Page 18 - etmol 92
P. 18
מת האזרחים תרם חלקת אדמה לבית- אחד מחדרי הבית סמואל -עבר לוירג׳יניה ללמוד
קברות לחללים .שם המשפחה נשאר עסקים לצד דודו ,עסקן ופעיל בקהילת
ללא שינוי אבל הושם דגש על ההיגוי הבן הנרי ירש את הבית וגם אחותו וירג׳יניה ,משכיל ואוהב ספר ,הנציח
אלן חזרה אל הבית אחרי מות בעלה, את עירו ריצ׳מונד בספר .חי ומת כיהו
האמריקאי מור-דה-קאי. והתגוררה בו עד יום מותה .בחוברת די ,אבל בהלוייתו ב״ 1865ניהל את
במשך כ 150-שנה התגוררו בבית הסברה מצוין שב 1830-בערך עברה טקס האשכבה כומר מהכנסיה האפיס־
מרדכי ברצף .זה מורגש :כבר בכניסה המשפחה באופן רשמי לכנסיה האפיס- קופלית ,שהקפיד להספיד את הנפטר
אופפת אותך חמימות ואותנטיות .כמעט קופלית הנוצרית .הנרי הרחיב את
עסקיו והיה לבעל קרקעות עשיר ,ביתו בקריאת פסוקים מהתנ״ך ותהילים.
כל החפצים במקום הם של המשפחה משגשג וכך גם מעמדו החברתי .במלח ג׳ורג׳ וושינגטון -הגיע לרולי בעק
והיו בשימוש עד לעת האחרונה .במשך בות בניית רכבת הדרום .הוא התגורר
השנים המשפחה גדלה והתבססה והדבר תקופה ממושכת בבית אחיו מוזס ואחר
ניכר :חדרים שונים מאכלסים רהיטים מותו של האחרון ,שימש אפוטרופוס
מתקופות שונות ,ממיטב הסגנון של לילדיו ואחראי לבית .הגיע למעמד
התקופה ,חלק מיובא וחלק מלאכת חשוב כנשיא הרכבת ובהנהלת הבנק
נגרות מקומית משובחת .חפצים הממלכתי .ג׳ורג׳ נישא לנוצריה ופרש
אישיים ,צעצועים ,מלאכת מחשבת,
ספריה גדולה עם מיטב הקלסיקה האמ מן היהדות.
ריקאית והאנגלית ,ומסביב גן גדול
ומטופח ,הממשיך את גידולי הבית נשואי תערובת והמרה
המסורתיים .לפני זמן לא רב נרכש
הבית על-ידי ממשלת קרולינה הצפונית גם גורל הבנות היה דומה .אלו
וכאמור ,הוא משמש כעת אתר היסטו שהתחתנו עם יהודים ,פרשו בדרך כלל
לערים בעלי אוכלוסיה יהודית מגובשת
רי. יותר והמשיכו ביהדותן .לעומתן,
באמריקה לא שואלים שאלות על הנשואים המקומיים היו בדרך כלל
מוצא והכל אפשרי .בבית הקברות
הנוצרי של העיר יש חלקה גדולה ללא-יהודים.
בראש הגבעה ,אחוזה משפחתית של רחל -נישאה ליהודי ,אבל המירה
בית מרדכי .שם תוכלו לקרוא על המצ
בות את קורות המשפחה היהודית את דתה סמוך למותה.
אלן -רווקה ,חייתה עם הוריה ושמ
הענפה וגלגוליה. רה על יהדותה ,בערוב ימיה התנצרה.
בזכרונותיה היא מתארת באופן מרגש
מפעליו החשובים של
את התהליך המכאיב של המרת הדת.
כבוד השר אלחוסיני אליזה -נישאה לסמואל מאירס
ועברה לריצ׳מונד ,שם ניהלה חיים
אנו רגישים היום מאוד לבעיות איכות הסביבה ,עורכים הפגנות ומחאות
ומזהירים על הסכנות הצפויות ממפגעי נקיון ועד זיהום האוויר .מסתבר שגם יהודיים וחיי קהילה פעילים.
