Page 8 - etmol 92
P. 8

‫הקיסר הגדול האוהב את בני האדם‬            ‫עות לפולחן‪ .‬הקהילה היהודית בליוור‪-‬‬       ‫ישראל או הם עניין של מסורת בלבד;‬
‫ומשמח את הבריות יאזעפוס השני ירום‬        ‫נו וההגמון המקומי פנו לשלטונות‬
‫הודו״‪ .‬יהודי טריאסטה התלהבו מהחי­‬        ‫ותיארו את הספר כמסכן את הדת‪ .‬אחרי‬        ‫האם יש מקצועות אסורים על־פי דיני‬
‫בור ומן ההצעות החינוכיות שנכללו בו‪,‬‬      ‫התדיינות ממושכת השיגה הקהילה את‬          ‫ישראל; האם אוסרים דיני ישראל את‬
‫וכתבו ברוח זאת למחבר‪ .‬וייזל ענה‬          ‫מבוקשה בשנת ‪ :1814‬נאסרה הדפסת‬            ‫נטילת הריבית מיהודים; האם מותר‬
‫ליהודי טריאסטה ופירט את תוכניתו‪.‬‬         ‫הכרך השני של הספר ומהדורת הכרך‬
‫אנשי טריאסטה בעלי היוזמה הקימו‬           ‫הראשון הוחרמה על ידי המשטרה‪.‬‬                    ‫ליהודים להלוות בריבית לנכרים‪.‬‬
‫בעירם בית‪-‬ספר שתוכנית הלימודים בו‬        ‫הקהילה רכשה את המהדורה ושרפה‬
‫היתה מושתתת על ההנחיות ב״צו‬              ‫אותה‪ ,‬רק עותק אחד של הספר נותר‪.‬‬          ‫האסיפה בה השתתפו גם נציגים של‬
‫הסובלנות״ ועל התוכנית של וייזל‪ .‬גם‬       ‫פרנאנדו היה אחד הקיצונים שבמציעי‬         ‫הקהילות היהודיות באיטליה‪ ,‬ענתה‬
‫אל משה מנדלסון פנו אנשי טריאסטה‬          ‫התיקונים בדת היהודית באיטליה‪ .‬אולם‬       ‫לשלטונות על השאלות ברוח כניעה‬
                                         ‫גם יהודים אחרים שהיו מתונים הרבה‬         ‫גמורה ולשביעות רצונו של הקיסר‪ .‬רק‬
          ‫בבקשת עצה והוא השיב להם‪.‬‬       ‫יותר ממנו‪ ,‬ביקשו להכניס שינויים‬          ‫בעניין נישואי התערובת ניכרת מגמת‬
‫בנסיבות אלה אין זה פלא שוייזל פנה‬        ‫מסויימים בדת ובפולחן‪ .‬עם אלה נמנה‬        ‫הסתייגות והאסיפה אמרה שנישואים‬
‫אל יהודי איטליה בבקשת סיוע נגד‬           ‫הרופא בן ציון פריצי‪ ,‬שפירסם ספרים‬        ‫כאלה אינם אסורים על פי דיני ישראל‪,‬‬
‫הרבנים שהתקיפו אותו ואת תוכניותיו‪.‬‬       ‫רבים בהם תבע תיקונים ושינויים‬            ‫אולם אין היהדות מעודדת אותם כשם‬
‫ואמנם לא איכזבו אותו יהודי איטליה‬                                                 ‫שגם הנצרות אינה עושה זאת‪ .‬סיכומיה‬
‫ורבניהם‪ .‬בראש המסייעים האיטלקיים‬                                 ‫במנהגי היהודים‪.‬‬  ‫של האסיפה ותשובותיה לשאלות‬
‫לוייזל עמד אליה מורפורגו‪ ,‬שנמנה עם‬                                                ‫הקיסר שיקפו את דעת הרוב הצרפתי‬
‫ידידי מנדלסון‪ ,‬הגה בעצמו תוכניות‬         ‫פריצי‪ ,‬שמואל אהרון רומנילי‪,‬‬              ‫בקרב הנציגים‪ .‬הסתייגויותיהם של‬
‫לימוד לילדים ברוח ההשכלה ותוכניות‬        ‫אפרים ויצחק לוצאטו‪ ,‬אברהם חי קולו­‬       ‫נציגי קהילות אחרות‪ ,‬ובתוכן של חלק‬
                                         ‫ניה וחבריהם הם דור ראשון להשכלה‬          ‫מהנציגים האיטלקים‪ ,‬לא באו לידי‬
                      ‫הקיסר יוסף השני‪.‬‬   ‫באיטליה‪ .‬מהם שעמדו בקשר עם‬               ‫ביטוי בהחלטות‪ .‬על מנת לתת להחל­‬
