Page 7 - etmol 92
P. 7
ישיבת הסנהדרין בפאריז לנסוע בכרכרה וציין ״ליכא חשש אולם לא רק שאלות פוליטיות
לאיבה ירבה בשביל זה ,ואדרבא תרבה
ברווז עתונאי ,כאילו התכנסה בפירנצה אהבתם לראות אותם חזקים באמונתם״. וקיומיות דרשו פתרונן ,כי אם גם
ועידת רבנים ,שהחליטה על ביטול שאלות מעשיות של חיי יום יום .לצד
איסורים ועל תיקונים בדת היהודית. במוקדם או במאוחר עמדה כל קהילה שוויון הזכויות תבעו הצרפתים גם
רבני איטליה התגייסו להכחיש את באיטליה בפני אותן בעיות .״הוועד חובות אזרחיות .היהודים נדרשו לשמש
השמועות ופירסמו הכחשה :״שארית הקטן״ של הקהילה בריג׳יו דן בדרך בתפקידים ציבוריים ,במועצות העירו
ישראל לא יעשו עוולה לבטל מתורת ה׳ לשחרר יהודים מהשירות הצבאי המקו ניות ,במשמר האזרחי ובתפקידים
מי על ידי תשלום כופר; נושא שני דומים .וכאן התנגשה המציאות החדשה
התמימה אפילו קוצו של יוד״. בדיוניו היתה הוראת השלטונות להסיר עם דרישות הדת והמסורת היהודית.
ביום 30במאי 1806ציווה נפוליון את השערים מן הגיטאות ,כדי למזג את ברומא למשל ,התגייסו יהודים רבים
לכנס אסיפה של רבנים ומכובדים הרובע היהודי ברובע הכללי ,ואילו למשמר האזרחי ,ובהם יצחק ברפאל,
יהודים בפאריס ולה הוצגו שתים- היהודים חששו לגורלם אם יפתחו את שהועלה לדרגת מאג׳ורה )רב סרן(,
עשרה שאלות .מתוך התשובות צריך השערים לשכונת מגוריהם והציעו אולם זמן לא רב לאחר מכן פורסמה
היה להתברר לשלטונות אם ניתן להכ להסיר את המסגרות החיצוניות בלבד
ניס תיקונים במצבם של היהודים על־ של השערים ״באופן שיוכלו על כל הודעה רשמית בזו הלשון:
ידי שילובם בחיים האזרחיים ,השאלות פנים היהודים להימלט על נפשם ולהס- ״הקונסולאט סבור שכל אזרח חייב
היו :האם מותר ליהודי לשאת יותר גר בחצריהם ובטירותם לכל אוות לשרת את המולדת ללא סייג .ובהיותו
מאשה אחת :האם הגירושין מותרים נפשם וכמו שכן נעשה מעשה בפירא- סבור שאין הוא יכול לסמוך על סיועם
על-פי דיני ישראל ואם כן -האם רה״ .השלטונות לא נענו לבקשה של האזרחים המסרבים לשרת מדי פעם
הגירושין תופסים בלי פסיקתם בידי כתוצאה מדעות דתיות שפלות ,או
בתי-דין המדינה :האם מותרים נישואי והשערים פורקו. מפגרים בכך ,מצווה כדלהלן :האזרח
תערובת בין יהודים לנוצרים :האם שאלת התיקונים בדת החלה לנסר ברפאל ,השליש של המשמר האזרחי
הצרפתים הם אחים או זרים בעיני בחלל עולמם של יהודי איטליה על רקע ברומא ,בסרבו לשרת ביום הראשון של
היהודים; מה קובעים דיני ישראל בדבר מתן השוויון האזרחי בידי המהפכה השנה השביעית )למניין המהפכה
יחסי יהודים עם צרפתים שאינם מבני הצרפתית והבעיות שהתעוררו לרגל הצרפתית( בטקס החגיגי שהתקיים
אמונתם; האם יהודים ילידי צרפת השתלבותם בחברה הנוצרית .כבר ברחבת הוותיקן ,הואיל והדבר היה ביום
ובמעמד של אזרחים רואים בצרפת את בשנת 1796הופץ בגרמניה ובצרפת
מולדתם ,האם הם חייבים בהגנתה ,האם השבת ,נשללת ממנו דרגתו״.
עליהם לציית לחוקים האזרחיים; מי בעיות כאלה ודומות להן התעוררו
ממנה את הרבנים; מה הן הסמכויות גם באזורים אחרים של איטליה .רבה
המשפטיות והמשמעתיות שלהם; האם של מודנה ישמעאל הכהן ,נשאל בשנת
מינויים וסמכויותיהם יונקים מדיני 1797שאלה בדבר צניעות הנשים
העשויה להיפגע בחגיגה מטעם הצרפ
תים .וזו לשונו של הרב :״ביום שבת
קודש ,ט״ו שבט תקנ״ז ,הכריזו אנשי
העדה מנהיגי העיר הזאת אחרי השינוי
רשות ,שבאו הצרפתים והחזיקו
במדינתנו ,שליום מחר יהיה יום כנופיא
ושמחה להעיר .והזמינו לכל איש ואשה
שייצאו להשתתף בשמחתם ,וגם היהו
דים ,האנשים ונשים ,צריכים להתראות
כדי שלא יאמרו וכר .ויען יש לנו הסכ
מה שלא ילכו הנשים חוץ לחצר היהו
דים כי אם רעולות במסוה ,צינדאלי
בלעז ,ואין נכון להתראות ביום שמחה
כבלבוש שק .בכן נתקבצו הוועד כללי
ביום שבת קודש הנ״ל וישאלוני משפטי
צדק אם יש לאל ידם להתיר הסכמה
זאת .ונתתי להם רשות להתיר אותה
ליום הנ״ל לבד ושמן היום ההוא והלאה
תשאר בתוקפה הראשון״.
הרב ישמעאל הכהן נשאל גם מה
יעשו היהודים שיצא גורלם לשמור את
העיר ביום השבת הנושאים ״קנה
השריפה״ והחרב שלופה בידם ,שדינם
כמוקצה .הרב הכהן ניסה לשכנע את
הממונים על המשמר להחליף ליהודים
את השמירה משבת ליום אחר ,אבל
אלה סירבו מאחר שגם הנוצרים שומ
רים בימי שבתם וחגיהם ,ולא היתה
ברירה לרב ,אלא להתיר את השמירה
ונשיאת הנשק בשבת .אולם במקרה
אחר ,כששני יהודים צריכים היו
להשתתף עם ראשי העיר האחרים
במסע מרכבה בשבת ,אסר עליהם הרב
