יהודי‬         ‫בדרך‪ .‬יישובי הדרום התוחמים את יעד‬
‫והניח רישומים עמוקים בספרות העם‪.‬‬           ‫צ׳וראן שנכתבה ליהודי חברון ארבע‬         ‫הגלות ‪ -‬תעז‪ ,‬עדינה‪ ,‬עמירה ועמאר ‪-‬‬
‫הקינות והשירים שנכתבו בידי משור­‬            ‫שנים אחרי הגירוש‪ ,‬ובה הם מתנצלים‬       ‫שימשו תחנת ביניים לגולים‪ .‬את הימים‬
‫רים שחוו את הגירוש על בשרם‪,‬‬                                                        ‫הנוראים ואת חג הסוכות חגגו היהודים‬
‫והאגדות על אותם ימים עברו בין יהודי‬
‫תימן מדור לדור ונשתמרו עד היום‪.‬‬                                                                           ‫תחת אימת הגלות‪.‬‬
‫אולם מעשיו של אלמהדי סופרו ואף‬
‫פוארו בידי סופרים תימנים‪ .‬אחד מהם‪,‬‬
‫המשורר מוחמד אלסחולי‪ ,‬כתב לכבודו‬
‫שיר‪ :‬״האימאם שלנו אלמהדי הוא‬
‫כשמש המאירה את הדרך‪ ,‬לו עלילות‬
‫נדירות‪ ...‬אלמלא היתה לו מכל מעלו­‬
‫תיו רק המעלה שגירש את יהודי צנעא‬
‫למקום הרע ביותר שבעולם‪ ,‬ושהפך את‬
‫בית תפילתם למסגד‪ ...‬כבר זכה בדבר‬

   ‫והצליח ובילה ימיו במלקוח ובשלל‪.‬״‬

‫לעיון נוסף‪ :‬גלות מוזע ־־ י‪ .‬רצהבי‬

‫ב״ ספונו ת׳‪ /‬ספר ה׳; גירוש מוזע לאור‬

‫מקורות חד שי ם ‪ -‬י‪ .‬רצהבי ם ^ציוד‬

‫תשל״ב‪ .‬צילומי יהודי תימן ‪ -‬מהדו­‬

                             ‫רות אחרונות‪.‬‬

                                                                                   ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21