Page 172 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 172
≤∂ ±מסלול π
בכנרת® Æדוברם של הפועלים¨ ברל כצנלסון¨ דרש שיוכשר חדר חולים¨ שיינתנו מזרנים חצר כנרת
לפועלים וכסאות לשבת עליהם Æרופין¨ שנקעה נפשו מן הסכסוכים¨ קבע∫ יעזבו הפועלים
השובתים ויעזוב גם האגרונום המנהלÆ
אחרי ברמן נשלח לנהל את החווה האגרונום יואל גולדה Æפעולתו במקום משך כשנה
וחצי עד ספטמבר ≤ ±π±לא הביאה לשיפור הגירעון התקציבי של החווה¨ ורופין החליט
שהמקום ינוהל על ידי קבוצת פועלים שתתיישב במקוםÆ
אל החצר הגיעה קבוצה בשם ßהאיכר הצעיר ßבראשותו של אליעזר יפה¨ יליד רוסיה
שהיגר לארצות הברית¨ ורכש שם ידע חקלאי Æהקבוצה ניהלה את החווה¨ עיבדה את
השדות וערכה ניסיונות חקלאיים¨ אך למרות ניסיונם החקלאי של יפה וחבריו לא
סרה קללת הגירעון התקציבי מן החצר¨ והחבורה נאלצה לעזוב Æלימים יהיו אליעזר
יפה וחבריו בין הוגיו ומייסדיו של מושב העובדים נהלל¨ שקם בשנת ±π≤±במערבו
של עמק יזרעאל Æ
נחזור מעט אחורה בזמן Æלעת הקציר הראשון בשנת ±π∞πגייס מנהל החווה¨ ברמן¨
פועלים נוספים על אלה שהתגוררו בחווה Æבין הבאים מרחובות היו גם חברי ßקבוצת
היחד ¨ßבתוכה בן ציון ישראלי¨ מאיר רוטברג¨ נח נפתולסקי וחיה זלצר Æסביב חבורה זו
נקבצו חברים נוספים¨ שנפשם נקשרה בנופי כנרת Æלאחר נדודים וניסיונות התיישבות
שבה חבורה זו בנובמבר ≥ ±π±והתיישבה בכנרת תחת חבורת ßהאיכר הצעיר ¨ßשעזבהÆ
חברי הקבוצה מנו ≥ ±צעירים ושלוש צעירות ואליהם הצטרפו נוספים Æכך הפכה
חוות כנרת מחוות הכשרה למקום מושבה של הקבוצה השיתופית כנרת ©ועד מהרה∫
ßקבוצת כנרתÆ®ß
שנות מלחמת העולם הראשונה היו שנים סוערות ששינו סדרי עולם Æסערה בזעיר אנפין
התרחשה גם כאן Æהעותßמאנים פתחו בגירוש תושבים מאזורי החזית בדרום¨ מכת
ארבה פגעה בארץ והיחסים עם השכנים הערבים החריפו Æמעשי שוד¨ גזילת יבולים ואף
רצח לא נעדרו Æבתקופת המלחמה נתפסו חלק מהמבנים במקום ושימשו כבית חולים
לגייסות העותßמאניים גרמניים שחנו באזור Æלמעלה מאלפיים פליטים נדדו בדרכים
צפונה אל הגליל¨ ואל החצר וסביבותיה התכנסו פועלים רבים ©ראו בהמשך בסיור בבית
העלמין® Æבין הבאים בשנת ±π±μהייתה גם חבורת צעירים ©בעיקר צעירות® מן העיירה
בוברויסק בראשותו של ברל כצנלסון Æאחת היזמות של שנות המלחמה¨ המבטאת
באופן מובהק את הרוח ששררה בכנרת הייתה הקמת המשביר Æהרעיון צץ בראשו
של מאיר רוטברג וזה העלה אותו בפני ברל כצנלסון¨ שנתן לו את שמו∫ יישובי הגליל
ובכללם כנרת גידלו דגנים בעוד שßמושבות יהודה ßהתבססו בעיקר על משק מטעיםÆ
היה ברור שככל שיחריף משבר המלחמה יאמירו מחירי התבואה Æרוטברג וברל יזמו
קנייה מרוכזת של יבולי החיטה¨ אפסונה במחסנים ומכירתה במחיר הישן ואף במחיר
הקרן לנזקקים בעת המלחמה Æהייתה בכך הוכחה נוספת לתפיסתם של חלוצי העלייה
השנייה את עצמם כמי שצועדים לפני המחנה ודואגים לצורכי הכללÆ
בפינה הדרום מזרחית של החצר ניצב מבנה חדר האוכל שבתוכו מוצגים מספר תצלומים
ישנים שבהם נראים¨ בין השאר¨ א¢ד גורדון¨ ברל כצנלסון¨ קבוצת העולים הראשונים
לחצר¨ קבוצת ה ∞∂ וילדי כנרתÆ
חדר האוכל היה מקום התכנסות שבו נוצר חלק מהווי החווה החצר Æמזונם של החלוצים
היה דל עד כדי תת תזונה ורעב ממש Æהחברות שבישלו היו נערות צעירות¨ שעל פי רוב
לא ידעו את מלאכתן ובוודאי לא הוכשרו לנהל מטבח לעשרות סועדים Æכיצד מגוונים
את הארוחה במעט המוצרים שעמדו לרשותן וכיצד לא מקדיחים את התבשיל¨ המונח
על אש פתוחה שהוזנה בעץ øרבים הסיפורים על איכותו הירודה של האוכל¨ ובהם
מחפה ההומור¨ לא פעם¨ על מצוקה אמתית ועל זלזול מופגן בצורכי הגוף¨ עד סכנת
