Page 122 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫≤‪ ±±‬מסלול ∂‬

‫אולם הכינוסים‬
‫במתחם נבי שעיב‬

‫בתום הביקור נשוב אל מגרש החניה‪ Æ‬נחזור בכביש שממנו באנו לעבר כביש ∑∑‪ Æ‬נפנה שמאלה ©צפונה® בכביש‬
‫∑∑ ©זהירות¨ התנועה בצומת סואנת וקשה להשתלב בה®‪ Æ‬נרד לתוך טבריה ובכביש ∞‪ π‬נפנה שמאלה ©צפונה®‪Æ‬‬

‫ניסע עד צומת כנרות וממנה בכביש היוצא לכיוון דרום מזרח¨ בעקבות שלט ההכוונה לאכסניית כרי דשא‬
‫וחוף חוקוק‪ Æ‬משמאלנו נבחין באתר השאיבה של המוביל הארצי‪ Æ‬לאחר קילומטר אחד פונה הכביש לכיוון‬
‫דרום‪ Æ‬כאן¨ בסיבוב הכביש נחנה בזהירות בצד הדרך‪ Æ‬מימין לכביש¨ ממערב לנו¨ נראה קירות עתיקים נאים‪Æ‬‬

‫ניגש עתה אליהם‪Æ‬‬

‫אנו עומדים בתוך שער רחב שמשני צדיו מגדלים עגולים למחצה‪ Æ‬הגענו אל ארמון מפואר‪Æ‬‬ ‫החליף הבנאי‬
‫כתובת שנמצאה כאן¨ שלא באתרה¨ מיחסת את האתר לגדול הבנאים של השושלת‬
‫האֻ ַמי ִת¨ החליף אל וליד בן עבד אל מלכ‪ Æ‬דמותו של אל וליד מזכירה¨ במידה רבה את זו‬ ‫ארמון מיניה‬
‫של הורדוס הבנאי הגדול‪ Æ‬הוא שלט ∞‪ ±‬שנים ©‪ Æ®∑±μ≠∑∞μ‬אלה היו שנים רבות חשיבות‬
‫בתולדות החליפות‪ Æ‬שטחה הוכפל עם כיבושי מפקדיו של אל וליד בצפון אפריקה ובחצי‬ ‫משמעות המילה ִמני ‪À‬ה‬
‫האי האיברי במערב‪ ª‬באסיה התיכונה מצפון ובהודו ממזרח‪ Æ‬על אף הישגים אלה הוא‬ ‫בערבית זהה למילה‬
‫זכור בעיקר כמי שבימיו הוקמו מבנים חשובים ומפוארים בממלכתו‪ Æ‬די אם נזכיר את‬ ‫‪ß‬וילה‪ ß‬בעולם הרומי∫ בית‬
‫מסגד הנביא במדינה¨ את המסגד הגדול בדמשק ואת מסגד אל אקצא בירושלים‪ Æ‬בימיו‬ ‫מפואר מוקף גן¨ הנמצא‬

‫הוקמה גם שורה של ערים חדשות ובהן העיר רמלה בארץ ישראל‪Æ‬‬ ‫מחוץ לתחום יישוב‪Æ‬‬

‫לימיו של אל וליד מייחסים שורה של ארמונות מפוארים בעלי תבנית אחידה∫ מבנה‬
‫רבוע או מלבני הבנוי סביב חצר גדולה שבאגפיה מצויים חדרי הארמון‪ Æ‬עשרות מבנים‬
‫בתבנית זו מוכרים מימיו של אל וליד ומימי אחיו השאם ©‪ ¨®∑¥≥≠∑≤¥‬ובהם הארמונות‬
‫הנמצאים מדרום וממערב להר הבית¨ ח‪ß‬רבת מפג‪ß‬ר ליד יריחו וארמון ְמ ַשאטה¨ הנמצא‬
‫כ ‪ ≤μ‬ק‪¢‬מ מדרום לעמאן‪ Æ‬הארמון שלפנינו¨ שמידותיו ≥∑ ‪ ∂∑ X‬מ‪ ¨ß‬בנוי בהתאם לאותה‬

‫תכנית‪ Æ‬שמו בערבית∫ ִח‪ß‬רבת אל ִמני ‪À‬ה ובעברית∫ חורבת ִמנ ִים‪Æ‬‬

‫נראה שמדובר בארמון חורף¨ שעמד לרשות המשפחה המלכותית¨ בעת שבבירת החליפות‬
‫דמשק שרר קור עז‪ Æ‬השער המפואר שלו¨ הפונה אל גדות הכנרת¨ טיפוסי לארמונות‬
‫האֻ ַמי ִם‪ Æ‬כך גם המגדלים העגולים סביבו‪ Æ‬הארמון חרב¨ קרוב לוודאי¨ ברעש אדמה אדיר‬
‫שהחריב את כל הארץ סמוך לשנת ‪ Æ∑¥π‬עם זאת שמו נותר בזיכרון ההיסטורי∫ בכתבי‬
‫מלומדים מוסלמיים¨ כבלאדֻ‪ß‬רי¨ בן המאה התשיעית¨ נזכרת הכנרת בכינוי∫ ‪ß‬ב ֻ ַחירת‬

‫©ימת® ִמני ‪À‬ה‪ ß‬וכך גם במקורות מאוחרים יותר‪Æ‬‬

‫בתקופה הממלוכית פעל במקום מפעל לייצור סוכר‪ Æ‬מצפון לארמון נבנה ח‪ß‬אן גדול‬
‫שהיה תחנת דרכים מרכזית להולכים אל דמשק¨ בתקופה הממלוכית ובתקופה‬

‫העות‪ß‬מאנית שאחריה‪Æ‬‬