Page 247 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫לשמר את העבר ≠ להכיר את ההווה ∑≥≤‬

‫השני של המאה העשרים∫ צילום נופים ופורטרטים¨ צילום והפקת גלויות וצילום‬
‫והפקת סרטי ראינוע‪ Æ‬יעקב בן דב ייסד את מחלקת הפוטוגרפיה בבצלאל‪ Æ‬הוא תיעד‬
‫במצלמותיו את הגשמת המפעל הציוני ברחבי הארץ החל מימי העלייה השנייה¨ ובמהלך‬
‫העשורים הבאים של המאה העשרים‪ Æ‬התערוכה של יצירותיו אפשרה הצצה ומפגש‬

‫עם האידאולוגיה והמעשה בארץ ישראל של ימי הבראשית הציונית‪Æ‬‬

‫אתר‬ ‫ממש מתחת לאף¨ לא רחוק מן הכנרת מצוי אחד מאתרי התקופה הפרהיסטורית‬
‫פריהסטורי‬ ‫החשובים בעולם∫ אתר שער הגולן‪ Æ‬האתר נבחר להיכלל ב‪ß‬פרוייקט טמפר‪ — ß‬מיזם בין‬
‫לאומי במימון האיחוד האירופי במסגרת תכנית לשימור מורשת התרבות ולטיפוחה‪Æ‬‬
‫בין לאומי‬ ‫מטרת הפרוייקט היא לאפשר פיתוח מתוכנן של האתרים והעמקת המודעות לחשיבותם‬
‫בעזרת תכניות חינוכיות מתאימות‪ Æ‬בישראל נבחרו שני אתרים פרהיסטוריים הנמצאים‬
‫מוזאון התרבות‬ ‫באזור גאוגרפי זהה ≠ עובידיה ושער הגולן‪ Æ‬מוזאון התרבות הירמוכית בקיבוץ שער‬
‫הירמוכית ע‪¢‬ש‬
‫יהודה רות בקיבוץ‬ ‫הגולן מציג את הממצאים משער הגולן‪Æ‬‬

‫שער הגולן‬ ‫בספרו ‪ß‬הציווי הטריטוריאלי‪ ß‬כתב האנתרופולוג הנודע רוברט ארדרי ‪ß‬אתה יכול לבקר‬
‫בקיבוץ בשם שער הגולן ליד הכינרת¨ כמטווחי רובה מן הגבול הירדני‪ Æ‬אתה יכול לבחון‬
‫עתיקות מן התקופה הניאוליתית שהחברים חפרו בזמנם הפנוי מתוך השדות שלהם‬
‫והציגון לראווה בתוך מקלט¨ או אז יתברר לך שאין אתה צריך לבחון דווקא את הבונה‬
‫כדי להראות כי יצור המגונן על טריטוריה אמנם זוכה להתעצמות אנרגטית אדירה‪ß‬‬

‫©י‪ ß‬גרפינקל¨ שער הגולן¨ אמנות קדומה בעמק הירדן®‪Æ‬‬

‫במילים מעטות אלה הצליח ארדרי לאפיין את הקשר הבלתי ניתק בין האדם הקדמון‬
‫שישב על גדות הירמוך אי שם לפני כ ∞∞∞¨∏ שנים¨ לבין ממשיכיו המודרניים¨ היושבים‬

‫על גדות הירמוך¨ אנשי קיבוץ שער הגולן‪Æ‬‬

‫המוזאון נוסד בשנת ∞‪ ±πμ‬על ידי יהודה רות¨ יחד עם ידידו חבר הקיבוץ¨ מוטיק גולני‬
‫באחד המקלטים של הקיבוץ במהלך שנות השבעים הוקם למוזאון מבנה רחב ידיים‬
‫במקום המשקיף על האתר הקדום ועל הרי הגלעד‪ Æ‬המבנה תוכנן על ידי בן הקיבוץ¨‬
‫האדריכל יעקב עברי ואת הבנייה ניהל אביו¨ פסח עברי‪ Æ‬בשנות התשעים התמנה לאוצר‬
‫הראשי של המוזאון פרופ‪ ß‬יוסף גרפינקל¨ שאף ערך תשע עונות חפירה באתר מטעם‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪Æ‬‬

‫לתיאור מפורט של התצוגה במוזאון ראו מסלול ‪ß‬דמדומי שחר האדם‪ ß‬בספר זה‪Æ‬‬

‫‪ß‬ולקחת תורה‬ ‫בית גורדון הוא מוזאון לטבע ולידע בקעת כנרות¨ לזכרו של אהרון דוד גורדון¨ ממעצבי‬
‫מפי הטבע‪ß‬‬ ‫האידאולוגיה של אנשי העלייה השנייה‪ Æ‬המוזאון נמצא בקיבוץ דגניה א‪ — ß‬אם הקבוצות‬
‫©א‪¢‬ד גורדון®‬
‫והקיבוצים — והוא ראשון המוזאונים ©‪ ®±π≥μ‬שהוקם בהתיישבות העובדת‪Æ‬‬
‫בית גורדון¨‬
‫בית לטבע‬ ‫החזון שהניע את יוזמי ומקימי בית גורדון נבע מאישיותו של א‪¢‬ד גורדון ומן המורשת‬
‫ולחקלאות ולידע‬ ‫שלו¨ המתבטאת במובאה מפיו שהפכה למוטו של בית גורדון∫ ‪ß‬ולקחת תורה מפי‬
‫בקעת כנרות ע‪¢‬ש‬ ‫הטבע‪ Æß‬מטרות הבית בראשיתו היו טיפוח התעניינות הציבור במדעי הטבע בכלל‬
‫א‪¢‬ד גורדון‬ ‫והכרת טבעה של ארץ ישראל בפרט¨ עידוד רכישת ידע חקלאי והדגשת חשיבותה‬
‫בדגניה א‪ß‬‬
‫של תרבות הכפר‪Æ‬‬

‫בשנת ≤≥‪ ¨±π‬במלאת עשר שנים למותו של א‪¢‬ד גורדון¨ החליטו חבריו בדגניה א‪ ß‬להקים‬
‫גל עד לזיכרו‪ Æ‬ב ‪ ±π≥μ‬נטמנה אבן הפינה לבית גורדון שנועד להיות בית נכאת לטבע‬
‫ולחקלאות¨ הבית נפתח לקהל ב ‪ Ʊπ¥±‬יעקב פלמוני¨ שהיה מיסדו של הבית ומעצבו¨‬
‫בעזרת אנשי דגניה א‪ ¨ß‬הדגיש את חשיבותו של בית גורדון כמקום לימוד ומחקר¨ ללומד‬