Page 23 - etmol 92
P. 23

‫מורי גימנסיה ׳׳הרצליה״ בשנותים הראשונות ‪ -‬הרביעי בין היושבים‪ ,‬מיבליו‪-‬דר׳ רחמ׳וטייו‬

‫״הרצליה״ יצאו במאורגן לזכרון־יעקב ואחר־כך לשפיה‬               ‫ב״‪ ,1913‬חקר את הספרות המתמטית העברית מימי הבינים‪,‬‬
‫ושם‪ ,‬במבנים ארעים או תחת כיפת השמים‪ ,‬המשיכה‬                   ‫הוציא משם מונחים וחידש מונחים ישנים והחליף מונחים‬
‫הגימנסיה בפעולתה כשבראשה עומד ד״ר ברוך‪ .‬עם תום‬
‫המלחמה חזר לתל‪-‬אביב‪ ,‬והמשיך ללמד בגימנסיה שהתרח­‬                                 ‫ישנים אבל לא מתאימים במונחים חדשים‪.‬‬
‫בה וגדלה והיה בין מנהליה‪ .‬ד״ר ברוך הקים לו בית ברחוב‬
‫נחמני ‪ 16‬ששימש מרכז למורים‪ ,‬למדענים ולחברי ועד‪-‬‬               ‫בשנת ‪ 1913‬פירסם ועד־הלשון הארצישראלי הצעה‬
‫הלשון‪ ,‬ביניהם ביאליק וטשרניחובסקי‪ ,‬שהיו באים למקום‬            ‫למונחי״חשבון ובין השאר הציע לכנות את שני מספרי‬
‫ויושבים מסובים לשולחן בצל העץ הגדול בחצר ודנים‬                ‫השבר במונחים ״כמה״ ו״איכה׳‪ /‬הנמצאים באחד המקורות‬
                                                              ‫מימי הבינים‪ .‬אברהם רוזנשטין יצא במלחמה חריפה נגד‬
                                ‫בחידושי מילים בשטח המדע‪.‬‬      ‫ההצעה והעלה שני מונחים חדשים‪ :‬״מונה״ ו״מכנה״ וניצח‬
‫ד״ר ברוך עסק גם בפעילות ציבורית‪ ,‬עמד בראש ועדת‬                ‫לבסוף‪ ,‬מונחים אלו מקובלים עד היום‪ .‬ועד״הלשון הציע‬
‫חוקת תל‪-‬אביב ב‪ ,1921-‬היה יושב ראש הסתדרות המורים‬              ‫אף מושגים כמו ״מדרגה״ ״רכס״ וכל צלע של גוף בעל‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬חבר מועצת העיריה‪ ,‬חבר באגודות מדעיות‬                ‫פאות אמר לקרוא ״חוד״ או ״פה״‪ .‬אברהם רוזנשטין ‪-‬‬
‫בינלאומיות‪ ,‬ובין השאר ייסד את אגודת המתמטיקאים‬                ‫בארץ החליף את שמו לברוך ‪ -‬הציע את המונחים ״חזקה״‪,‬‬
‫והפיסיקאים בארץ והיה נשיאה‪ .‬ב‪ 1944-‬קיבל אות כבוד‬
‫בריטי‪ .‬ד״ר ברוך אסף גם כתבי‪-‬יד של אישים יהודיים‬                                                  ‫״מעריך״‪ ,‬״מקצוע״ וניצח‪.‬‬
‫נודעים ואוסף זה נמצא כיום בארכיון שבדרון באוניברסי­‬           ‫את ימיו הקדיש ללימודים ואת לילותיו ‪ -‬לחיבור ספרי‬
                                                              ‫הלימוד‪ .‬עד אז לא היו כמעט ספרי לימוד בבתי״הספר‬
                                                  ‫טה העברית‪.‬‬  ‫העבריים והתלמידים למדו מפי המורים ומפי רשימות‬
                                                              ‫שרשמו‪ .‬אברהם ברוך פירסם אף מאמרים רבים בעתונות‬
                    ‫ללמד עולים‬                                ‫של אותם ימים על דרכי הלימוד והחינוך‪ ,‬בייחוד בשטח‬
                                                              ‫המתמטיקה‪ .‬את עיקרי רעיונותיו בנושא זה פירסם בעתון‬
‫לאחר קום המדינה ביקש המורה הוותיק שיצא לפנסיה‪,‬‬                ‫״החנוך״ של מורי ארץ־ישראל בשנת ‪ .1913‬לדעתו אין‬
