Page 8 - etmol 92
P. 8
הקיסר הגדול האוהב את בני האדם עות לפולחן .הקהילה היהודית בליוור- ישראל או הם עניין של מסורת בלבד;
ומשמח את הבריות יאזעפוס השני ירום נו וההגמון המקומי פנו לשלטונות
הודו״ .יהודי טריאסטה התלהבו מהחי ותיארו את הספר כמסכן את הדת .אחרי האם יש מקצועות אסורים על־פי דיני
בור ומן ההצעות החינוכיות שנכללו בו, התדיינות ממושכת השיגה הקהילה את ישראל; האם אוסרים דיני ישראל את
וכתבו ברוח זאת למחבר .וייזל ענה מבוקשה בשנת :1814נאסרה הדפסת נטילת הריבית מיהודים; האם מותר
ליהודי טריאסטה ופירט את תוכניתו. הכרך השני של הספר ומהדורת הכרך
אנשי טריאסטה בעלי היוזמה הקימו הראשון הוחרמה על ידי המשטרה. ליהודים להלוות בריבית לנכרים.
בעירם בית-ספר שתוכנית הלימודים בו הקהילה רכשה את המהדורה ושרפה
היתה מושתתת על ההנחיות ב״צו אותה ,רק עותק אחד של הספר נותר. האסיפה בה השתתפו גם נציגים של
הסובלנות״ ועל התוכנית של וייזל .גם פרנאנדו היה אחד הקיצונים שבמציעי הקהילות היהודיות באיטליה ,ענתה
אל משה מנדלסון פנו אנשי טריאסטה התיקונים בדת היהודית באיטליה .אולם לשלטונות על השאלות ברוח כניעה
גם יהודים אחרים שהיו מתונים הרבה גמורה ולשביעות רצונו של הקיסר .רק
בבקשת עצה והוא השיב להם. יותר ממנו ,ביקשו להכניס שינויים בעניין נישואי התערובת ניכרת מגמת
בנסיבות אלה אין זה פלא שוייזל פנה מסויימים בדת ובפולחן .עם אלה נמנה הסתייגות והאסיפה אמרה שנישואים
אל יהודי איטליה בבקשת סיוע נגד הרופא בן ציון פריצי ,שפירסם ספרים כאלה אינם אסורים על פי דיני ישראל,
הרבנים שהתקיפו אותו ואת תוכניותיו. רבים בהם תבע תיקונים ושינויים אולם אין היהדות מעודדת אותם כשם
ואמנם לא איכזבו אותו יהודי איטליה שגם הנצרות אינה עושה זאת .סיכומיה
ורבניהם .בראש המסייעים האיטלקיים במנהגי היהודים. של האסיפה ותשובותיה לשאלות
לוייזל עמד אליה מורפורגו ,שנמנה עם הקיסר שיקפו את דעת הרוב הצרפתי
ידידי מנדלסון ,הגה בעצמו תוכניות פריצי ,שמואל אהרון רומנילי, בקרב הנציגים .הסתייגויותיהם של
לימוד לילדים ברוח ההשכלה ותוכניות אפרים ויצחק לוצאטו ,אברהם חי קולו נציגי קהילות אחרות ,ובתוכן של חלק
ניה וחבריהם הם דור ראשון להשכלה מהנציגים האיטלקים ,לא באו לידי
הקיסר יוסף השני. באיטליה .מהם שעמדו בקשר עם ביטוי בהחלטות .על מנת לתת להחל
תנועת ההשכלה החלה בדרכה הארו משכילי ברלין ושאר מרכזי השכלה טות משנה תוקף הקים נפוליון את
כה .חלק מיהודי איטליה ,לצד היהודים במערב אירופה ומהם שהיו מסוגרים הסנהדרין ,שאישר את החלטות האסי
הפורטוגזים בדרום צרפת ,היו הראשו בד׳ אמות של עולמם .קולוניה ,שיסד פה ,אולם אף הוא סירב להיענות
נים בקרב יהודי אירופה שהיו מוכנים שיטת הוראה מיוחדת של התנ״ך ,היה לדרישתו של הקיסר להמליץ על נשואי
להסתגל לתהליכים ההיסטוריים החד מן האישים הפעילים בפאריס בתקופת תערובת ולעודדם .לעומת זאת נכנע
שים .אלא שגם באיטליה לא התרחשו האסיפה של שנת 1806והסנהדרין לדרישתו של הקיסר והכריז שחיילים
הדברים ללא זעזועים פנימיים וחיצו ועמד גם בראש הקונסיסטוריה ,הוא יהודים פטורים מקיום מצוות שאינם
ניים .נכון שבקרב יהודי איטליה לא היה מחסידיו הנלהבים של נפוליון. עולים בקנה אחד עם תנאי השירות.
