Page 22 - etmol 92

‫^ ^ ת רם רזי־שיטין‬

‫ד״ר אברהם ברוך רוזנשטין‬

‫יסוד למתמטיקה ופיסיקה בבתי‪-‬הספר בארץ במשך יותר‬ ‫ספרה‪ ,‬כפולה‪ ,‬גורמים‪ ,‬מספר ראשוני‪ ,‬צמצום‪ ,‬חזקה‪,‬‬
‫מחמישים שנים‪.‬‬ ‫מקדם‪ ,‬משוואה רבועית‪ ,‬פסוק‪ ,‬פוסק‪ ,‬טור‪ ,‬תמורות‪,‬‬
‫חליפות‪ ,‬צרופים‪ ,‬סיכוי‪ ,‬זוית קהה‪ ,‬זויות צמודות‪ ,‬אנך‪,‬‬
‫ד״ר ברוך היה גם המטאורולוג העברי הראשון בארץ‪.‬‬ ‫מאונך‪ ,‬נצב‪ ,‬יתר‪ ,‬דלתון‪ ,‬מצולע‪ ,‬משיק‪ ,‬רבוע‪ ,‬מונה‪ ,‬מכנה‬
‫הוא התקין בביתו‪ ,‬בגימנסיה ״הרצליה״ ובמקומות אחרים‪,‬‬ ‫‪ -‬כל אלו מונחי יסוד של לשון המתמטיקה העברית‪,‬‬
‫תחנות למדידת גשם ופירסם גם מאמרים בנושא זה‪ .‬הוא‬ ‫הנאמרים ונכתבים בפי מאות״אלפי תלמידים‪ ,‬חוקרים‬
‫התעניין גם בשטחי מחקר ומדע אחרים והיה בין מייסדי‬ ‫ומדענים ‪ -‬איש אחד הביאם לעולם‪ :‬ד״ר אברהם ברוך‬
‫רוזנשטין‪ ,‬המורה למתמטיקה הראשון של גימנסיה‬
‫החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל בשנת ‪ 1913‬ומראשיה‪.‬‬
‫״הרצליה״‪.‬‬
‫מחדר ועד אוניברסיטה‬ ‫עד שבא ד״ר אברהם ברוך רוזנשטין ללמד בגימנסיה‬
‫״הרצליה״‪ ,‬בית הספר העברי העל״יסודי הראשון‪ ,‬לימדו‬
‫אברהם ברוך נולד בעיירה ליד ורשה בשנת ‪ .1881‬אביו‬ ‫מקצועות אלו בצרפתית ובגרמנית ומעטים האמינו כי‬
‫היה סוחר עצים ותלמיד חכם‪ ,‬שמת באסון ‪ -‬הוא טבע בנהר‬ ‫אפשר ללמדם בעברית‪ ,‬ואפילו אחד העם‪ ,‬לאחר ביקורו‬
‫ליד מקום מגוריו‪ .‬אברהם למד ב״חדר״ וב״חדר״ מודרני‬ ‫השני בארץ‪ ,‬כשפירסם ב־‪ 1893‬את מאמרו ״אמת מארץ־‬
‫ואחר‪-‬כך עבר ללמוד בגימנסיה בורשה‪ ,‬והמשיך ללמוד‬ ‫ישראל״‪ ,‬פסק כי ״לא יזיק כלל אם כל זמן שאין שפת עבר‬
‫מתמטיקה באוניברסיטה של ורשה והצטיין בלימודיו‪.‬‬ ‫מוכשרת לכך‪ ,‬ילמדו את המדעים גם בארץ־ישראל באיזו‬
‫במהפכת ‪ 1905‬נסגרה האוניברסיטה על‪-‬ידי השלטונות‬ ‫לשון אירופית״‪ .‬ד״ר ברוך הוכיח כי אפשר ללמד מקצועות‬

