Page 15 - etmol 93
P. 15
סיסמתו של הכליף עומר ״לא תהיינה
שתי דתות בחיג׳אז״ עמדה תמיד לנגד
עיניהם של שליטי תימן ,ואלמהדי
בקנאתו לאיסלאם ביקש להגשים
סיסמה זו הלכה למעשה .חיים חבשוש,
שסיפר על המאורע הרבה שנים אחריו,
כתב כי מקור הגזירה הוא טענת האימ
אם שתימן קדושה כמכה ויש לטהר את
הארץ מן היהודים ״הטמאים והמתוע־
בים״ ,ולפיכך גזר עליהם מיתת סיף או
שמד .מכיוון ששפיכת דם יהודים
עלולה היתה ,לפי אמונת העם ,להמיט
על תושבי הארץ מכות מידי שמים
והואיל והיהודים סירבו להמיר את
דתם ,הסכים האימאם להצעת פשרה
להגלותם לארץ גזירה.
האזור :״תהאמה מחרידה מחומה דעות שנפלו בין שליטי תימן ויהודי שבזי מזכיר בפיוטיו ״כתב שטנה״
הנורא .במשך ימים נשארת מידת החום תימן דימו להיבנות מהם .נראה שמוש ו״איגרת שקר״ כגורמים לגלות .אבן
50מעלות בצל ,ללא הפסק .הבדואים, לי כ׳בת אלבקר ,כ׳בת רדעאן ומהג׳ם, אלאסבאל אומר באחד משיריו שהסיבה
הלמודים באקלימים שונים ,אינם מעזים שנקבעו כאזורי הגליה על-ידי השלטון לגזירה היא טענת השליטים כי היהודים
לחצות את רצועת החוף שבין ים סוף המרכזי ,סירבו לקלוט את הגולים מתירים את היין ומכשילים מוסלמים
להרי תימן כי אם לאחר השקיעה ...מי מחשש שהמעמסה תיפול עליהם לבדם, בשתייתו .אחת האגדות תולה את הגזי
תהאמה הזעומים מלוחים ולא יצלחו ואחרי דין ודברים בין הצדדים הוסכם רה ביהודי ששמו פקעה שזנה עם בתו
לשתיה ,לפחות לבני אירופה ,משום כך שמוזע תשמש מקום הגלות .אקלימה של האימאם ,ובכעסו של המלך על
מוכרחים למשל ,להעביר את כל מי של תהאמה ,מחוז הגירוש ,כפי שהוא היהודים לאחר שהרג את בתו שזנתה,
השתיה לעיר הנמל חודידה מן ההרים תואר בשירים מאותם ימים ,היה חם הוציא את גזירת הגירוש .אותו פקעה -
הרחוקים כשמונים מיל .מכל רחבי חצי ולוהט ולא כל מי שגולה לשם זוכה לפי האגדה -נהרג לעיני כל קודם
לחזור .תושכיה של תהאמה כיום הם שגורשו היהודים למוזע בקרב שפרץ
האי ערב ,האקלים של תהאמה הוא שבטי רועים נודדים ,וקצתם ממוצא בינו ובין מלאך מוסווה שיצא להילחם
המזיק ביותר לבריאות .תדיר נפוצה בה חבשי .לפי תיאוריהם של נוסעים בו בדמות מוסלמי קנאי .הריגתו של
מלריה מסוג קשה ההורסת את בריאות שביקרו בתהאמה מתברר שלילותיה פקעה לא כיפרה על מעשהו וכל ישראל
התושבים בהדרגה .גם הרופאים קרים ושימיה חמים .בחום היום אין נשאו בעונשו ויצאו לגולה .לסיפור זה
האיטלקים הנמצאים בחודידה אינם אדם יכול להציג את כף רגלו על החול אין זכר במקורות ונראה שאין הוא אלא
יכולים לפעול כנגדה הרבה.״ הלוהט. אגדה בלבד.
הגזירה נמסרה לידי נשיא יהודי
יהודי צנעא היו הראשונים לגלות. 50מעלות בצל צנעא ,סלימאן אלנקאש ,והוא העביר
גירושם של יהודי צנעא נבע ממגמתו אותה לכל קהילות תימן על-ידי שליחים
של אלמהדי לסלק קודם כל את היהודים בחירת שפלת תהאמה למקום הגירוש מיוחדים .אלו מסרו את ההוראות לרא
מלמדת על מזימת ההכחדה שזמם שי הקהל והללו הקהילו את יהודי
מהבירה .הגזירה ניתנה סמוך לב׳ אלמהדי נגד היהודים .אחד התיירים המקום והודיעו להם על הגזירה .בו
שעבר במקום בשנת 1934מתאר כך את בזמן יצאו גם שליחי האימאם לרחבי
באלול תל״ח ) (1678ואת הימים הנור הארץ ובידם פקודות לראשי המחוזות
אים עשו היהודים בד׳מאר מהלך שלו לגרש את היהודים ממקומותיהם ולא
שה ימים מצנעא .לאחר יציאתם מצנעא להרשות לנודדים להתגורר ביישובים
פלשו השכנים הערבים לשכונתם ושדדו שבדרכם אלא לשלחם ממקום למקום עד
את מה שנותר בבתים .סלימאן אלנקאש שיגיעו למוזע .ליהודים ניתנה ארכה
יצא בהסכמת האימאם למוזע לבדוק את למכור את בתיהם ואת נכסיהם ,אך לא
הכל הצליחו למכור את הרכוש .מה
שלא נמכר הועבר לרשות אוצר המדינה
ללא תמורה .הכסף שקיבלו תמורת
הרכוש שימש למגורשים לכלכלתם
בדרך נדודיהם .ביישובים היהודיים
שהתפנו הושיבו השלטונות מוסלמים.
בשירים נזכרים מקומות הגלות
האלה :תהאים ,מוזע ,כ׳בת אלבקר
)חבל ארץ מצפון לתהאמה( ,כ׳בת רדע-
אן)אולי דרעאן( ומהג׳ם .אין לדעת אם
הוגלו למוזע בלבד או גם למקומות
אחרים .מן האמור בשני שירים עולה
שבתחילה נקבעו כ׳בת רדעאן ומהג׳ם
למקום הגלות ואחר-כך נצטוו היהודים
לצאת מהם .שבזי מספר על חילוקי-
15