‫תנועת ההשכלה החלה בדרכה הארו­‬            ‫משכילי ברלין ושאר מרכזי השכלה‬            ‫טות משנה תוקף הקים נפוליון את‬
‫כה‪ .‬חלק מיהודי איטליה‪ ,‬לצד היהודים‬       ‫במערב אירופה ומהם שהיו מסוגרים‬           ‫הסנהדרין‪ ,‬שאישר את החלטות האסי­‬
‫הפורטוגזים בדרום צרפת‪ ,‬היו הראשו­‬        ‫בד׳ אמות של עולמם‪ .‬קולוניה‪ ,‬שיסד‬         ‫פה‪ ,‬אולם אף הוא סירב להיענות‬
‫נים בקרב יהודי אירופה שהיו מוכנים‬        ‫שיטת הוראה מיוחדת של התנ״ך‪ ,‬היה‬          ‫לדרישתו של הקיסר להמליץ על נשואי‬
‫להסתגל לתהליכים ההיסטוריים החד­‬          ‫מן האישים הפעילים בפאריס בתקופת‬          ‫תערובת ולעודדם‪ .‬לעומת זאת נכנע‬
‫שים‪ .‬אלא שגם באיטליה לא התרחשו‬           ‫האסיפה של שנת ‪ 1806‬והסנהדרין‬             ‫לדרישתו של הקיסר והכריז שחיילים‬
‫הדברים ללא זעזועים פנימיים וחיצו­‬        ‫ועמד גם בראש הקונסיסטוריה‪ ,‬הוא‬           ‫יהודים פטורים מקיום מצוות שאינם‬
‫ניים‪ .‬נכון שבקרב יהודי איטליה לא‬         ‫היה מחסידיו הנלהבים של נפוליון‪.‬‬          ‫עולים בקנה אחד עם תנאי השירות‪.‬‬
‫היתה רפורמה בתחום החינוך מעשה כה‬         ‫אולם בו בזמן היה שמרני בכל הנוגע‬
‫מהפכני כמו בגליציה ובחלקים אחרים‬         ‫לרפורמה‪ .‬לא כן דרך משל‪ ,‬שמואל‬            ‫בסוף כל הדיונים פירסם הקיסר שלושה‬
‫של האימפריה האוסטרית‪ ,‬שהרי לימו­‬         ‫רומנילי‪ ,‬אף הוא מחסידיו של הקיסר‬         ‫צווים‪ :‬האחד נתן תוקף חוקי להחלטות‬
‫די החול לא נעדרו מעולם הלימודים של‬       ‫וממחברי שירי הלל עבריים לכבודו‪.‬‬          ‫של הנציגים היהודים‪ ,‬השני דן בהקמת‬
‫ילדי ישראל באיטליה אף בתקופת‬             ‫בן‪-‬ציון פריצי אף שפירסם ביקורת‬           ‫הקונסיסטוריות )ראשויות הקהילה(‬
‫הגיטו; באיטליה לא הוחרם העיון בספ­‬       ‫שהיתה מופנית גם כלפי פנים והיה‬           ‫והשלישי ידוע בשם ״הפקודה המחפי­‬
‫רות החילונית גם בימים שיהודי אירו­‬       ‫מחסידי ההשכלה‪ ,‬התנגד בתוקף להת­‬          ‫רה״‪ ,‬ובו שמיטת חובות שחבים נוצרים‬
‫פה האחרים הסתגרו מסביבתם באופן‬           ‫בוללות ולפירוק המסגרות היהודיות‬          ‫ליהודים והטלת מגבלות על חופש המס­‬
‫כמעט מוחלט‪ .‬גם בתחום היחסים‬              ‫המסורתיות‪ .‬מטעם זה אף ביקש לשמור‬         ‫חר של היהודים‪ .‬לאחר מכן הוצאו חלק‬
‫החברתיים עם הסביבה הנוצרית היה‬           ‫על הלשון העברית ועל ידיעתה בפי‬           ‫מיהודי צרפת ואיטליה מכלל תחולת‬
‫המצב באיטליה נוח יותר מאשר בגרמ­‬         ‫הצעירים‪ ,‬וביקש לקיים את הקשר‬             ‫ההוראה הזאת‪ .‬השתתפות יהודי‬
‫ניה ובמזרח אירופה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬היה‬                                                    ‫איטליה באסיפת הנציגים הגיעה לכדי‬
‫בקרב יהודי איטליה‪ ,‬ובייחוד בחוגי‬                                    ‫לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬   ‫‪ 25‬אחוז בקירוב ובסנהדרין ל‪ 33-‬אחוז‪.‬‬
‫הרבנות‪ ,‬אלמנט שמרני שביקש לבלום‬                                                   ‫שני הסגנים של נשיא הסנהדרין היו‬
‫את פירוק המסגרות הישנות‪ .‬אלא‬