בתקופה התורכית היו רגישים לבעיות איכות הסביבה .הנה ידיעה שהופיעה יעקב התנגד לנשואי ילדיו לנוצרים,
בע תון ״השקפה״ של אליעזר בן־יהודה מאביב 1905והיא משבחת את ראש אך לא יכול היה לשנות את הנסיבות.
העיר של ירושלים על דאגתו למען נקיון ירושלים ומבקשת מהתושבים לעזור בזכרונות נכדתו אלן על בית סבה
וסבתה ,משתקפת השניות האופיינית:
לבלדיה ,היא העיריה ,בנקיון עירם: בית יהודי אצל סבא-סבתא ובית נוצרי
אצל אמא-אבא החיים זה לצד זה ללא
כבוד השר סעיר אפנדי אלחוסיני ,ראש מועצת בית־עירנו ,הדואג תמיד לטונת סתירה .למרות הפיצול הדתי שמרו
תושבי־ידושלים ,ובהסכם חברי הבלדןה )העידיה( ,תקנו תקנה טובה ,לשלוח האחים והאחיות על קשרים הדוקים
אנשים בכל השכונות והרחובות מחוץ לעיר ,עם חמורים ועגלות לקבץ אח וחמים לאורך כל הזמן .אלן הבת הרוו
הזבל והאשפה המונחים בהחצרים ובהבחים ולהשגיח היטב על הנקיון והטהרה, קה מתארת ביומן שניהלה ,את הסתיי
גותה מגיסתה הלא-יהודיה ,אבל לא
וגם להדליק פנסים בהשכונות ובהרחובות. מהססת לסור לעזרתה בעת צרה ולש
ולדאבון לבבנו נמצאים אנשים אשר לא ירצו בהדבר הטוב הזה ,מפני שיראים הות לצידה תקופה ממושכת בימי מלח
הם פן יהי עליהם לשלם איזה שכר בעד זה -ולכן הם מחפשים עצות מת האזרחים ,תוך עזרה חמה וכנה.
נראה שבערבוביה של הצמיחה והשי
ותחבולות נגד זה .בושה נבלה באמת! נויים המהירים השתלבו הכל בכל,
ואיד לא יבינו האנשים האלה אח הרעה הגדולה אשר תיוולד מהעיפוש הרע של
הזבל והאשפה המונח בחצריהם ובביתסז רבים המה חללי־אויר מושחת בהתאם לנסיבות.
אך נחזור ל״בית מרדכי״:
מחללי רעב! מוזם ,בנו הבכור של יעקב ,לא שינה
אנו אוכלים ושוחים שלוש או חמש פעמים ביום ,ואולם האויר נשאף לרגעים, את שמו ולא המיר דתו .הוא נפטר בגיל
39והשאיר אלמנה ו 4-ילדים קטנים.
בכל דק כשתים עשרה עד חמש ועשרים פעם. מעמדו היה נוח למדי ומוזס ציווה
במותו להרחיב את הבית הקטן .שנתיים
וככל אשר יזו ויטהר האויר אשר נשאף ,כן ייטב לבריאותנו ולחיינו .ולכן עלינו אחרי מותו בוצע השינוי ונבנה בית בן
שתי קומות בעל 9חדרים ,שמאז נשאר
החובה להגיש תודה רבה ותשואות חן לכבוד השר הגדול עטפחל 1אפנדי ללא שינוי .בבית זה התגוררו בני
אלחוסיני ,ראש בית מועצת עירנו ,על פעולתם הטובה להיטיב את מצב משפחת מרדכי והנספחים עד 1964
הבריאות בהעיר פנימה וחוצה ,אשר יבוא מהנקיון והטהרה. ברציפות.
ד.י.
18