Page 176 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 176
∂∂ ±מסלול π
המושבה סמוך לחוות כנרת נבנה בית פקידות¨ שנועד לשמש¨ פרט לענייני פקידות בביקורו בארץ בשנת ≥¨±π±
יק¢א¨ גם גן ילדים ובית ספר Æכיום משמש המבנה בית הוועד המקומי Æבבניין הסמוך פקד הברון רוטשילד את
לו הוקמה מרפאה ובקומה העליונה של המבנה התגוררה משפחת החובש¨ חפץ ©כיום מושבות הגליל התחתוןÆ
מוזאון קטן לתולדות המושבה¨ ראו מסלול ßלשמר את העבר — להכיר את ההווהÆ®ß הברון התארח בבית
במקורם היו הבתים קטנים וכללו שני חדרים בלבד¨ אך עם השנים שונו חלק מהבתים טריידל ואיכרי הסביבה
באו לחלוק לו כבודÆ
והורחבו עד לבלי הכרÆ מספר אחד מבני טריידל¨
שבאותו מעמד קפץ
המשק החקלאי התבסס על גידולי בעל ושלחין בשטחי ההר ולחוף הכנרת Æיק¢א אחד האיכרים והכריז
החליטה שלכל משק תינתן אפשרות לגדל μדונם מושקים ומאחר שמשאבה עוד בהתלהבות שהוא תורם
לא הייתה הובאו המים בחבית על גבי עגלה דו אופנית שכונתה ßטומברה Æßבשטחים שנה מחייו למען הברון
המושקים גידלו מעט עצי זית וירקות¨ ואף הוחל בפיתוח משק חי קטן שכלל אווזים ובתנאי שיוסיף ויפעל
ותרנגולות Æהקשיים היו עצומים∫ הרווח מן היבולים הדלים היה רחוק מלכסות את למען יישובה של ארץ
ההוצאות¨ השכנים הבדווים התנכלו למתיישבים¨ ומעשי גניבה היו עניין של יום ביומוÆ ישראל Æאיכרים נוספים
ביצת כנרת שטרם נוקזה הייתה מקור למחלות ובעיקר למלריה¨ ושירותי בריאות של הצטרפו אל הראשון
ממש לא היו בנמצא Æהמצב היה כה קשה עד שהמתיישבים נאלצו לחפש פרנסה והברון הזקן אכן האריך
בחוות כנרת הסמוכה שגם היא לא ממש ßעמדה על הרגליים Æßעל הקשיים שהציבו ימים ÆÆÆמן הסתם בזכות
תנאי המקום נוספו יחסים עכורים בין המתיישבים¨ שכפי שאמרנו לא הגיעו כקהילה
מגובשת ולא הכירו ברובם זה את זה לפני הגעתם Æאת שהתרחש בין האנשים מתאר הביקור והתרומותÆ
ביומנו ברוך צßיזיק∫ כמה שנים לאחר שנבנה
בית טריידל ביקר במקום
הנה באתי אל מקום שהחלומות נשאו אליו את נפשי¨ וחוט האריגה של חלומות זהב המשורר יעקב פיכמן
נפסק Æהתוודעתי למציאות המרה והכול נמוג ונמס Æמכיר אני את הפרצופים של ©חתן פרס ישראל ∑Æ®±πμ
חברי האיכרים ודמות דיוקנם הרוחני¨ ועש מתחיל לנקר בליבי ÆÆÆהאפשר להתקדם הבית הגדול ונופי הכנרת
בחברה כזו ÆÆÆהאחד רודה בשני ÆÆÆקנאה ומריבות עד כדי פגיעה של אחד במשקו עוררו בו כנראה השראה
לכתיבת השיר ßעל שפת
וברכושו של השני ©י ßכ¢ץ¨ ראשיתה של המושבה כנרת¨ עמÆ®¥π≠≥∑ ß ים כנרת Æßהמלחין חנינא
קרצßבסקי¨ ששימש
מצב זה גרם לכך שבשנים ≤ ±π±¥≠±π±עזבו אנשי הגרעין הראשון בזה אחר זה ומלבד מורה למוסיקה בגימנסיה
דוד יזרעאלי לא נותר איש מהם בכנרתÆ הרצלייה העניק לשיר
את המנגינה המוכרת
את מקומם של העוזבים מילאה יק¢א במתיישבים חדשים¨ הפעם כפי הנראה תוך
הקפדה רבה יותר על התאמתם לחיי קהילה Æבשונה מאנשי הגרעין הראשון¨ שהיו והאהובה עד היום∫
רווקים ברובם¨ היו בני הגרעין השני בעלי משפחות או שנישאו זמן קצר לאחר שקיבלו
משק והפכו איכרים ©התאכרו בלשון הזמן® Æואכן¨ אנשי גרעין זה נותרו ברובם הגדול על שפת ים כנרת
ארמון רב — תפארת
במושבה¨ וצאצאיהם בחלקם גרים בכנרת עד עצם היום הזהÆ
גן — אל שם נטוע
בגרעין השני היו משפחת הלוי¨ אברמסון¨ כבשנה¨ שניידמן¨ בלינקוב¨ כהן¨ ויסנברג בו עץ לא ינוע
ויזרעאלי Æנוספו עליהם גם משפחת טריידל ומשפחת חפץ Æביתו של יעקב חפץ ©כאמור¨
כיום מוזאון קטן לתולדות המושבה® היה גם המרפאה האזורית ויעקב שימש חובש¨ מי גר שם רק נער
שטיפל באנשי כנרת והסביבה Æבני הגרעין השני הם אלה שביססו את המושבה¨ כעוף בדמי יער
בתקופתם הופעלו משאבות שהחליפו את ßהטומברה ßוהעלו את מי הכנרת לצורכי
השקיה Æנוסף על כך הוגדלו שטחי המטעים והפרדסים לחוף הכנרת¨ שטחי ההר עובדו לומד שם תורה הוא
מפי מפי אליהו
ונזרעו חומוס וחיטה¨ וסמוך לבתים התפתח משק ירקות קטןÆ
הס גל לא קולח
בביתו של האיכר יצחק כבשנה התארגן ועד המושבה שפעל כנציגות המתיישבים כלפי כל עוף הפורח
גורמי חוץ Æאיכרי הגליל הקפידו פחות מאיכרי המושבות הראשונות בענייני דת¨ בית עומד ושומע
תורת אל בולע
כנסת לא נבנה ובשעת הצורך שימש ביתו של יצחק כבשנה גם כבית כנסתÆ
בהגיענו אל הקצה הצפוני של המושבה¨ מעט מחוץ לשטח המגודר בחומה¨ אנו עומדים
לפני בית נאה למראה¨ בן שתי קומות¨ עשוי אבן בזלת כהה ומעוטר בחלונות וכרכובים
בהירים Æזהו בית משפחת טריידל¨ אם ושלושת בניה מציוני גרמניה¨ שעלו לארץ ובנו