Page 170 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫∞∂‪ ±‬מסלול ‪π‬‬

‫בלבם של חלוצי העלייה השנייה קיננה אמונה עזה שהם בוראים עולם חדש¨ מן המסד ועד‬
‫הטפחות‪ Æ‬הם נתברכו במנה גדושה של מודעות פוליטית והיסטורית∫ זו הולידה מערכת‬

‫מפלגתית¨ עיתונים¨ ספרים ומיתוסים¨ שחלקם נרקמו בזמן התרחשותם ממש‪Æ‬‬

‫כל אלה העצימו את סיפורה של התקופה והפכו אותו לפרק מכונן בתולדות העם‬
‫בעת החדשה‪Æ‬‬

‫ניסע בכביש ∞‪ π‬ובצומת כנרת נפנה שמאלה ©מערבה® לכביש ∑∂∑ ובפנייה הראשונה ימינה ©צפונה® לפי השילוט‬
‫לחצר כנרת‪ Æ‬נחנה את הרכב במגרש החניה הקטן של חוות כנרת ©חצר כנרת®‪ Æ‬לפני שניכנס לחצר שימו לב‬
‫לתמונה הנושנה בכניסה לחניה¨ המראה את החווה המקורית בראשית המאה העשרים מוקפת חומה וסמוך‬
‫לה בתי המושבה כנרת¨ בנויים לאורכו של רחוב אחד וברקע הכנרת‪ Æ‬בניגוד בולט לעצים הגדולים ושלל הירוק‬
‫העוטרים את החצר והמושבה כיום¨ תופס בתמונה את העין¨ הנוף החשוף והשומם‪ Æ‬סביב שתי נקודות היישוב‬

‫משתרעת למלוא העין אדמה ללא צל‪Æ‬‬
‫ניכנס דרך הדלת בגדר המודרנית המקיפה את המתחם‪ Æ‬אין זה השער המקורי של המתחם¨ שהיה בצד‬

‫הדרומי‪Æ‬‬

‫חצר כנרת ©או חוות כנרת® שאליה נכנסנו ניצבת על מקומה למעלה ממאה שנה‪ Æ‬במהלך‬ ‫‪ß‬עבדנו מתוך‬
‫השנים עבר המקום שינויים רבים‪ Æ‬מבנים קמו ונהרסו¨ החליפו תפקידים וצורה ושוב‬ ‫עלִי ַת נשמה‪ß‬‬
‫שוחזרו ונבנו‪ Æ‬על מקומו של השער שדרכו ניכנס בעוד רגע לחצר עמדו בעבר מבני‬
‫האורווה ומחסני הכלים¨ מביתו המקורי של ברמן המנהל כמעט ולא נותר דבר ובמקום‬ ‫בפתח חצר כנרת‬
‫שבו ניצב כיום מבנה השירותים היו בעבר מחלבה וחדרי אחסון‪ Æ‬חצר כנרת מופעלת‬ ‫©חוות כנרת®‬
‫כאתר מוסדר על ידי המועצה לשימור מבנים ואתרים‪ Æ‬צוות ההדרכה נמנה עם חברי‬
‫‪ß‬קבוצת הבחירה‪ ß‬של תנועת המחנות העולים¨ החיים בקיבוץ נערן ובקיבוצים העירוניים‬

‫בנצרת ומגדל העמק‪Æ‬‬

‫השטח שעליו קמו החווה והמושבה נרכש ב ‪ ±π∞¥‬מן השבט הבדווי ד‪À‬לַי ְקָה‪ Æ‬הרוכש‬
‫היה ‪ß‬הפקיד‪ ß‬הבלתי נלאה של יק‪¢‬א¨ חיים קלווריסקי מרגליות¨ בעזרת גואל הקרקעות‬
‫יהושע חנקין‪ Æ‬קלווריסקי כנראה לא התייעץ עם הממונים עליו¨ והרכישה¨ טיב הקרקע‬
‫ובעיקר המחיר ששולם עוררו את רוגזם‪ Æ‬חברי הנהלת יק‪¢‬א הורו לפקיד הנלהב להיפטר‬
‫לפחות ממחצית שטח הקרקע שרכש¨ ואכן¨ ∞∞‪ ∂¨μ‬דונם מאדמות דלייקה נמכרו‬
‫למוסדות הציוניים ©לצד אדמות נוספות®‪ Æ‬המוסדות התלבטו בשאלה מה לעשות‬
‫באדמה שנרכשה∫ האם להחכירה לערבים‪ ø‬האם ליישב בה יהודים מטבריה ויפו‪ø‬‬
‫שמא קבוצת רועים יהודים¨ או אולי יהודים מהקווקז או מחרסון שבאוקראינה¨ כפי‬

‫שהציע מנחם אוסישקין‪ø‬‬

‫ד‪¢‬ר ארתור רופין¨ שעלה ארצה ב ∏∞‪ ±π‬ועמד בראש המשרד הארץ ישראלי עמד מאחורי‬
‫הרעיון להקים על הקרקע חוות הכשרה חקלאית לפועלים יהודים‪Æ‬‬

‫הרעיון של הקמת חוות הכשרה חקלאית לפועלים יהודים לא היה עניין חדש בשנת‬
‫∏∞‪ Ʊπ‬חוות כאלה הוקמו במקומות שונים בעולם על ידי יק‪¢‬א וחווה ‪ß‬ותיקה‪ ß‬פעלה‬
‫בסג‪ß‬רה מאז ‪ Ʊ∏ππ‬עוד בימי חייו של הרצל קיבלה ההסתדרות הציונית את תכניתו של‬
‫הסוציולוג היהודי גרמני פרנץ אופנהיימר ©≤∞‪ ¨®±π‬להקמת יישובים חקלאיים בשיטת‬
‫הקואופרציה‪ Æ‬לפי שיטה זו¨ עתידות היו לקום בשלב ראשון¨ על אדמת הלאום¨ נקודות‬
‫יישוב בניהולם של אגרונומים מקצועיים‪ Æ‬אלה יחנכו ויכשירו את המתיישבים עד‬
‫שהאחרונים ייטלו לידיהם את המשקים וינהלו אותם באופן עצמאי ובמידה משתנה‬
‫של שיתוף¨ בהתאם להחלטתם‪ Æ‬עתה נראה היה שהמשרד הארץ ישראלי נכון לצעוד‬

‫צעד ראשון בהגשמת תכנית זו‪Æ‬‬

‫וכך ב ∏∞‪ ±π‬קמה ‪ß‬חוות כנרת‪© ß‬על שאר השטח שרכשה ההסתדרות הציונית קמו‬
‫לימים גם קבוצת דגניה א‪ ¨ß‬קבוצת כנרת¨ דגניה ב‪ ¨ß‬והקיבוצים בית זרע ואפיקים®‪Æ‬‬

‫בשטח שנותר בידי יק‪¢‬א קמו המושבות כנרת ופורייה‪Æ‬‬