Page 118 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫∏∞‪ ±‬מסלול ∂‬

‫אנו נמצאים על גבי הר געש כבוי‪ Æ‬הלוע שבמרכז הפך אותו לרכס דמוי גב גמל שדבשתו‬ ‫הר הגעש שבו‬
‫האחת בדרומו והשנייה בצפונו‪ Æ‬לערביי הכפר חיטין ששכן בסמוך הזכירה צורה זו‬
‫כבתה ממלכת‬
‫קרניים ומכאן שמו של ההר‪Æ‬‬
‫בתוך הצמחייה ניתן לראות שרידי קירות מסיביים‪ Æ‬אלה הם שרידים של שני קווי חומה¨‬ ‫הצלבנים‬
‫החיצוני מתקופת הברונזה המאוחרת והפנימי מימי הבית הראשון‪ Æ‬יש גם שרידים‬
‫הר קרני חיטין‬
‫מטושטשים של מוצב שבנו כאן ערביי חיטין במלחמת העצמאות‪Æ‬‬
‫ניגש אל הקצה המערבי של הקרן‪ Æ‬מכאן תצפית נאה אל שלוחת נמרין¨ עליה עומד‬ ‫מסדרי האבירים הוקמו‬
‫כיום קיבוץ לביא¨ אל יער לביא ואל הר תבור‪ Æ‬גם נוכל לראות את הנתיב שבו פסע‬ ‫בארץ ישראל¨ בידי אבירים‬
‫הצבא הצלבני בשבת הגורלית של ה ‪ ¥‬ביולי ∑∏‪ Ʊ±‬נצפה אל הבקעה שבין קרני חיטין‬ ‫שלקחו חלק במסעי הצלב‬
‫הראשונים‪ Æ‬אבירים אלה‬
‫לשלוחת נמרין‪Æ‬‬ ‫שנשארו בארץ¨ קיבלו‬
‫עליהם נדרי נזירות ותקנון‬
‫קרני חיטין‬ ‫מחייב ©ומכאן הכינוי‬
‫‪ß‬מסדר‪ ß‬המציין ארגון‬
‫מעבר לקיבוץ לביא נמצא צומת גולני ©≥® שנקרא בימי הביניים צומת מסכנה‪ Æ‬לשם‬ ‫בעל תקנון® של נזירים‪Æ‬‬
‫בד בבד המשיכו להיות‬
‫הגיע ביום ו‪ ≥ ¨ß‬ביולי ∑∏‪ ±±‬אחר הצהריים¨ טור הצבא הצלבני¨ שיצא ממעיינות ציפורי‬ ‫לוחמים והמסדרים בהם‬
‫לכיוון טבריה¨ שם הושמו תושבי העיר הפראנקים במצור‪ Æ‬חיילי הסולטאן צלאח‬ ‫היו חברים¨ הפכו להיות‬
‫א דין אל איובי זינבו בהם מאז יצאו לדרכם‪ Æ‬עתה¨ כאשר היה מאסף הטור בסכנת ניתוק‬ ‫הארגונים הצבאיים‬
‫והשמדה¨ החליט המלך גי דה ליזיניאן¨ לעצור את הטור ולחנות‪ Æ‬לאט לאט התקבצו‬ ‫העיקריים בצבא הצלבני‪Æ‬‬
‫המסדרים שנהנו מעושר‬
‫למקום חיילים רעבים וצמאים שטיפת מים לא באה לגרונם מאז יצאו לדרך‪Æ‬‬ ‫רב¨ בנו שורת מבצרים‬
‫בחירת החניון הסתברה כאסון‪ Æ‬במקום אין מקורות מים ואלפי אבירים וחיילים רגליים‬ ‫בארץ והיו צבא הקבע‬
‫עמדו על רגליהם¨ צמאים ורעבים‪ Æ‬חום חודש יולי¨ שלהט מסלעי הבזלת¨ החריף את‬ ‫של ממלכת ירושלים‬
‫ייסוריהם‪ Æ‬גם מנוחה לא יכלו לתת לעצמם ולסוסיהם¨ מכיוון שהצבא המוסלמי הקיף‬ ‫הצלבנית‪ Æ‬הם נהנו‬
‫את המחנה‪ Æ‬עם בוקר החליט המלך¨ בעצת האציל רימונד מטריפולי¨ שליט נסיכות‬ ‫מעצמאות רבה ולא פעם‬
‫הגליל¨ לסטות מהדרך לטבריה ולפרוץ לכיוון מעיינות בקעת ארבל‪ Æ‬המחנה הצמא יצא‬ ‫פעלו מתוך אינטרסים‬
‫צרים שלהם שלא עלו‬
‫לדרכו¨ כאשר ברד חיצים יורד על ראשו ללא הרף‪Æ‬‬ ‫בקנה אחד עם אלה של‬
‫נבחין בדרך היורדת מערבה וצפונה לתוככי בקעת ארבל‪ Æ‬לכאן הגיע חלוץ הכוח¨‬ ‫הממלכה‪ Æ‬למסדרים הללו‬
‫שהורכב ממיטב הפרשים הכבדים והסתער במורד הדרך המובילה אל בקעת ארבל‪Æ‬‬ ‫היו רבעים עצמאיים בערי‬
‫המוסלמים אפשרו במכוון לכוח החלוץ לדהור מטה ואז סגרו את שורותיו וניתקו את‬ ‫הממלכה העיקריות והם‬
‫החזיקו ברכוש קרקעי‬
‫הנותרים מן החלוץ‪Æ‬‬ ‫רב‪ Æ‬הבולטים מביניהם‬
‫המלך¨ גי דה ליזיניאן ואנשיו נפלו במלכודת‪ Æ‬לאחר שמיטב כוחותיו נמצאו בדהרה‬ ‫היו הטמפלרים שמרכזם‬
‫מטה¨ שבו המוסלמים וכיתרו את המלך וצבאותיו‪ Æ‬בעודם סוגרים על הצלבנים¨ הציתו‬ ‫היה בהר הבית בירושלים‬
‫המוסלמים את העשב היבש סביב אויביהם‪ Æ‬החום העז¨ העשן המחניק והצמא המתגבר‬ ‫ותפקידם המוגדר היה‬
‫שברו את רצון הלחימה של הצלבנים‪ Æ‬חלק מהם זרקו את נשקם ופנו בפיות פעורים‬ ‫להגן על עולי רגל בארץ‬
‫לבקש מעט מים מן המוסלמים‪ Æ‬האחרים נפוצו בשדה כעדר ללא רועה‪ Æ‬המלך ניסה להסיג‬ ‫הקודש‪ ª‬ההוספיטלרים‬
‫שהחזיקו באכסניה‬
‫את כוחותיו אל פסגות ההר כדי להתגונן בנקודות השולטות על סביבתן¨ אך לשוא‪Æ‬‬ ‫ובבית חולים גדול מדרום‬
‫לכנסיית הקבר ובצד‬
‫לחימה¨ עסקו באירוח‬
‫עולי רגל¨ בטיפול בחולים‬
‫ובפצועים ובקבורת‬
‫מתים‪ ª‬הלזריטים שעסקו‬
‫גם בטיפול בחולי צרעת‬
‫והאבירים הטבטונים‬
‫שהיו גרמנים שמסדרם‬
‫הוקם בסוף המאה‬
‫השתים עשרה‪ Æ‬בקרב‬
‫קרני חיטין השתייכו‬
‫מחצית מהאבירים‬

‫הצלבנים למסדרים‪Æ‬‬