Page 13 - etmol 92
P. 13

‫שוקעים לילות־אביב‪,‬‬
                                                                ‫ואלמוגי סתוים שלא אבית ספור‪,‬‬

                                                                     ‫ואלומות שדותינו הקצורים‪.‬‬

‫התווים של יוסף אחרון ל״אלול בשדרה״‬                              ‫סבורים היינו כי רק בארץ השאיר רושם כה חזק על‬
                                                                ‫מכריו והמקורבים אליו‪ ,‬והנה יצאו לאור לפני זמן לא רב‬
                                   ‫אשרי הזורעים ולא יקצורו‬      ‫בתרגום עברי שלושת הכרכים של ספרו האוטוביוגרפי של‬
                                               ‫כי ירחיקו נדוד‪.‬‬  ‫אליאס קנטי‪ ,‬יהודי יליד בולגריה‪ ,‬הכותב בגרמנית וחי‬
                                                                ‫באנגליה ובו פרק גדול על אברהם סונה וממנו מתברר כי‬
                        ‫אשרי הנדיבים אשר תפארת נעוריהם‬          ‫אברהם בן יצחק השפיע מאוד על הסופר הנודע )שקיבל‬
                               ‫הוסיפה על אור הימים ופזר‪1‬נם‬
                                                                                ‫פרס נובל בשנת ‪ (1981‬ושהוא שינה את חייו‪.‬‬
                     ‫והם את עך;ם התפרקו ‪ -‬על אם הדרכים‪.‬‬         ‫קנטי חי שנים רבות בוינה ובא בחוגים הספרותיים‬
                 ‫אשרי הגאיים אשר גאותם עברה גבולי נפשם‬          ‫הנודעים שם והתקרב לסופרים אירופיים מפורסמים מאוד‪,‬‬
                                                                ‫כמו ורפל‪ ,‬קראוס‪ ,‬מוסיל‪ ,‬באבל‪ ,‬ברוך‪ .‬בבתי הקפה‬
                                            ‫ותהי כענות הלובן‬    ‫ה״אמנותיים״ של וינה הכיר גם את ד״ר אברהם סונה‬
                                    ‫אחרי העלות הקעזת בענן‪.‬‬      ‫)בתחילה לא ידע שהוא משורר עברי בשם בן יצחק( ומאז‬
                                                                ‫היה מנצל כל הזדמנות כדי לשבת עמו ‪ -‬ממש כמו לאה‬
                       ‫אשרי היודעים אשר יקרא לבם ממדבר‬
                                     ‫ועל שפתם תפרח הדומיה‪.‬‬                                      ‫גולדברג ‪ -‬ולשמוע את דבריו‪.‬‬
                                                                                        ‫כתב קנטי בספר ״משחק העינים״‪:‬‬
                         ‫אשריהם כי ןאספו אל תוך לב העולם‬        ‫״מה בסונה קנה את לבי‪ ,‬עד שרציתי לראותו יום־יום‪,‬‬
                                            ‫לוטי אדרת השכחה‬     ‫עד שהיה לי לאבן שואבת שלא ידעתי כמותה בין אנשי־‬
                                                                ‫הרוח? בראש ובראשונה‪ ,‬העדר כל פרטים אישיים‪ .‬מעולם‬
                                 ‫והיה חוקם התמיד ?לי אומר‪.‬‬      ‫לא דיבר על עצמו‪ .‬מעולם לא אמר משהו בגוף ראשון‪ .‬הוא‬
                                                                ‫גם לא דיבר אליך במישרים‪ .‬הכל נאמר בגוף שלישי‪...‬‬
‫לאה גולדברג כותבת בספרה כי המוזיקה היתה לאברהם‬                  ‫דברים שאמר על נושא כלשהו היו מקיפים וממצים‪ ,‬חדשים‬
‫בן יצחק ״חויה גדולה‪ ,‬הוא היה מוזיקאלי מאוד‪ ,‬אך לא‬               ‫היו תמיד‪ ,‬וברגע זה נולדו‪ .‬לא משפט על העניינים‪ ,‬אלא‬
‫אהב את הביטוי ״אדם מוזיקאלי״‪ .‬ד״ר יצחק מאן‪ ,‬בן עירו‬
‫של אברהם בן יצחק‪ ,‬כותב כי ״קולו היה מוזיקאלי מלא‬                                                                    ‫חוקתם״‪...‬‬
 ‫צלילים רועדים״‪ .‬לאה גולדברג לא כתבה על כך ונראה כי‬             ‫קנטי מספר כי סונה היה מרבה לדבר עמו על התנ״ך‪,‬‬
‫הדבר לא היה ידוע לחוקרים של שירת בן יצחק‪ ,‬כי שירו‬               ‫אותו הכיר היטב‪ .‬קנטי היה נהנה לשמוע את הפסוקים‬
 ‫״אלול בשדרה״ שנתפרסם על־ידי יוסף חיים ברנר ב״רבי'‬              ‫המקראיים מפיו בלשון המקור‪ .‬מסתבר שגם קנטי כלאה‬
 ‫בים״ משנת ‪ 1913‬הולחן על״ידי הקומפוזיטור הנודע יוסף‬             ‫גולדברג תמה על הסתגרותו של איש חכם זה מן העולם‬
 ‫אחרון והופיע בהוצאת ״יבנה־ירושלים‪ ,‬סניף ברלין״ בשנת‬            ‫וכתב‪ :‬״בשנים ההן בוינה הכרתי איש אחד בלבד שלא‬
 ‫‪ .1924‬היצירה ״לקול זמרה ופסנתר״ נקראת ״אורות‬                   ‫ביקש לעצמו כל טובת הנאה‪ .‬גם אחר כך לא פגשתי איש‬
 ‫חולמים״‪ ,‬כמלים הראשונות בשיר‪ .‬יוסף אחרון הקדיש את‬              ‫מסוגו‪ ...‬סונה ויתר על פעילותו בעולם‪ ,‬ומדוע ויתר על‬
 ‫יצירתו לרעייתו‪ .‬לדף התווים מצורף השיר במקורו העברי‬             ‫הטרחה למענו‪ ,‬לא ידעתי‪ .‬אבל הוא נשאר בעולם ומחשבו­‬
                                                                ‫תיו היו צמודות לכל התופעות שבו‪ .‬הוא שמט ידיו‪ ,‬אך לא‬
            ‫וכן שלושה תרגומים ‪ -‬לרוסית‪ ,‬אנגלית וגרמנית‪.‬‬         ‫פנה עורף לעולם‪ ,‬אפילו בצדקתו השקולה של דיבורו‬
                                                                ‫הורגשה אהבתו לעולם הזה‪ ,‬ואני התרשמתי‪ ,‬כי לא פעל‬
 ‫‪13‬‬                                                             ‫מפני שלא רצה לעשות עוול לאיש״‪ .‬רק בשלב מאוחר של‬
                                                                ‫ההיכרות ביניהם נודע לקנטי כי ד״ר סונה כתב שירים‬
                                                                ‫עבריים ״כה שלמים‪ ,‬עד שנמנה עם אמני השפה שקמה‬

