Page 174 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 174
±∂¥מסלול π
חוות העלמות היא עוד אחת מהיצירות הייחודיות של תקופת העלייה השנייה¨ וגם השאיפה של רבות
היא נולדה כאן Æהתנועה הציונית כתנועה מודרנית ובוודאי הציונות הסוציאליסטית מהחלוצות לחיי פועלת
העניקו¨ להלכה¨ שוויון זכויות לאישה Æאולם הלכה לחוד ומעשה לחוד Æבתפיסתם של חקלאית באה לידי ביטוי
ראשי התנועה ואנשי המעשה שלה נותרה האישה במקומותיה המסורתיים¨ במשק בשיר קצר שנכתב באותם
הבית¨ בגידול הילדים או לכל היותר בבית הספר ובגן הילדיםÆ ימים∫
כנגד תפיסה זו יצאה חנה מייזל שהגתה את רעיון הקמתה של חוות הכשרה לפועלותÆ אמרי לי אחותי
מייזל עלתה ארצה בשנת ±π∞πוהייתה בעלת השכלה חקלאית מתקדמת Æהיא החלה אשאלך דברים אחדים
את דרכה כפועלת חקלאית ביהודה¨ לאחר מכן לקחה על עצמה את טיפוח גן הירק מה תעשי בארץ ישראל
בחוות סגßרה Æהיא נשלחה כצירה מטעם מפלגת ßהפועל הצעיר ßלקונגרס הציוני הי¢א
והייתה חברה בוועד פועלי הגליל Æמתוך ניסיונה הבינה¨ שיש תפקידים במשק החקלאי¨ אני אחרוש ואזרע
שבהם יכולות נשים לעסוק גם בלי לקעקע את מסגרת המשפחה ומבלי להתעלם ואגיל באחי
מהשוני בין גברים ונשיםÆ ובלבד שאהיה
בארץ ישראלÆ
בסיוע ßארגון הנשים לעבודה תרבותית בפלסתינה ßהגיעו באפריל ±π±±חנה מייזל
וארבע עלמות ©זה היה כינוין אז® לחוות כנרת Æארתור רופין ראה בעין יפה את שילובה ©מ ßנאור ©עורך®¨
של חוות העלמות בחצר כנרת Æבשיאה מנתה החווה למעלה מ ∞≤ תלמידות¨ ששהו עידן העלייה השנייה¨
במקום תחילה שנה¨ ולאחר מכן שנתיים¨ והיו ברובן עולות חדשות ומיעוטן מבנות ≥∞ ¨±π±¥≠±πעמÆ®±¥μ ß
המושבותÆ
חילוקי דעות¨ בעיות ומחלות לא חסרו אך למרות הכול היו על פי רוב היחסים בין המנהלת
לתלמידותיה חמים ואוהבים Æהעבודה ונופי כנרת הביאו את הבנות לתחושת אושר של
ממש Æבגלותה ברוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה מתארת רחל המשוררת¨ שהייתה
ראשונת תלמידותיה של חנה מייזל¨ את העבודה בחווה והתחושות הנלוות לה∫
כיצד עבר היום בכנרת øהשחר עלה בהחילנו לעבוד Æארבע עשרה היינו Æידיים
מיובלות Æרגליים יחפות שזופות שרוטות Æפנים עזות¨ לבבות לוהטים Æהאוויר
כולו צלול לזמירותינו שיחנו וצחוקנו Æהמעדרים הונפו והורדו בלי הרף Æלרגע קט
תפסיקי¨ תנגבי את זיעת המצח בכנף הכפייה¨ תעיפי מבט אהבה אל הים ÆÆÆאי
בזה מרחפת על המים דוגת כנף Æעוד מעט וסירת הקיטור הזערורית המעבירה
את הנוסעים מצמח לטבריה תאבך את עשנהÆ
לצהריים הינו שבות אל החווה¨ ושוב הים אתנו Æעין התכלת הייתה מציצה אל חלון
חדר האוכל Æעין התכלת של אדמת המולדת Æככל אשר הארוחה הייתה דלה¨ כן
עלזו קולות העלומים Æמפני רווחה יגורנו Æנכספנו לקרבן¨ לעינוי¨ לכבלי אסיר בהם
נקדש ברמה את שם המולדתÆ
זכורתני שתלנו אקליפטוסים בתוך הביצה במקום בו הירדן נפרד מעל הכנרת
ואץ רץ הנגבה¨ מקציף סלעים מציף את גדותיו Æלא אחת מאתנו הייתה אחר כך
מרעידה מקדחת על יצועה הדל¨ אבל אף רגע אחד לא פג מליבנו רגש ההודיה
לגורל Æעבדנו מתוך עליית נשמהÆ
הציק הצימאון והרי אחת מאתנו מפליגה אל הים עם הכלי הרגיל שלנו¨ הפח של
נפט Æאיזה תענוג הוא לצנוח על החצץ ולשתות ולשתות עד אין סוף¨ כחיית יער
להשקיע במים את הפנים הלוהטים¨ לשאוף רוח ושוב לרוות עד כלות הכוחות
©שם¨ עמÆ®∂∏ ß
חוות העלמות פעלה בכנרת עד אוגוסט ∑ Ʊπ±בסופו של דבר היה זה חסרון הכיס
של התנועה הציונית והידלדלות מקורות המימון¨ שנפגעו קשה עקב שנות המלחמה
המתמשכות¨ שהכריעו את הכף Æחנה מייזל עוד הוסיפה לשבת בכנרת עד ∞≤ ±πכדי
למנוע את הרס הקיים Æבשנת ∂≤ ±πיסדה בנהלל את בית הספר החקלאי ויצו לנערות¨