‫שהתהליך שהתחיל בשני העשורים‬                                                                                       ‫איטלקים‪.‬‬
‫האחרונים של המאה הי״ח‪ ,‬לא נעצר‬
‫עוד‪ .‬גם יהודי איטליה נסחפו בגלי‬          ‫בטריאסטה היתה קהילה יהודית‬               ‫לאחר שנסתיימו דיוני האסיפה‬
‫ההתבוללות‪ ,‬הקהילות התפוררו‬               ‫שהתפתחה וגדלה במהירות‪ .‬יהודי‬             ‫והסנהדרין ופורסמו צווי נפוליון‪ ,‬כולל‬
‫והישות היהודית נמוגה והלכה‪ .‬נעשו‬         ‫טריאסטה קיבלו את ״צו הסובלנות״‬           ‫״הפקודה המחפירה״ אורגנו גם באיט­‬
‫נסיונות מעטים‪ ,‬כגון בידי שד״ל )ש‪.‬ד‪.‬‬                                               ‫ליה הקהילות בצורת קונסיסטוריות‬
‫לוצאטו( וחוגו להשלים בין הכיוונים‬        ‫של הקיסר יוסף השני בברכה רבה‬             ‫ויושמו שאר ההוראות‪ .‬תחולת ״הפקו­‬
‫המנוגדים‪ ,‬אולם באיטליה‪ ,‬כמו בשאר‬         ‫יותר ממרבית הקהילות האחרות‪ .‬זמן‬          ‫דה המחפירה״ בוטלה לגבי חלק מקהי­‬
‫קהילות מערב אירופה‪ ,‬נכשלו מאמצים‬         ‫לא רב לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1785‬בוטל‬
‫אלה‪ .‬היהודים לא השכילו לשלב את‬           ‫בטריאסטה הגיטו באופן פורמלי‪.‬‬             ‫לות איטליה ובראשן ליוורנו‪ .‬תמורות‬
‫הזכויות והחובות האזרחיות במעשים‬          ‫בתנאים אלה היה זה אך טבעי כי בעיר‬        ‫אלה גרמו לאחדים מיהודי איטליה‬
‫שהיה בהם כדי להביא לשרידת הישות‬          ‫זו תימצא קרקע פוריה להתפתחותה של‬         ‫לחשוב שהגיעה אחרית הימים ונתגשם‬
                                         ‫ההשכלה ובפרט בתחום החינוך‪ .‬צעד‬           ‫אביב העמים גם ליהודים‪ .‬אחד מיהודי‬
                      ‫היהודית הייחודית‪.‬‬  ‫בכיוון זה היתה תוכניתה של קהילת‬          ‫איטליה שהרחיק לכת מבחינה זו היה‬
                                         ‫טריאסטה להקים בית‪-‬ספר יהודי‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״יהודי איטליה על‬                                                      ‫אהרן פרנאנדו מליוורנו‪ ,‬שפירסם ספר‬
                                         ‫שילמדו בו לימודי קודש וחול‪ .‬באותם‬        ‫בשם ״תוכנית פילוסופית בדבר רפור­‬
‫׳ה אמ אנציפיציה הראשונה׳ ועל ההשכ­‬       ‫הימים ממש התקבל בטריאסטה חיבורו‬          ‫מה גמורה של הפולחן ושל החינוך‬
                                         ‫של נפתלי הירש וייזל‪ ,‬מבני דור המש­‬       ‫הפוליטי״מוסרי של העם היהודי״‪ .‬בין‬
‫לה״ ‪ -‬ש‪ .‬סימונסון‪ ,‬אי טליה יודאיקה‪,‬‬      ‫כילים היהודי הראשון‪ ,‬תלמידו וחברו‬        ‫השאר הציע לצמצם את מצוות היהדות‬

‫הוצאת המכון לחקר התפוצות‪,‬‬                ‫של מנדלסון ‪ -‬״דברי שלום ואמת לקהל‬        ‫לששים ולבטל את רוב המצוות הנוג­‬
                                         ‫עדת ישראל‪ ,‬הגרים בארצות ממשלת‬
                    ‫אוניברסיטת תל־אביב‬

                                                                                  ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13