Page 13 - etmol 92
P. 13
שוקעים לילות־אביב,
ואלמוגי סתוים שלא אבית ספור,
ואלומות שדותינו הקצורים.
התווים של יוסף אחרון ל״אלול בשדרה״ סבורים היינו כי רק בארץ השאיר רושם כה חזק על
מכריו והמקורבים אליו ,והנה יצאו לאור לפני זמן לא רב
אשרי הזורעים ולא יקצורו בתרגום עברי שלושת הכרכים של ספרו האוטוביוגרפי של
כי ירחיקו נדוד. אליאס קנטי ,יהודי יליד בולגריה ,הכותב בגרמנית וחי
באנגליה ובו פרק גדול על אברהם סונה וממנו מתברר כי
אשרי הנדיבים אשר תפארת נעוריהם אברהם בן יצחק השפיע מאוד על הסופר הנודע )שקיבל
הוסיפה על אור הימים ופזר1נם
פרס נובל בשנת (1981ושהוא שינה את חייו.
והם את עך;ם התפרקו -על אם הדרכים. קנטי חי שנים רבות בוינה ובא בחוגים הספרותיים
אשרי הגאיים אשר גאותם עברה גבולי נפשם הנודעים שם והתקרב לסופרים אירופיים מפורסמים מאוד,
כמו ורפל ,קראוס ,מוסיל ,באבל ,ברוך .בבתי הקפה
ותהי כענות הלובן ה״אמנותיים״ של וינה הכיר גם את ד״ר אברהם סונה
אחרי העלות הקעזת בענן. )בתחילה לא ידע שהוא משורר עברי בשם בן יצחק( ומאז
היה מנצל כל הזדמנות כדי לשבת עמו -ממש כמו לאה
אשרי היודעים אשר יקרא לבם ממדבר
ועל שפתם תפרח הדומיה. גולדברג -ולשמוע את דבריו.
כתב קנטי בספר ״משחק העינים״:
אשריהם כי ןאספו אל תוך לב העולם ״מה בסונה קנה את לבי ,עד שרציתי לראותו יום־יום,
לוטי אדרת השכחה עד שהיה לי לאבן שואבת שלא ידעתי כמותה בין אנשי־
הרוח? בראש ובראשונה ,העדר כל פרטים אישיים .מעולם
והיה חוקם התמיד ?לי אומר. לא דיבר על עצמו .מעולם לא אמר משהו בגוף ראשון .הוא
גם לא דיבר אליך במישרים .הכל נאמר בגוף שלישי...
לאה גולדברג כותבת בספרה כי המוזיקה היתה לאברהם דברים שאמר על נושא כלשהו היו מקיפים וממצים ,חדשים
בן יצחק ״חויה גדולה ,הוא היה מוזיקאלי מאוד ,אך לא היו תמיד ,וברגע זה נולדו .לא משפט על העניינים ,אלא
אהב את הביטוי ״אדם מוזיקאלי״ .ד״ר יצחק מאן ,בן עירו
של אברהם בן יצחק ,כותב כי ״קולו היה מוזיקאלי מלא חוקתם״...
צלילים רועדים״ .לאה גולדברג לא כתבה על כך ונראה כי קנטי מספר כי סונה היה מרבה לדבר עמו על התנ״ך,
הדבר לא היה ידוע לחוקרים של שירת בן יצחק ,כי שירו אותו הכיר היטב .קנטי היה נהנה לשמוע את הפסוקים
״אלול בשדרה״ שנתפרסם על־ידי יוסף חיים ברנר ב״רבי' המקראיים מפיו בלשון המקור .מסתבר שגם קנטי כלאה
בים״ משנת 1913הולחן על״ידי הקומפוזיטור הנודע יוסף גולדברג תמה על הסתגרותו של איש חכם זה מן העולם
אחרון והופיע בהוצאת ״יבנה־ירושלים ,סניף ברלין״ בשנת וכתב :״בשנים ההן בוינה הכרתי איש אחד בלבד שלא
.1924היצירה ״לקול זמרה ופסנתר״ נקראת ״אורות ביקש לעצמו כל טובת הנאה .גם אחר כך לא פגשתי איש
חולמים״ ,כמלים הראשונות בשיר .יוסף אחרון הקדיש את מסוגו ...סונה ויתר על פעילותו בעולם ,ומדוע ויתר על
יצירתו לרעייתו .לדף התווים מצורף השיר במקורו העברי הטרחה למענו ,לא ידעתי .אבל הוא נשאר בעולם ומחשבו
תיו היו צמודות לכל התופעות שבו .הוא שמט ידיו ,אך לא
וכן שלושה תרגומים -לרוסית ,אנגלית וגרמנית. פנה עורף לעולם ,אפילו בצדקתו השקולה של דיבורו
הורגשה אהבתו לעולם הזה ,ואני התרשמתי ,כי לא פעל
13 מפני שלא רצה לעשות עוול לאיש״ .רק בשלב מאוחר של
ההיכרות ביניהם נודע לקנטי כי ד״ר סונה כתב שירים
עבריים ״כה שלמים ,עד שנמנה עם אמני השפה שקמה
לתחיה״ ,אלא שמייד הפסיק לכתוב.
סונה היה מהלך זקוף וקשוח בהילוכו .קנטי מגלה את
הסיבה לכך :בילדותו נפל מסוס .קנטי סבור כי הדבר קרה
בירושלים .הוא מסכם :״מבחינות רבות היה דמות מופת,
ומאז הכרתי אותו נבצר ממני לראות דמות־מופת באדם
אחר ...אז ,לפני חמישים שנה ,נראה לי כאדם שאין להגיע
אליו ,ובלתי־מושג הוסיף להיות בעיני״.
שירו האחרון שהופיע בדפוס היה ״אשרי הזורעים ולא
יקצורו״ ,שנכתב עשרים״ושתים שנה לפני מותו .שיר זה
הגדיר פרופ׳ גרשום שלום כ״אחד השירים העברים היפים
ביותר במאה הנוכחית״ .השיר נישא וצוטט בפי רבים,
דומה שהיה הוא מעין צוואה ואולי גם נסיון להסביר את
שתיקתו: