Page 12 - etmol 92
P. 12
pיצחק בבחרותו
משווו של
והתידד עם סופרי אירופה .בשנת 1938עם צירופה של אברהם בן יצחק היה מן המשוררים המודרניים הראשו
אוסטריה לגרמניה הנאצית ,עלה לארץ והתיישב בירוש נים בספרות העברית ,המשורר הראשון בזמן החדש שכתב
לים .את שתי שנותיו האחרונות ,בהן היה חולה קשה ,עשה שירים בהברה הספרדית ,ואף־על״פי שפירסם בחייו 11
ברמתיים .בשנת 1950נפטר ונקבר בבית-הקברות נחלת- שירים בלבד -הוא נערך בין המשוררים החשובים על׳ידי
יצחק בתל-אביב .ב 1952-הופיעו שיריו שנדפסו וכמה מבקרים מכל הדורות .ביאליק הוא שפירסם שיר ראשון
שלו -״חורף בהיר״ ב״השלוח״ של שנת ,1908והוא
שנתגלו אחר-כך ,בספר. העריכו מאוד .שירו האחרון של אברהם בן יצחק פורסם
ב״ .1928בן יצחק חי עשרים־ושתים שנים נוספות .מאז
ידידות עם לאה גולדברג נתגלו שירים נוספים משלו שלא פורסמו בחייו ,ומספר
בארץ התקרבו אליו סופרים ואנשי רוח שונים והושפעו שיריו הידועים לנו מגיע ל־.23
מאוד מאישיותו .אחת ממעריצותיו היתה המשוררת לאה
גולדברג ,שהיתה מיודדת עמו מאוד .שנתיים לאחר מותו בקיץ זה מלאו ארבעים שנה למותו של ד״ר אברהם
פירסמה עליו ספר -״פגישה עם משורר״ ,ספר הערצה סונה ,שבן יצחק היה כינויו הספרותי .הוא נולד בעיירה
ואהבה לאישיות המיוחדת במינה :כתבה לאה גולדברג פשמישל שבגליציה בשנת תרמ״ג ) (1883ונפטר בי״ג
בסיון תש״י )מאי .(1950סונה נתייתם בילדותו ונתחנך
בפתח דבריה: בבית סבו )כפי המסופר משגדל וסבו מת -חילק את
״הוא לא רצה שידובר בו ברבים .אם הופיע שמו בדפוס, ירושתו לעניים( .סונה למד באוניברסיטאות בוינה ובברלין,
היו פניו לובשים אותה ארשת של דאבון ושאט כאחת, והחל לכתוב שירים בשנת , 1903הראשון בהם ,כאמור,
שהיתה מביאה את רואיה לידי נקיפת-לב .כל כתיבה עליו נתפרסם בשנת 1908על״ידי ביאליק .בן יצחק נודע אמנם
היא כפגיעה ברגשותיו .על כן יקשה כל-כך לדבר בו עתה, כמשורר ,אבל את חייו עבר כמורה וכפקיד בכיר בהסתד
כשאיננו קורא ,איננו שומע ,איננו יכול עוד לאסור עלינו רות הציונית .ב 1913-בא לארץ כדי להורות בבית-המדרש
דבר זה .אך אי-אפשר לעשות את רצונו ,אי אפשר להשכי למורים בירושלים ,אולם חלה וחזר מייד .לאחר כמה
חו כאשר חפץ ...לאלה אשר זכו להיות בקרבתו שנים חודשים ,כשנרפא ,שב לארץ ולימד באותו בית-מדרש עד
רבות ,לשמוע מפיו את דבריו הנפלאים ,את שיחותיו ,את פרוץ מלחמת העולם הראשונה .חזר לאוסטריה שם פירסם
סיפוריו ,הערותיו ,הגדרותיו המדויקות והמזהירות ,נדמה בגרמנית מאמרים על הספרות ,ועם תום המלחמה היה חבר
כי קיבלו מידיו אוצר יקר ,יקר מכדי שיישאר ברשות במשלחת יהודית מגליציה שהשתתפה בוועידה בינלאומית
בקופנהגן .משם יצא לאנגליה וב 1920-נתמנה כמזכיר של
היחיד ואי-אפשר שיחלוף וישתכח״. ההנהלה הציונית בלונדון .אותה שנה ביקר בארץ כחבר
גם לאה גולדברג כאחרים שהכירוהו ,לא הצליחה לפתור בוועדה ציונית שחקרה את המצב בהתיישבות .משחזר
את הסוד -מדוע נאלם ופרש והפסיק לכתוב .היא העלתה לאנגליה ,חיבר דו״ח על פעילות ההנהלה הציונית ותבע את
אפשרויות רבות ,אבל הגיעה למסקנה כי סוד שתיקתו לא אירגונה מחדש .בן יצחק חזר לוינה ,וכיהן שם כמורה
יפתר לעולם .לאחר אחת מפגישותיהם הראשונות בתל- ואחר-כך כמנהל בית-הספר למורים מייסודו של הרב צבי
אביב ,בשנת 1938או ,1939כתבה שיר שבו ביקשה לתאר פרץ חיות .בין השירים שכתב באותו זמן ולא נתפרסם -
נמצא השיר ״למה נבלו דגליכם״ ,שנכתב כנראה בהשפעת
את דמותו: המאבק הפוליטי במחנה הציוני :״טרם נעצתם אבן ותריבו
על גולת הכותרת ,טרם נעצתם קנה י והנה חילקתם
...על מצחך הרם והזחוח המלוכה״ .השיר דומה מאוד לשירו של ביאליק ״ראיתיכם
נוגה אור צונן של הספק שוב בקוצר ידכם״ שנכתב ב 1931-לאחר מחלוקת חמורה
בעל תמונות קדומות של אפיפיורים.
בקונגרס הציוני.
למרגלותיך בוינה היה מרבה לשבת בבתי קפה של אמנים ,ושם פגש
12