‫ללמד עולים חדשים‪ .‬באחד מימי חודש שבט של שנת‬                   ‫המתמטיקה נלמדת כדי ״לחדד״ את השכל או לפתח בשרים‬
‫תשי״א‪ ,‬סוף ‪ ,1950‬שמעה בתו עליזה קול צעקה מחדרו‪,‬‬               ‫מיוחדים אלא ״המתמטיקה כמו כל לימוד נלמדת לשמה״‬
‫היא נכנסה אליו ומצאה אותו שרוע על הספה‪ .‬ד״ר ברוך‬              ‫כדי ״לחזק את הכשרון ההסתכלותי ביצירי המרחב‪ ,‬לחנך‬
‫הוריד את משקפיו‪ ,‬הושיט לה אותם ואמר‪ :‬״קחי אותם‪ ,‬לא‬            ‫ולהרגיל את התלמיד בעיון פוגקציונלי״; לדבריו‪:‬‬
‫אזדקק להם יותר״‪ .‬הבת הזעיקה את הרופא של גימנסיה‬               ‫״ההסתכלות‪ ,‬הנסיון‪ ,‬העבודה העצמית של התלמיד צריכים‬
                                                              ‫להיות לעיקרי הלימוד בגאומטריה וגם בחשבון״ וכל זה‬
           ‫״הרצליה״ שקבע את מותו‪ .‬ד״ר ברוך היה בן ‪.69‬‬         ‫כדי להשיג את המטרה השניה‪ :‬״התפתחות המחשבה‬
‫ד״ר ברוך בן‪-‬יהודה‪ ,‬תלמידו בגימנסיה ״הרצליה״ ואחר‪-‬‬             ‫הפונקציונלית אצל הלומד״‪ .‬הוא דרש ללמד גאומטריה‬
                                                              ‫בשני חוגים‪ :‬נמוך ועליון‪ .‬בנמוך יהיה הלימוד רק הסתכלו­‬
                  ‫כך חברו להוראה‪ ,‬העריך את פועלו וכתב‪:‬‬        ‫תי ובעליון‪ :‬הגיוני־דדוקטיבי‪ .‬לימוד המתמטיקה הוא אמנם‬
‫״מאות בתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים פתוחים כיום ברחבי ישראל‬              ‫לימוד לשמו ‪ -‬כתב ד״ר ברוך ‪ -‬אבל לימוד זה יעזור לפתח‬
‫ובכולם מבוצעות תכניות לימודים עבריות במתמטיקה‬                 ‫את ״הרצון‪ ,‬הרגש‪ ,‬הכוח השופט‪ ,‬הדמיון וכר״‪ ,‬והרגש‬
‫ובפיסיקה‪ ,‬מאות‪-‬אלפי בני‪-‬נעורים יושבים בהם יום‪-‬יום‪,‬‬            ‫במתמטיקה פירושו‪ :‬״רגש האמת; רגש היופי ואותו הרגש‬
‫מבטאים וכותבים הלכות מתמטיות בעברית שגורה כאילו‬
‫ניתנו כך על הר סיני‪ :‬סטודנטים בטכניון‪ ,‬בחמש אוניבר­‬                                ‫שקוראים לו אהבה בלתי תלויה בדבר״‪.‬‬
‫סיטאות ובכמה שלוחות אוניברסיטאיות ובבתי‪-‬מדרש‬                  ‫ד״ר ברוך עם אשתו ובנו הקטן השתקעו עם בואם לארץ‬
‫גבוהים אחרים מטפלים יום‪-‬יום בדברי תורה מתמטיים‬                ‫בשכונת נוה־צדק‪ ,‬ולאחר מכן התיישבו בשכונה החדשה‬
‫בעברית; מאות ספרי לימוד ומדע עבריים במתמטיקה‬                  ‫שקמה ליד יפו ‪ -‬אחוזת־בית היא תל״אביב‪ .‬במלחמת העולם‬
‫ובפיסיקה מהלכים בין תלמידים‪ ,‬סטודנטים ומדענים ‪ -‬ואין‬          ‫הראשונה גירשו השלטונות התורכים את שני מנהלי‬
‫איש מתעכב רגע לשאול את עצמו‪ :‬מי ןלד לנו כל אלה? ‪-‬‬             ‫גימנסיה ״הרצליה״ ד״ר מוסנזון וד״ר בוגרשוב‪ ,‬מן הארץ‪,‬‬
                                                              ‫וד״ר ברוך נתמנה לעמוד בראש הגימנסיה‪ .‬ב״‪ 1917‬גורשו‬
               ‫כל אלה ילד לנו ד״ר אברהם ברוך רוזנשטיך‪.‬‬        ‫כל בני תל־אביב מבתיהם לצפון הארץ‪ .‬תלמידי גימנסיה‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26