Page 180 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 180

‫∞∑‪ ±‬מסלול ‪π‬‬

‫הארבעים כשהחל להתפתח ענף המדגה החליטו אנשי קבוצת כנרת לנצל אזור זה‬
‫לברכות דגים‪ Æ‬גם ענף זה לא שרד מסיבות כלכליות¨ אך הברכות נותרו והן מזכירות‬

                                                                 ‫משהו מנופי העבר‪Æ‬‬

‫נלך בין הברכות בעקבות סימון השביל‪ Æ‬נתעקל עם השביל ימינה ©הברכות מימיננו®‬
‫ונמשיך בעקבות השילוט לקבר בובה‪ Æ‬נגיע למצבת אבן מהודרת ועליה ניצבת מחרשה‬

                              ‫וכתובת הלל ושבח ל‪ß‬בובה‪ ß‬הפרדה החרוצה והנאמנה‪Æ‬‬

‫הפרדה בובה הייתה בין העולים אל הגבעה‬                                               ‫איור של בובה הפרדה על‬
‫וזכתה בשל כך לכבוד השמור לראשונים‪Æ‬‬                                                 ‫מצבת קברה‬
‫מספרים על הפרדה בובה שידעה לחרוש‬
‫תלם ישר להפליא¨ דבר שאינו פשוט כלל‬
‫ועיקר¨ להגיע עד סופו¨ להסתובב ולפתוח‬
‫תלם חדש‪ Æ‬רק בודדים הורשו לעבוד עם‬
‫בובה ואלה נחשבו בני מזל‪ Æ‬בימים שבהם‬
‫פתיחת תלם באדמת המולדת הייתה‬
‫‪ß‬מעשה שבקדושה‪ ¨ß‬כאשר תכונות של‬
‫עמל וחריצות נתפסו כתכונות מופת¨ אין‬
‫פלא שבריה חרוצה כבובה זכתה למעמד של כבוד‪ Æ‬בזקנתה נותרה בובה בכנרת ולא‬
‫נמכרה כשאר הבהמות‪ Æ‬היא הובילה ביצים מן הלול אל המדגרה ואהרון שידלובסקי¨‬
‫שנהג בה בצעירותה דאג למחסורה‪ Æ‬כאשר נסתלקה הפרדה מן העולם אי שם בשנות‬
‫השלושים חלקו לה כבוד אחרון וקברוה כאן‪ Æ‬בשנות השמונים של המאה העשרים¨‬
‫ביזמה של ותיקים וצעירים כאחד¨ הוקמה המצבה¨ שהפכה מאז אתר עלייה לרגל וחלק‬

                                                       ‫בלתי נפרד מנופי עמק הירדן‪Æ‬‬

‫נמשיך בדרכנו בין הברכות ונגיע אל תעלת המוביל המלוח ©ראו מסלול ‪ß‬הכנרת מקור חיים‪ Æ®ß‬נמשיך לאורך‬
‫המוביל המלוח צפונה אל ‪ß‬מטע האם‪ ¨ß‬ממטעי התמרים הראשונים ביישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל‪Æ‬‬
‫ממטע זה נלקחו משך שנים חוטרים ליצירת מטעים חדשים ברחבי הארץ ‪ Æ‬מצבת אבן ניצבת בחלקו המזרחי‬
‫של המטע ועליה כתובת ‪ß‬גן רחל‪ Æß‬מטע חשוב זה הוקדש לזכרה של רחל המשוררת על יד בן ציון ישראלי¨‬

         ‫מהאבות המייסדים של קבוצת כנרת והרוח החיה מאחורי מעשה השבת התמר לארץ ישראל ©‪Æ®¥‬‬

 ‫התמר הוא אחד המינים שנתברכה בהם ארצנו אך כאשר הגיעו חלוצי העלייה השנייה לארץ פגשו בה רק‬
 ‫תמרים מזנים ירודים שגודלו על ידי הערבים‪ Æ‬פה ושם מוזכר עץ תמר שפרותיו טובים ומתוקים¨ אבל הגידול‬
 ‫שכה זוהה עם הארץ התנוון ונעלם כענף חקלאי משמעותי‪ Æ‬ההסבר לכך נעוץ בתכונותיו של התמר∫ התמר‬
 ‫הוא ‪ß‬עץ דו ביתי‪ ß‬שבו העצים הנקביים נותנים פרי והזכרים מאביקים בלבד‪ Æ‬עץ תמר יכול להתפתח הן מזרע‬
 ‫והן מחוטר היוצא מגזעו או משורשו של העץ הבוגר ©חוטרי אוויר וחוטרי קרקע®‪ Æ‬עץ שנבט מזרע מכונה‬
 ‫זריע ואינו נושא בהכרח את תכונותיו של העץ הבוגר ואף לא את מינו‪ Æ‬לעומת זאת עץ שצמח מחוטר ישמר‬
 ‫בדייקנות את תכונותיו של העץ הבוגר‪ Æ‬שנים רבות של הזנחה והיעדר רציפות בגידול התמרים ואי טיפוח‬
  ‫חוטרים גרמו לכך שעצי התמר בארץ ישראל¨ אם גדלו¨ היו ברובם מן הסוג הזריע¨ ובעלי פרי באיכות ירודה‪Æ‬‬

 ‫בארצות שבהן נשתמר ענף התמרים כגידול חשוב¨ שמרו המגדלים על החוטרים מכל משמר ובכך יצרו‬
 ‫מונופול על המוצר היקר‪ Æ‬כבר בשנת ‪ ±π≤¥‬יצאה משלחת מטעם ההסתדרות הציונית והביאה ממצרים מאות‬
 ‫חוטרים¨ שנשתלו במטעי כנרת¨ דגניה¨ נהלל ועין חרוד‪ Æ‬חלק מהתמרים ניטעו אף במושבות יהודה ©כך כונו‬
 ‫המושבות בדרום מישור החוף∫ ראשון לציון¨ רחובות¨ נס ציונה¨ גדרה® אך רבים מהחוטרים לא נקלטו‪ Æ‬בשנת‬
 ‫≥≥‪ ±π‬יצא בן ציון ישראלי¨ שאותו כבר הכרנו כאחת מצלעות ‪ß‬שלישיית היחד‪ ¨ß‬להביא חוטרים מעיראק¨‬
 ‫כשבכיסו¨ כך מספרים¨ לא יותר מ ∑‪ ±‬לירות ארץ ישראליות‪ Æ‬החוטרים שהובאו בדרך לא דרך¨ שימשו‬
 ‫כאמור לנטיעת ‪ß‬מטע האם‪ Æß‬בן ציון הוסיף במסעותיו והגיע תוך כך לקהילות ישראל נידחות¨ בחלקם התקבל‬
 ‫כמשיח ממש‪ Æ‬בשנת ‪ ±πμ¥‬יצא בן ציון למסעו האחרון יחד עם יאני אבידוב מנהלל על מנת להביא ∞≥ אלף‬

                                       ‫חוטרים מאיראן¨ מסע זה לא עלה יפה‪ Æ‬זמן קצר אחר כך נהרג בן ציון‪Æ‬‬

‫ממטע האם גן רחל נצא מזרחה ונחצה את כביש ∞‪ π‬אל בית העלמין של כנרת‪ Æ‬יש להיזהר מאוד בחציית הכביש‬
‫הסואן¨ שאינה מוסדרת‪ Æ‬ניכנס אל בית העלמין דרך השער הגדול ©ליד השלט ‪ß‬בית העלמין של כנרת‪ ®ß‬ולא דרך‬

                                                                                               ‫הפתח הקטן להולכי רגל‪Æ‬‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185