Page 175 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫מחוזות זיכרון וגעגוע ‪±∂μ‬‬

‫כהמשך לפעולתה בכנרת וניהלה אותו משך שנים רבות‪ Æ‬חנה מייזל נפטרה בשנת ≤∑‪±π‬‬
‫ונקברה בבית הקברות של נהלל בתל שימרון‪Æ‬‬

‫לעת עתה נעזוב את חלוצי העלייה השנייה בחצר ונעבור למושבה כנרת הסמוכה‪Æ‬‬
‫בהמשך הסיור שוב נפגוש את החלוצים בבית המוטור ובבית הקברות כנרת‪Æ‬‬

‫נצא מחצר כנרת ונפנה ברגל צפונה אל רחובה הראשי של המושבה כנרת‪ Æ‬לאורך הרחוב ומשני צדיו ניצבים‬
‫בתי המושבה הקטנה‪Æ‬‬

‫ארמון על‬ ‫המושבה כנרת הייתה תופעה ייחודית ומרתקת בחריגותה בנוף עמק הירדן‪ Æ‬היה זה‬
‫שפת הכנרת‬ ‫יישוב שהושתת על תפיסת עולם אינדיבידואליסטית¨ קהילה ציונית חלוצית אך בד‬
‫בבד קהילת איכרים מסורתית שכל אחד מהם מקיים את משקו בשיתוף מינימלי עם‬
‫המושבה כנרת‬ ‫חבריו וללא ערבות הדדית‪ Æ‬בלב המושבה חיה פועלת ותוססת חצר כנרת שהייתה‬
‫מוקד למהפכנים סוציאליסטיים¨ האוונגרד של התנועה הציונית¨ ומרכז הכשרה לגרעיני‬
‫מוזאון האסם‬ ‫התיישבות של התנועה הקיבוצית‪ Æ‬המושבה כנרת הייתה המושבה היחידה באזור¨ שכל‬
‫במושבה כנרת‬ ‫שכניה הם קיבוצים¨ כלומר קהילות שיתופיות הדוגלות בחיי יחד¨ שואפות לשוויון‬
‫ומטפחות שיתוף פעולה אזורי הדוק בתחומי המשק החברה החינוך והתרבות‪ Æ‬שוני‬
‫זה בלט כל כך עד כי בתחילה סירבו לקבל את ילדי המושבה הראשונים לבית החינוך‬
‫המשותף שהיה בדגניה א‪ ß‬מחשש שבני האיכרים האינדיבידואליסטיים ישפיעו לרעה‬

‫על בני הקיבוצים‪ÆÆÆ‬‬

‫המושבה היא פרי תכנון מרכזי‪ Æ‬שמונת בתי המושבה הראשונים¨ בתי המייסדים¨‬
‫נמצאים מצדו המערבי של הרחוב ©אחר כך נוספו הבתים בצד המזרחי®¨ המרחקים‬

‫בין החצרות זהים והמושבה כולה מוקפת חומה‪Æ‬‬

‫בסיוון תרס‪¢‬ח ©יוני ∏∞‪ ¨®±π‬חודשים אחדים לאחר הקמת חוות כנרת¨ החלה יק‪¢‬א ביישוב‬
‫השטח הסמוך לחווה‪ Æ‬החווה מעצם הגדרתה נועדה להיות מקום ארעי והמושבה מקום‬
‫של קבע‪ Æ‬בחווה הוכשרו צעירים וצעירות והמושבה מטבעה נוצרה למשפחות‪ Æ‬המחשבה‬
‫הייתה שהחווה והמושבה יוכלו לתמוך זו בזו‪ Æ‬המושבה תוכל להיעזר באותם צעירים‬
‫ב‪ß‬עונות הבוערות‪ ¨ß‬ומאחר שגם התנועה הציונית וגם יק‪¢‬א שאפו להמעיט בהוצאות‬
‫ככל האפשר¨ היה יתרון לשימוש משותף באותם שירותי בריאות¨ שמירה ותשתיות‪Æ‬‬

‫בשלב ראשון הקימה יק‪¢‬א צריף גדול בצורת האות ח‪ ß‬שנועד לשמש מקום מגורים‬
‫ראשוני למתיישבים¨ ובחצרו הותקנה סככה לבהמות העבודה‪Æ‬‬

‫מאחר שבידי יק‪¢‬א לא נותרו שטחים גדולים¨ לאחר מכירת האדמות לתנועה הציונית¨‬
‫הוחלט להקים בשלב ראשון שמונה משקים בלבד¨ כשלרשות כל מתיישב יועמדו כ ∞‪≤μ‬‬
‫דונם¨ כ ∞∏ מתוכם אדמת מישור והיתר אדמת הר ומדרון‪ Æ‬יק‪¢‬א הקצתה אשראי של‬
‫∞∞‪ ≤¨μ‬פרנק לכל מתיישב‪ Æ‬הסכום הספיק בקושי לפיתוח ראשוני של המשק¨ רכישת‬

‫בהמות ומזונן לשנה הראשונה¨ אך לא היה בו די לכלכלתם של המתיישבים‪Æ‬‬

‫קבוצת המתיישבים הראשונה הורכבה משתי משפחות ©משפחת צ‪ß‬יזיק — עליה נוכל‬
‫לקרוא בהרחבה במסלול∫ ‪ß‬ימי בראשית סביב הכנרת‪ ¨ß‬ומשפחת שאולוב שמוצאה‬
‫מהקווקז® ו ∏ רווקים‪ Æ‬כל המתיישבים היו בעלי ידע וניסיון חקלאי¨ חלקם אף בני דור‬
‫שני למתיישבי העלייה הראשונה‪ Æ‬כולם היו דוברי עברית אך לא השתייכו לקבוצה‬
‫מגובשת‪ Æ‬היעדר גיבוש זה היה בעוכרי קבוצת המייסדים‪ Æ‬היחסים ביניהם היו קשים‬

‫ועכורים וכעבור זמן קצר תתפרק הקבוצה‪Æ‬‬

‫עד סוף שנת ≤‪ ±π±‬השלימה יק‪¢‬א את בניית הבתים הראשונים‪ Æ‬השלטים בחזיתות‬
‫הבתים מספרים את סיפורם של הבתים והמתיישבים שגרו בהם‪ Æ‬בקצה הדרומי של‬