Page 14 - etmol 92
P. 14

‫הצלע המערבית‬

‫גלגולי הגבול עם מצרים לאחר מלחמת העולם הרא שונה‬

                                    ‫מאת גדעון ביגר‬

‫רס ‪ 1919‬הסכימה לקבל את הגבול של‬          ‫לאחר כיבוש דרומה של ארץ‪-‬ישראל‬              ‫במשך המחצית השניה של המאה‬
‫המשלחת בפאריז בתנאי שמצרים תקבל‬          ‫בסוף ‪ 1917‬נשלח חבר הפרלמנט הברי­‬           ‫ה״‪ 19‬שלטה מצרים בחצי״האי סיני אם‬
‫את כל השטח מדרום לנחל עזה כולל‬           ‫טי אורמסבי‪-‬גור לשרת בארץ‪-‬ישראל‬             ‫כי להלכה היה השטח בריבונות של‬
‫העיר באר‪-‬שבע בעוד הגבול ממשיך‬            ‫כקצין קשר בין ועד‪-‬הצירים הציוני‬            ‫האימפריה העות׳מאנית‪ .‬כיבוש מצרים‬
‫לים‪-‬המלח ולאורך הקשת המערבית של‬                                                     ‫על״ידי בריטניה ב״‪ 1882‬מיסד את‬
‫הערבה עד למפרץ עקבה‪ .‬ההצעה היתה‬          ‫לשלטונות הבריטיים‪ .‬בקיץ ‪ 1918‬הגיש‬          ‫השליטה המצרית בשטח וסיורים‬
‫מנומקת בין השאר בכך‪ ,‬שהיא מבטיחה‬         ‫דין‪-‬וחשבון מסכם על המצב בארץ‬               ‫מצריים פקדו את חופו המערבי של‬
‫שכל שבטי הבדואים יהיו תחת שלטון‬          ‫וביחס לנושא הגבולות הציע קו דרומה‬          ‫מפרץ עקבה‪ .‬לקראת ‪ 1892‬ניסתה‬
‫אחד ‪ -‬של מצרים‪ ,‬ומרכזם המינהלי‪,‬‬          ‫מים המלח עד לרפיח‪ .‬ימים ספורים‬             ‫הממשלה העות׳מאנית לבסס את שליט­‬
‫באר‪-‬שבע‪ ,‬יישאר בתחומם‪ ,‬ורצועת‬                                                       ‫תה באיזור בתבעה שמשמרות תורכיים‬
‫אדמה פוריה בצפון תאפשר לממן‬              ‫לפני סיום המלחמה הכינה המחלקה‬              ‫מעקבה יפטרלו בו ואילו הנציג הבריטי‬
‫ממסיה את מינהל האיזור‪ .‬לתשובה‬            ‫למודיעין פוליטי של משרד‪-‬החוץ‬               ‫במצרים‪ ,‬קרומר‪ ,‬פירסם הצהרה חד־‬
‫צורפה הערה כי גנרל אלנבי סמך ידו‬         ‫הבריטי תזכיר מקיף על עתיד המזרח‪-‬‬           ‫צדדית הקובעת את קו אל״עריש‪-‬ראש‬
                                         ‫התיכון‪ ,‬בו הוצע כי בארץ‪-‬ישראל‬              ‫מפרץ אילת כקו הגבול בין מצרים‬
                              ‫על ההצעה‪.‬‬  ‫תוקם מדינה עצמאית שגבולה הדרומי‬            ‫לשאר חלקי הממלכה התורכית‪ .‬התור­‬
‫ההצעה המצרית נידונה בפרוטרוט‬             ‫יהיה קו רפיח־באר‪-‬שבע־ים‪-‬המלח‪.‬‬              ‫כים נאלצו‪ ,‬בלחץ בריטי‪ ,‬להסכים‬
‫בפריז‪ .‬המומחה לענייני האיזור היה‬                                                    ‫לניהול חצי״האי סיני על‪-‬ידי המושל‬
‫לורנס איש‪-‬ערב‪ ,‬שקבע‪ ,‬כי היא אינה‬         ‫האיזור מדרום לקו וממערב לערבה‪,‬‬             ‫)החדיב( המצרי אולם גבולות השטח‬
‫טובה מכיוון שהיא מנוגדת לנוסחה‬
                                         ‫הוא ״משולש הנגב״‪ ,‬יהיה בחסות‬                         ‫נשארו בלתי ברורים עד ‪.1906‬‬
‫גבול הארץ ושכנותיה בתקופה התורכית‬        ‫מצרית‪ ,‬כיוון שחיים בו שבטי בדואים‬          ‫בשנה זו‪ ,‬בעקבות סיכסוך מקומי‬
                                         ‫הקשורים לסיני‪ .‬עקבה תהיה חלק‬               ‫שהתפתח לכלל עימות בין האנגלים‬
                                         ‫מהמדינה הערבית‪ ,‬שתקום ממזרח‬                ‫לתורכים נקבע קו גבול בין רפיח לטא­‬
                                         ‫לערבה‪ ,‬אך מעיינות מים ומקום לבניית‬         ‫בה‪ ,‬שסומן בשטח על‪-‬ידי משלחת‬
                                         ‫נמל בראש המפרץ יישארו בשליטה‬               ‫בריטית‪-‬תורכית משותפת ב‪ .1907-‬קו‬
                                                                                    ‫זה‪ ,‬שהוא כיום ׳קו הגבול הבינלאומי׳‬
                                         ‫בריטית ישירה‪ .‬התנועה הציונית‬               ‫בין ישראל למצרים הפריד למעשה‪ ,‬אם‬
                                         ‫התנגדה להצעה זו והחלה להפעיל‬               ‫כי לא להלכה‪ ,‬את מצרים משאר חלקי‬
                                         ‫לחצים לשם קביעת 'קו גבול חדש‬               ‫האימפריה העות׳מאנית והעמיד את כל‬
                                         ‫בדרום הארץ מהאיזור שבשכנות לעק­‬            ‫חצי‪-‬האי סיני תחת שליטה בריטית‬
                                         ‫בה ועד לאל‪-‬עריש‪ .‬אהרון אהרונסון‪,‬‬           ‫ממצרים‪ .‬הפרדה זו היתה מינהלית‬
                                         ‫איש זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬מראשי קבוצת ניל׳׳י‬         ‫בלבד ובריטניה‪ ,‬ששלטה במצרים‪,‬‬
                                         ‫שריגלה לטובת האנגלים‪ ,‬עזר בניסוח‬           ‫הכירה בריבונות הפורמלית של‬
                                         ‫הדרישות של התנועה הציונית וקבע‪,‬‬            ‫הסולטאן העות׳מאני‪ .‬למעשה ‪ -‬לא היה‬
                                         ‫כי יש להשאיר את קו ‪ 1906‬על כנו‬             ‫כל משמעות מדינית לקו זה‪ .‬באותם‬
                                         ‫אולם יש להבטיח בעתיד קו גבול‬               ‫ימים‪ ,‬הבדווים שנדדו באיזור המשיכו‬
                                         ‫מקטיה בסיני‪ ,‬מערבית לאל‪-‬עריש‪ ,‬ועד‬          ‫לחצותו ללא כל הפרעה‪ .‬תחנות מכס‬
                                         ‫לעקבה‪ .‬הנימוקים לדרישת קו גבול זה‬          ‫ומשמרות גבול לא פיקחו עליו ופרט‬
                                         ‫היו הצורך במוצא יבשתי לים סוף‬
                                         ‫ואפשרויות עיבוד הקרקע בצפון הנגב‬             ‫לנקודות הסימון לא נעשה בשטח דבר‪.‬‬