‫הרוסיים ואברהם רוזנשטין הפסיק בינתיים את לימודיו‪.‬‬ ‫אלו בעברית ובעברית בלבד‪.‬‬
‫אברהם רוזנשטין היה ציוני מנעוריו ופעיל בשדה‬ ‫וד״ר אברהם ברוך צריך היה להכריע הכרעה חשובה‬
‫הספרות‪ .‬בין השאר פירסם ספר ביידיש על תורת הספרות‪,‬‬ ‫נוספת‪ :‬האם לכתוב את הנוסחאות האלגבריות משמאל‬
‫מילון יידי‪-‬עברי וכן כינס מאגדות יוון‪ .‬הוא פירסם אף ספר‬ ‫לימין ובאותיות לועזיות‪ ,‬כנהוג בכל העולם‪ ,‬או לכתוב‬
‫ללימוד החשבון ביידיש‪ .‬בשנת ‪ 1903‬החל נחום סוקולוב‬ ‫אותן מימין לשמאל ובאותיות עבריות כפי שנהוג היה‬
‫ואחרים‪ ,‬להכין אנציקלופדיה כללית בעברית ואברהם‬ ‫בכתבים העבריים בימי הביניים וכפי שנהג חיים זליג‬
‫רוזנשטין היה בין עורכי האנציקלופדיה שלא נסתיימה‬ ‫סלונימסקי‪ ,‬שחיבר את ספרי המתמטיקה העבריים הראשו­‬
‫מלאכתה ולא ראתה אור‪ .‬הוא עבד גם בעתון ״הצפירה״‬ ‫נים בזמן החדש‪ ,‬באמצע המאה ה*‪ ,19‬וכפי שהנהיג אף‬
‫שיצא לאור בורשה ואחר‪-‬כך בעתון ״היום״‪ .‬עם קבוצת‬ ‫בעתון ״הצפירה״ שהוא היה עורכו ושהיה מדפיס בו הרבה‬
‫סופרים צעירים יסד הוצאת ספרים בשם ״חברים״ שמטר­‬
‫מאמרי מדע?‬
‫תה היתה ״שמירה על הגחלת העברית שלא תכבה״‪.‬‬ ‫וד״ר ברוך קבע‪ :‬המתמטיקה תיכתב משמאל לימין‪ ,‬כבכל‬
‫רוזנשטין היה ציר בקונגרס השמיני ומזכיר ועידת‬ ‫מקום בעולם‪ ,‬ובאותיות לועזיות‪ ,‬וכך איפשר לתלמידים‬
‫״עבריה״ ללשון העברית‪ .‬הוא נפגש עם ד״ר חיים‬ ‫ולחוקרים העברים לא להיות שונים מכל לומדי המתמטיקה‬
‫בוגרשוב‪ ,‬שקיבל על עצמו יחד עם ד״ר בן‪-‬ציון מוסנזון את‬
‫הנהלת הגימנסיה ״הרצליה״ שנוסדה ב‪ !905-‬ע ל י די ד ״ ר‬ ‫וחוקריה בעולם‪.‬‬
‫יהודה מטמן‪-‬כהן ואשתו פניה‪ .‬ד״ר בוגרשוב הציע לו‬ ‫וכדי לאפשר לימוד שוטף ורגיל של המתמטיקה החל גם‬
‫לעלות לארץ וללמד מתמטיקה ופיסיקה בגימנסיה החדשה‪.‬‬ ‫לחדש מונחים עבריים‪ ,‬אבל נתקל במכשול גדול‪ :‬לא היו‬
‫אברהם רוזנשטין קיבל את ההצעה‪ ,‬עלה לארץ בשנת‬ ‫בעברית ספרי לימוד במתמטיקה והוא לקח על עצמו משימה‬
‫‪ ,1909‬לימד כשנה‪ ,‬חזר לוינה כדי לסיים באוניברסיטה את‬ ‫נוספת ובכך זכה להיות ראשון בשטח נוסף‪ ,‬הוא חיבר ספרי‬
‫לימודיו וקיבל תואר דוקטור‪ .‬ובסוף ב‪ 1910-‬חזר לארץ‬ ‫לימוד מודרניים ראשונים במתמטיקה‪ :‬ארבעה כרכים‬
‫בתורת החשבון‪ ,‬חמישה כרכים באלגברה‪ ,‬ספר בגיאומט­‬
‫ושב ללמד בגימנסיה‪.‬‬ ‫ריה‪ ,‬ספר בטריגונומטריה‪ ,‬לוח לוגאריתמים‪ ,‬ספר גיאומט­‬
‫הוא ערך תוכנית של לימודי מתמטיקה שתשווה לרמה‬ ‫ריה במרחב‪ ,‬ספר בפיסיקה כללית‪ ,‬ששה כרכים בפיסיקה‬
‫אירופית‪ ,‬פירסם ספרי לימוד‪ ,‬שהראשון בהם יצא לאור‬ ‫למגמה הריאלית )יחד עם חברו להוראה ב״הרצליה״ אהרן‬
‫ויזנסקי( ועוד‪ .‬ספרים אלה ‪ -‬בסר הכל ‪ - 25‬שימשו ספרי‬

‫‪22‬‬