                                                                                          ‫לתחיה״‪ ,‬אלא שמייד הפסיק לכתוב‪.‬‬
                                                                ‫סונה היה מהלך זקוף וקשוח בהילוכו‪ .‬קנטי מגלה את‬
                                                                ‫הסיבה לכך‪ :‬בילדותו נפל מסוס‪ .‬קנטי סבור כי הדבר קרה‬
                                                                ‫בירושלים‪ .‬הוא מסכם‪ :‬״מבחינות רבות היה דמות מופת‪,‬‬
                                                                ‫ומאז הכרתי אותו נבצר ממני לראות דמות־מופת באדם‬
                                                                ‫אחר‪ ...‬אז‪ ,‬לפני חמישים שנה‪ ,‬נראה לי כאדם שאין להגיע‬

                                                                                    ‫אליו‪ ,‬ובלתי־מושג הוסיף להיות בעיני״‪.‬‬

                                                                ‫שירו האחרון שהופיע בדפוס היה ״אשרי הזורעים ולא‬
                                                                ‫יקצורו״‪ ,‬שנכתב עשרים״ושתים שנה לפני מותו‪ .‬שיר זה‬
                                                                ‫הגדיר פרופ׳ גרשום שלום כ״אחד השירים העברים היפים‬
                                                                ‫ביותר במאה הנוכחית״‪ .‬השיר נישא וצוטט בפי רבים‪,‬‬
                                                                ‫דומה שהיה הוא מעין צוואה ואולי גם נסיון להסביר את‬

                                                                                                                      ‫שתיקתו‪:‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18