Page 23 - etmol 92
P. 23
מורי גימנסיה ׳׳הרצליה״ בשנותים הראשונות -הרביעי בין היושבים ,מיבליו-דר׳ רחמ׳וטייו
״הרצליה״ יצאו במאורגן לזכרון־יעקב ואחר־כך לשפיה ב״ ,1913חקר את הספרות המתמטית העברית מימי הבינים,
ושם ,במבנים ארעים או תחת כיפת השמים ,המשיכה הוציא משם מונחים וחידש מונחים ישנים והחליף מונחים
הגימנסיה בפעולתה כשבראשה עומד ד״ר ברוך .עם תום
המלחמה חזר לתל-אביב ,והמשיך ללמד בגימנסיה שהתרח ישנים אבל לא מתאימים במונחים חדשים.
בה וגדלה והיה בין מנהליה .ד״ר ברוך הקים לו בית ברחוב
נחמני 16ששימש מרכז למורים ,למדענים ולחברי ועד- בשנת 1913פירסם ועד־הלשון הארצישראלי הצעה
הלשון ,ביניהם ביאליק וטשרניחובסקי ,שהיו באים למקום למונחי״חשבון ובין השאר הציע לכנות את שני מספרי
ויושבים מסובים לשולחן בצל העץ הגדול בחצר ודנים השבר במונחים ״כמה״ ו״איכה׳ /הנמצאים באחד המקורות
מימי הבינים .אברהם רוזנשטין יצא במלחמה חריפה נגד
בחידושי מילים בשטח המדע. ההצעה והעלה שני מונחים חדשים :״מונה״ ו״מכנה״ וניצח
ד״ר ברוך עסק גם בפעילות ציבורית ,עמד בראש ועדת לבסוף ,מונחים אלו מקובלים עד היום .ועד״הלשון הציע
חוקת תל-אביב ב ,1921-היה יושב ראש הסתדרות המורים אף מושגים כמו ״מדרגה״ ״רכס״ וכל צלע של גוף בעל
בתל-אביב ,חבר מועצת העיריה ,חבר באגודות מדעיות פאות אמר לקרוא ״חוד״ או ״פה״ .אברהם רוזנשטין -
בינלאומיות ,ובין השאר ייסד את אגודת המתמטיקאים בארץ החליף את שמו לברוך -הציע את המונחים ״חזקה״,
והפיסיקאים בארץ והיה נשיאה .ב 1944-קיבל אות כבוד
בריטי .ד״ר ברוך אסף גם כתבי-יד של אישים יהודיים ״מעריך״ ,״מקצוע״ וניצח.
נודעים ואוסף זה נמצא כיום בארכיון שבדרון באוניברסי את ימיו הקדיש ללימודים ואת לילותיו -לחיבור ספרי
הלימוד .עד אז לא היו כמעט ספרי לימוד בבתי״הספר
טה העברית. העבריים והתלמידים למדו מפי המורים ומפי רשימות
שרשמו .אברהם ברוך פירסם אף מאמרים רבים בעתונות
ללמד עולים של אותם ימים על דרכי הלימוד והחינוך ,בייחוד בשטח
המתמטיקה .את עיקרי רעיונותיו בנושא זה פירסם בעתון
לאחר קום המדינה ביקש המורה הוותיק שיצא לפנסיה, ״החנוך״ של מורי ארץ־ישראל בשנת .1913לדעתו אין
ללמד עולים חדשים .באחד מימי חודש שבט של שנת המתמטיקה נלמדת כדי ״לחדד״ את השכל או לפתח בשרים
תשי״א ,סוף ,1950שמעה בתו עליזה קול צעקה מחדרו, מיוחדים אלא ״המתמטיקה כמו כל לימוד נלמדת לשמה״
היא נכנסה אליו ומצאה אותו שרוע על הספה .ד״ר ברוך כדי ״לחזק את הכשרון ההסתכלותי ביצירי המרחב ,לחנך
הוריד את משקפיו ,הושיט לה אותם ואמר :״קחי אותם ,לא ולהרגיל את התלמיד בעיון פוגקציונלי״; לדבריו:
אזדקק להם יותר״ .הבת הזעיקה את הרופא של גימנסיה ״ההסתכלות ,הנסיון ,העבודה העצמית של התלמיד צריכים
להיות לעיקרי הלימוד בגאומטריה וגם בחשבון״ וכל זה
״הרצליה״ שקבע את מותו .ד״ר ברוך היה בן .69 כדי להשיג את המטרה השניה :״התפתחות המחשבה
ד״ר ברוך בן-יהודה ,תלמידו בגימנסיה ״הרצליה״ ואחר- הפונקציונלית אצל הלומד״ .הוא דרש ללמד גאומטריה
בשני חוגים :נמוך ועליון .בנמוך יהיה הלימוד רק הסתכלו
כך חברו להוראה ,העריך את פועלו וכתב: תי ובעליון :הגיוני־דדוקטיבי .לימוד המתמטיקה הוא אמנם
״מאות בתי-ספר על-יסודיים פתוחים כיום ברחבי ישראל לימוד לשמו -כתב ד״ר ברוך -אבל לימוד זה יעזור לפתח
ובכולם מבוצעות תכניות לימודים עבריות במתמטיקה את ״הרצון ,הרגש ,הכוח השופט ,הדמיון וכר״ ,והרגש
ובפיסיקה ,מאות-אלפי בני-נעורים יושבים בהם יום-יום, במתמטיקה פירושו :״רגש האמת; רגש היופי ואותו הרגש
מבטאים וכותבים הלכות מתמטיות בעברית שגורה כאילו
ניתנו כך על הר סיני :סטודנטים בטכניון ,בחמש אוניבר שקוראים לו אהבה בלתי תלויה בדבר״.
סיטאות ובכמה שלוחות אוניברסיטאיות ובבתי-מדרש ד״ר ברוך עם אשתו ובנו הקטן השתקעו עם בואם לארץ
גבוהים אחרים מטפלים יום-יום בדברי תורה מתמטיים בשכונת נוה־צדק ,ולאחר מכן התיישבו בשכונה החדשה
בעברית; מאות ספרי לימוד ומדע עבריים במתמטיקה שקמה ליד יפו -אחוזת־בית היא תל״אביב .במלחמת העולם
ובפיסיקה מהלכים בין תלמידים ,סטודנטים ומדענים -ואין הראשונה גירשו השלטונות התורכים את שני מנהלי
איש מתעכב רגע לשאול את עצמו :מי ןלד לנו כל אלה? - גימנסיה ״הרצליה״ ד״ר מוסנזון וד״ר בוגרשוב ,מן הארץ,
וד״ר ברוך נתמנה לעמוד בראש הגימנסיה .ב״ 1917גורשו
כל אלה ילד לנו ד״ר אברהם ברוך רוזנשטיך. כל בני תל־אביב מבתיהם לצפון הארץ .תלמידי גימנסיה
23