Page 181 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 181
מחוזות זיכרון וגעגוע ±∑±
באה מנוחה האתה הוא הקץ øעוד צלול המרחב
ליגע ערפילי החיים עוד רומזים מרחוק¨
בית העלמין עוד השחק תכול והדשא ירוק¨
של כנרת טרם סתוÆ
אקבל את הדין Æאין תלונה בלבביÆ
הן אדמו שקיעותי וטהר שחרי¨
ופרחים חיכו בצידי נתיבי
בעברי
©שירת רחל¨ עמ®±¥ ß
בית העלמין של כנרת¨ בקצה הצפון מזרחי של תל בית ירח¨ משותף לקבוצת כנרת
ולמושבה ומוסיף לשמש לקבורה גם בימינו Æבין ראשוני הנקברים היו גם מי שחיו בחוות
ההכשרה בחצר כנרת ובני קבוצות שונות שפעלו באזור בנסיבות כאלה ואחרות Æלא
מעט מן הנקברים כאן לא חיו מעולם בכנרת או עזבו למחוזות אחרים¨ שנים רבות לפני
מותם Æבחלק מהקברים נטמנו עצמותיהם של מנהיגים והוגי דעות¨ שנקברו בארצות
נכר והובאו לכאן אחרי שחלומותיהם היו למציאות Æלא נשגה אם נאמר שבית העלמין
על הכרך הפך ברבות השנים פנתיאון לחלוצים¨ למבשרים ולהוגי הדעות של תנועת
הפועלים הארץ ישראליתÆ
מיקום בית העלמין לשפת הכנרת¨ הגעגועים אל עולם יפה ותמים יותר¨ הסיפורים
הקטנים המצטרפים לדרמה גדולה¨ מחזירים אותנו¨ המטיילים בשבילי הארץ¨ פעם
אחר פעם אל צלו של דקל שפל צמרת¨ אל ספר שירי רחל בגומחתו ואל הדמויות
הססגוניות¨ ששיני הזמן לא כרסמו ביפי תארן ובשיעור קומתןÆ
הפיכת בית העלמין לפנתיאון¨ כמו רבות ממפעלות התקופה¨ לא תוכננה בכוונת מכווןÆ
תחילה נעשה המעשה ואחר כך ניתן לו שמו Æבלהט היצירה והשמש ובמצוקת הקיום¨
אפילו הנחת מצבה לא הייתה עניין מובן מאליו¨ ולעתים חלפו שנים עד שהוחלפו גלי
האבנים על קברו של אדם בלוחות זיכרון Æמשהונחו¨ הפכו מצבות האבן לדפים בספר
דברי ימי המפעל הציוני Æאם נבקש בכל זאת אירוע ונקודת זמן שבהם הפך בית העלמין
למה שהנו¨ יהיה זה יום קבורתה של רחל המשוררת¨ ב ∂ ±באפריל ¨±π≥±עשרים שנה
אחרי שנכרה על הכרך הקבר הראשון Æרחל הובאה לכאן כפי שביקשה בשירה — צוואתה
ßאם צו הגורל Æßהיו שראו במותה את סופה של העלייה השנייה Æעליזה שידלובסקי¨
ממייסדות קבוצת כנרת התייחסה אל האירוע שנים לאחר התרחשותו¨ ביום השלושים
למותו של ברל כצנלסון ב ß ∫±π¥¥ההיסוסים נמשכו עד יום מותה של רחל Æכאשר בא
אלינו בן ציון ובפיו הבשורה העגומה התיצבה לפנינו השאלה היכן ייכרה קברה øצוואתה
היתה ברורה∫ בית קברות זה על הכרך¨ הוא הקשור בחייה ומשולב בשיריה על כנרתÆ
וכך נקבע המקום Æכעבור זמן העברנו לשם צינורות השקאה ונטענו עציםÆß
לפני היות כאן בית עלמין¨ תכנן ארתור רופין להקים במקום שכונת גנים פורחת¨ עבור
יהודים אמידים¨ אך המקום שהילך קסם על החלוצים לא משך את בעלי ההון הפרטי
לבנות בו את ביתם Æעם הקמת חוות ההכשרה לפועלות חקלאיות בחצר כנרת בשנת
¨±π±±נזרע כאן גן הירק¨ והעלמות¨ תלמידותיה של חנה מייזל¨ עבדו לחוף האגם Æאחת
התלמידות הראשונות הייתה רחל Æהדקל הניצב עד היום ברחבת הכניסה לבית העלמין
הוא¨ אולי¨ אותו ßדקל שפל צמרת ßהמופיע בשירה ßכנרת© ßשם הרי גולן® Æברחבת הכניסה¨
לרגלי הדקל¨ חקוקות באבן מילות השירÆ
תקצר היריעה מלהזכיר את כל או אפילו את מרבית האישים הטמונים כאן Æלפיכך
בחרנו רק מספר מצומצם של דמויות¨ מהן ידועות יותר ומהן ידועות פחות¨ המייצגות
היבטים מגוונים בתולדות ההתיישבות סביב הכנרתÆ