Page 4 - etmol 92
P. 4
רבי ישעיהו באסאן והרבנים שבאו עמו לפאדובה הניחו ובהקיצי שמעתי קול אומר :לגלאה נחיתנא רזין טמירין
את כל הכתבים של רמח״ל והעתקותיהם בתוך תיבה גדולה דמלכא קדישה )ירדתי לגלות רזים נסתרים של מלך
והפקידוה בבית דודו של רמח״ל ,משה היילפרון .ודומה הקדוש( .ומעט עמדתי מרעיד .ואחר נתחזקתי .והקול לא
שלא בחרו בו אלא משום שיחסיו עם רמח״ל היו משובשים, פסק ואמר סוד מה שאמר .ביום הב׳ בשעה ההיא השתדלתי
כדי להרחיק חשד .ולא זו בלבד ,אלא ששני מנעולים עשו להיות לבדי בחדר ,וחזר הקול ואמר סוד אחר ,עד שאחר־
לה לתיבה .המפתח האחד נטל באסאן עמו והמפתח השני כך ביום אחד גילה לי שהוא מגיד שלוח מן השמים ,ומסר לי
מסרו לנחמיה הכהן מפירארה ,ואי״אפשר היה לפותחה אלא יחודים פרטים לכוין בהם בכל יום ואז יבא .ואני לא רואה
במעמד שניהם. אותו אלא שומע קולו מדבר מתוך פי״.
רמח״ל לא הפר שבועתו ,אבל נראה שבליבו פעמה השלב השני היה גילוי אליהו ,ואחר״כך זכה שנתגלו אליו
תקווה כי עתיד להתארע דבר אשר יחלץ אותו מן המיצר חכמים קדמונים שונים וגילו לו רזים רבים .רמח״ל כתב כי
שאליו נקלע ושבעטיו הוצרך לכמוס את תורתו ,הוא קיווה היה רואה אותם ״כמתוך חלום ממש בצורת אדם״ .יש
למופת שמימי שיוכיח את צדקתו ויתן לו לשוב לינוק בידינו עדויות על צורת ההתגלות :שד״ר מצפת ,רפאל
ישראל קמחי ראה אותו ״בנפילתו סמוך על ידיו על השלחן
משפעו של המגיד. כמו חצי שעה ואחר כך עמד והקולמוס בידו כותב בזמן
מועט ,פחות מחצי שעה ,פוליו או פוליו וחצי )מספר
כמחצית השנה אחרי השבועה גילגל רמח״ל גילגול חדש עמודים( מסודות התורה״ .בתחילה לא גילה רמח״ל לאיש
את חבורתו ושם ניתן לה ״חבורת מבקש ה׳״ .החברים על התגלותו של ״המגיד״ .אחר״כך ציווהו ״המגיד״ לגלות
תיקנו מעין ״שטר התקשרות״ עם רמח״ל .הם קיבלו על לשנים מרעיו ,שלמדו אתו בבית המדרש של הרב ישעיהו
עצמם ״לקבוע למוד קבוע ...בספר הזוהר הקדוש ולחבר באסאן ,יצחק מאריני וישראל טריויס ,״והם קבעו עמי -
יום בלילה בלימוד הזה״ ,יחד עם זאת ,כבכל ישיבות כותב רמח״ל -לימוד יום יום״ .לא עבר זמן רב וסביב
איטליה ,עסקו גם בגמרא ובמשניות .רמח״ל עסק בתורה רמח״ל נתכנסה חבורה מצומצמת של חברים ,שהוא הכניסם
כל היום ״כשהוא מעוטף טלית ותפילין״ .החברים קיבלו על לסוד תורתו .יחד עם זאת הקים ,בשלהי שנת תפ״ט ,חבורה
עצמם תנאים מוסריים שונים ,כגון הרחקת הכעס ,ורדיפת גדולה יותר של תלמידים ,שאחד מחבריה ,יקותיאל גורדון,
השלום ואהבת החברים ,שלימודם היה ,כדבריהם ,״ללא פירסם ברבים על גילוי המגיד לרמח״ל .יקותיאל גורדון בא
ציפוי שכר או לשום פניה אחרת חלילה כי אם לתיקון לפאדובה מהעיר וילנה כדי ללמוד רפואה .בעקיפין נודע לו
השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל״ .חובת הסודיות על המגיד שהופיע לרמח״ל וביקש להימנות עם תלמידיו.
הוטלה על החברים לבל יישמע החוצה שמץ־דבר ממעשי רמח״ל האמין בו והכניסו לפני ולפנים של סודותיו.
הם .לשירים שחיבר רמח״ל ,ולתפילות נודעו חשיבות רבה יקותיאל גורדון לא יכול היה להתאפק ודבר המגיד נודע
בטקסיהם ובזמן הלימוד ״של חצי היום״ היו ארבעה חברים ברבים .תגובת ההמון בפאדובה היתה נלהבת .רבים,
עומדים על ״ארבע זוויות השולחן לומר השירים המוכנים ובכללם משכילים נודעים ,צבאו על פתח בית מדרשו של
להם לזמן ההוא״ .עלה בידינו לגלות חמש־מאות־וחמש- רמח״ל כדי לשמוע תורה מפיו עד שלא היה מקום להכיל
עשרה תפילות שחיברן רמח״ל בשנת תצ״ב בלבד ,וכולן את כולם .רמח״ל הוצרך להפסיק את לימודיו עם בני
עניין תיקון ישראל ותיקון השכינה ,ועיקרו של התיקון: חבורתו ,המצומצמת ולקבוע שיעורים מיוחדים להמונים
השכינה אסורה בחושך ונמצאת בגלות עם ישראל ואין היא
נגאלת אלא בגאולתם .הקליפות ,כוחות הטומאה ,נאחזו בה שצבאו על פתח בית המדרש כדי לשמוע את תורתו.