                                                                      ‫ובצפון סיני‪.‬‬          ‫מים המלח לרפיח‬
                                         ‫המשלחת המדינית הבריטית לשיחות‬
                                         ‫השלום שנערכו בפאריז ב‪ 1919-‬גיבשה‬           ‫מלחמת‪-‬העולם הראשונה הציבה את‬
                                         ‫הצעה משלה לגבול הדרומי ״שיתחיל‬             ‫בריטניה מול האימפריה העות׳מאנית‬
                                         ‫בנקודה ‪ 5‬מיל מערבית לאט‪-‬טפילה‬              ‫בחזית המזרח התיכון‪ .‬זמן קצר לאחר‬
                                                                                    ‫הכרזת המלחמה‪ ,‬ב‪ ,18.12.1914-‬הכרי­‬
                                         ‫)ממזרח לים המלח( וממשיך לכיוון‬             ‫זה בריטניה על ניתוק מצרים מן‬
                                         ‫מערב עד שפוגע בגבול סיני מעט‬               ‫האימפריה העות׳מאנית והפיכתה‬
                                         ‫מתחת לעוג׳ה״‪ .‬קו זה מנומק באפשרות‬
                                         ‫״להשאיר מקום מדרום ים‪-‬המלח שיהיה‬                   ‫לחסות בריטית ללא כל שותפים‪.‬‬

                                         ‫מיועד להקמת מפעלים לניצול מינרלים‬
                                         ‫מים‪-‬המלח והעברתם במסילת‪-‬ברזל‬
                                         ‫לבאר‪-‬שבע״‪ .‬המשלחת העבירה את‬
                                         ‫ההצעה למצרים וביקשה את תגובת‬

                                                             ‫המימשל האנגלי שם‪.‬‬
                                         ‫התשובה שניתנה ממצרים ב‪ 8-‬למא­‬

                                                                                    ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19