היתה רפורמה בתחום החינוך מעשה כה אולם בו בזמן היה שמרני בכל הנוגע
מהפכני כמו בגליציה ובחלקים אחרים לרפורמה .לא כן דרך משל ,שמואל בסוף כל הדיונים פירסם הקיסר שלושה
של האימפריה האוסטרית ,שהרי לימו רומנילי ,אף הוא מחסידיו של הקיסר צווים :האחד נתן תוקף חוקי להחלטות
די החול לא נעדרו מעולם הלימודים של וממחברי שירי הלל עבריים לכבודו. של הנציגים היהודים ,השני דן בהקמת
ילדי ישראל באיטליה אף בתקופת בן-ציון פריצי אף שפירסם ביקורת הקונסיסטוריות )ראשויות הקהילה(
הגיטו; באיטליה לא הוחרם העיון בספ שהיתה מופנית גם כלפי פנים והיה והשלישי ידוע בשם ״הפקודה המחפי
רות החילונית גם בימים שיהודי אירו מחסידי ההשכלה ,התנגד בתוקף להת רה״ ,ובו שמיטת חובות שחבים נוצרים
פה האחרים הסתגרו מסביבתם באופן בוללות ולפירוק המסגרות היהודיות ליהודים והטלת מגבלות על חופש המס
כמעט מוחלט .גם בתחום היחסים המסורתיות .מטעם זה אף ביקש לשמור חר של היהודים .לאחר מכן הוצאו חלק
החברתיים עם הסביבה הנוצרית היה על הלשון העברית ועל ידיעתה בפי מיהודי צרפת ואיטליה מכלל תחולת
המצב באיטליה נוח יותר מאשר בגרמ הצעירים ,וביקש לקיים את הקשר ההוראה הזאת .השתתפות יהודי
ניה ובמזרח אירופה ,עם זאת ,היה איטליה באסיפת הנציגים הגיעה לכדי
בקרב יהודי איטליה ,ובייחוד בחוגי לארץ-ישראל. 25אחוז בקירוב ובסנהדרין ל 33-אחוז.
הרבנות ,אלמנט שמרני שביקש לבלום שני הסגנים של נשיא הסנהדרין היו
את פירוק המסגרות הישנות .אלא
שהתהליך שהתחיל בשני העשורים איטלקים.
האחרונים של המאה הי״ח ,לא נעצר
עוד .גם יהודי איטליה נסחפו בגלי בטריאסטה היתה קהילה יהודית לאחר שנסתיימו דיוני האסיפה
ההתבוללות ,הקהילות התפוררו שהתפתחה וגדלה במהירות .יהודי והסנהדרין ופורסמו צווי נפוליון ,כולל
והישות היהודית נמוגה והלכה .נעשו טריאסטה קיבלו את ״צו הסובלנות״ ״הפקודה המחפירה״ אורגנו גם באיט
נסיונות מעטים ,כגון בידי שד״ל )ש.ד. ליה הקהילות בצורת קונסיסטוריות
לוצאטו( וחוגו להשלים בין הכיוונים של הקיסר יוסף השני בברכה רבה ויושמו שאר ההוראות .תחולת ״הפקו
המנוגדים ,אולם באיטליה ,כמו בשאר יותר ממרבית הקהילות האחרות .זמן דה המחפירה״ בוטלה לגבי חלק מקהי
קהילות מערב אירופה ,נכשלו מאמצים לא רב לאחר מכן ,בשנת ,1785בוטל
אלה .היהודים לא השכילו לשלב את בטריאסטה הגיטו באופן פורמלי. לות איטליה ובראשן ליוורנו .תמורות
הזכויות והחובות האזרחיות במעשים בתנאים אלה היה זה אך טבעי כי בעיר אלה גרמו לאחדים מיהודי איטליה
שהיה בהם כדי להביא לשרידת הישות זו תימצא קרקע פוריה להתפתחותה של לחשוב שהגיעה אחרית הימים ונתגשם
ההשכלה ובפרט בתחום החינוך .צעד אביב העמים גם ליהודים .אחד מיהודי
היהודית הייחודית. בכיוון זה היתה תוכניתה של קהילת איטליה שהרחיק לכת מבחינה זו היה
טריאסטה להקים בית-ספר יהודי
לעיון נוסף :״יהודי איטליה על אהרן פרנאנדו מליוורנו ,שפירסם ספר
שילמדו בו לימודי קודש וחול .באותם בשם ״תוכנית פילוסופית בדבר רפור
׳ה אמ אנציפיציה הראשונה׳ ועל ההשכ הימים ממש התקבל בטריאסטה חיבורו מה גמורה של הפולחן ושל החינוך
של נפתלי הירש וייזל ,מבני דור המש הפוליטי״מוסרי של העם היהודי״ .בין
לה״ -ש .סימונסון ,אי טליה יודאיקה, כילים היהודי הראשון ,תלמידו וחברו השאר הציע לצמצם את מצוות היהדות
הוצאת המכון לחקר התפוצות, של מנדלסון -״דברי שלום ואמת לקהל לששים ולבטל את רוב המצוות הנוג
עדת ישראל ,הגרים בארצות ממשלת
אוניברסיטת תל־אביב
8