והיא מתייסרת בתוכן .תיקון השכינה ייעשה על־ידי
ישראל .בתפילתם ובמעשיהם יכולים הם לגרום ״לבירור משנודע ברבים על המגיד של הרמח״ל נתעורר נגדו
ניצוצות הקדושה מן הקליפה״ ולהדביר את הטומאה. פולמוס גדול שעבר את גבולות איטליה והגיע לקהילות
כשיושלם התיקון -המשיח יתגלה .בני החבורה ראו את פולין ואשכנז .תוצאותיו היו ,שנתבע בחודש אב ת״צ
הרמח״ל חשוב מכל המקובלים והצדיקים שקדמו לו ובכללם ) (1730שלא יוסיף לחבר חיבורים בדרך הזוהר ושלא יימצא
גם רבי משה קורדובירו והאר״י ,ואילו רמח״ל עסוק היה בהם רמז לגילויי מגיד ,וסופו -חרם על כתביו וגניזתם.
עכשיו רק בתיקון השכינה ובקירוב הגאולה ,לקיים את מה היה זה מן הגדולים בפולמוסים בתולדות ישראל בזמן
שנשבע עליו ולא עשה תיקונים וייחודים לגילויי המגיד החדש .ראשיתו נמשכה כשנה וחצי ) (1730-1729ואחריתו
ולא כתב בלשון הזוהר ,אלא חיבר תחינות ,בקשות
כשנתיים ).(1736-1734
ווידויים ,שלשונם מתעלה ומלהיבה.
שלוש שנים נשתתקו טענות יריביו .לעתים חזרו ארבעה חכמים באו לפאדובה בשלהי תמוז ת״צ לחקור
והפריחו שרמח״ל סוטה מן השבועה ונשתתקו ,כיוון שנתב את רמח״ל על טיבו של המגיד ולבחון את כתביו .ראש
דו .בראשית שנת תצ״ה ) (1735ביקר רמח״ל בוונציה שבהם היה רבו ישעיהו באסאן ,אחרים באו מונציה ומפרא'
בדרך לאמסטרדם ,כנראה לשם הדפסת ספרו ״מאמר רה .באסאן התרעם על תלמידו המודיע כי הוא שומע תורה
הוויכוח״ ,ואז נתעורר שוב הפולמוס נגדו ,ובחוזקה .אחד ממגיד משמים ,עד שרמח״ל נשבע שלא יוסיף לכתוב עוד
מבני העיר טען לפני חכמי הישיבה הכללית שרמח״ל ״הולך ״שום חיבור בלשון זוהר או באיזה לשון שיהיה בשם מגיד
למסעיו לעיר אמסטרדם המהוללת להדפיס כתביו וספריו או נשמות קדושים״ ושיגנוז את כל ספריו שנתחברו בדרך
אשר נגנזו בתחלה ...וישלך אחרי גוו שבועות וחרמים״. זו .בנוסח השבועה פירש שלא קיבל עליו הגבלות אלו אלא
חכמי הישיבה בוונציה מינו שלושה חכמים שיתוועדו עם כדי שלא ״לגרום חס וחלילה מחלוקת בין קהל ה׳״ ומשום
רמח״ל ויתרו בו .רמח״ל לא רצה לקבלם עליו כדיינים ״שכך הורני לעשות מורי ורבי״ .בנוסח אחר אומר רמח״ל
ושופטים ולא הסכים להתחייב שלא להדפיס את ספריו בלא שרבו דרש ממנו ״לעזוב לחלוטין ולסלק ידי לגמרי מעשיית
הסכמתם ושם פניו לעבר אמסטרדם ובדרכו ביקר בפרנקפו יחודים וחיבורים בחכמת האמת באיזה לשון שיהיה בשם
רט על מיין ,שם ביקש להיפגש עם רבה של העיר יעקב מגיד או נשמות קדושים כל עוד שאהיה בחוצה לארץ״,
הכהן ,שיזים את השמועות עליו ויכריז כי הוא מנוקה מן אולם האיסור מלווה היה בתנאי שפתח פתח להמשך
ההאשמות אשר טפלו עליו .בי״ז בטבת תצ״ה ) (1735נועד יצירתו :״ורק אני משייר כח לעצמי לחבר מדעתי בלשון
הקודש לבד ,ובלבד שלא בשם מגיד ונשמות קדושים.
אמנם בתנאי מפורש גם כן ,שלא אפרסם שום חיבור לשום
אדם בעולם עד יעבור תחת שבט מוסר מורי הרב הנזכר
ושאר חכמי ישראל אשר יראה בעיניו״ .בשני הנוסחים אין
אתה מוצא דבר פסול שנמצא בכתביו של רמח״ל ,לא ספריו
ראויים לגנאי ,אלא שהשעה והעניין צריכים לכך.
