Page 15 - etmol 92
P. 15

‫אולם עם זאת רצתה להשאיר בידי‬               ‫הצעת לורנס השנייה )רפיח ‪ -‬עוג׳ה ‪-‬‬        ‫המוסמכת ״מדן ועד באר־שבע״‪ .‬לורנס‬
‫מצרים ולא באמצעות ארץ״ישראל‪,‬‬                 ‫ים־המלח( לבין הצעת קהיר המקורית‪.‬‬       ‫טען שכיוון שהעיר באר״שבע נמצאת‬
‫את השליטה בראש מפרץ עקבה‪,‬‬                                                           ‫מצפון לנחל שבע אפשרי להעביר קו‬
‫בניגוד לדרישה הציונית‪ .‬הצעה זו‬             ‫תזכיר זה היווה את הבסיס להצעה‬            ‫אסטרטגי בתוואי‪ :‬נחל עזה ‪ -‬נחל שבע‬
‫נדחתה מיד על‪-‬ידי מצרים‪ .‬אלנבי‪,‬‬             ‫״הפריזאית״ החדשה שנשלחה למצרים‬           ‫‪ -‬ים המלח ‪ -‬נחל ערבה ‪ -‬עקבה‪ ,‬אולם‬
                                           ‫ב״‪ .26.3.1919‬בהצעה זו הסכימה‬             ‫ביחס לקו זה צפויה התנגדות מן המחנה‬
‫שמונה לנציב עליון במצרים‪ ,‬טען‪ ,‬כי‬          ‫המשלחת הבריטית לקו הערבה‪ ,‬אך‬             ‫הציוני‪ .‬שכן הוא מוציא משטח ארץ״‬
‫ההצעה מחליפה את השטח היחידי‬                ‫לגבי הקו הצפוני הועלו שתי אלטרנטי'‬       ‫ישראל את כורנוב )ממשית( בה נתגלו‬
‫בסיני בעל ערך כלכלי בשטח שומם וכן‬          ‫וות‪ .‬הראשונה דנה באפשרות שבריט­‬          ‫סימני נפט‪ ,‬וודאי‪ ,‬לדעת לורנס‪,‬‬
‫מעבירה תושבים ערביים קבועים שהיו‬           ‫ניה לא תקבל מנדט על ארץ‪-‬ישראל ואז‬        ‫שהציונים לא ייוותרו על שטח זה ולכן‬
‫תמיד בשליטה מצרית לריבונות של‬              ‫תנסה המשלחת הבריטית להשיג את קו‬          ‫הציע קו דרומי יותר בתוואי‪ :‬רפיח ‪-‬‬
                                           ‫ההצעה המצרית‪ .‬אם אכן תקבל בריט­‬          ‫עוג׳ה ‪ -‬הר סדום ‪ -‬ערבה ‪ -‬עקבה‪.‬‬
                             ‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬    ‫ניה את המנדט על ארץ‪-‬ישראל אזי לא‬         ‫לדעת לורנס‪ ,‬קו זה גם נוח מבחינה‬
                                           ‫תרצה להתחיל את פרישת שלטונה‬              ‫אסטרטגית שבן יש בו מצוקים בנחל‬
‫התשובה המצרית נדונה בפאריז הן‬              ‫בהתנגדות מצד הציונים ומשום כך‬            ‫פוקרה ]נחל צין[‪ ,‬שלא יאפשרו חדירה‬
‫על‪-‬ידי המשלחת המדינית והן על‪-‬ידי‬           ‫הוצע הקו הבא‪ :‬״מהחוף לאורך הגדה‬          ‫ממזרח לכיוון ארץ־ישראל‪ .‬לורנס ציין‪,‬‬
‫המשלחת הצבאית הבריטית‪ .‬התזכיר‬              ‫הימנית של נחל אל‪-‬עריש דרך נקודה‬          ‫כי אף קו זה אינו נוח לשבטי הבדואים‬
‫הצבאי יצא כנגד צרות״העין של אלנבי‬          ‫‪ 329‬לקוציימה‪ ,‬לעבדת ולהר סדום‬            ‫הנעים בין באר״שבע לדרום ובין מזרח‬
‫שמקורה בבעיותיו במצרים ובראייתו‬            ‫ומשם לעקבה״‪ .‬כך יועבר השטח‬
‫את הבעיה כנושא מצרי טהור‪ .‬התזכיר‬           ‫ממזרח לאל״עריש לארץ״ישראל תמורת‬                                  ‫הערבה למערבה‪.‬‬
‫יצא כנגד הניסיון להשקיט את המהו­‬           ‫השטח שממערב לקו הערבה שהוא‬               ‫סיוע לעמדה המצרית ניתן בתזכיר‬
‫מות שהתעוררו אז במצרים על‪-‬ידי‬              ‫פחות חשוב מבחינה כלכלית אך עונה‬          ‫שהוכן על״ידי רס״ן מק״דונאו‪ ,‬ממשרד‬
‫מתנות טריטוריאליות וטען כי יש‬              ‫יותר על דרישות של גבול מבחינה‬            ‫המלחמה‪ .‬בתזכיר זה הוצע קו צפוני‬
‫להיענות גם לתביעות הציוניות‪ .‬מצרים‬                                                  ‫יותר מהקו המצרי והוא התבסס על נחל‬
‫לא פיתחה את איזור צפון סיני מאז‬                                          ‫אסטרטגית‪.‬‬  ‫אל״חסי ]נחל שקמה[ מצפון לעזה כך‬
‫‪ 1906‬וגם עתה אינה מראה נטיות לכך‬           ‫עולה מהצעה זו כי המשלחת הברי­‬            ‫שעזה ובאר־שבע ישארו בשליטה‬
‫ויש לכן להעביר השטח לידי היהודים‬           ‫טית שוכנעה על‪-‬ידי הטיעון הציוני‬
‫כי להם הידע‪ ,‬מקורות ההון והרצון‬            ‫לגבי שטחי עיבוד הקרקע בצפון סיני‪,‬‬                                          ‫מצרית‪.‬‬
                                                                                    ‫המכנה המשותף לכל ההצעות הוא‬
                                   ‫לפעול‪.‬‬           ‫ההצעה לגבול של המשלחת הבריטית‬   ‫אי״התחשבות בקו ‪ 1906‬וקביעת קו‬
‫מפאריז נשלחה למצרים הצעה חדשה‬                                                       ‫הערבה כקו המזרחי של מצרים‪ .‬ההבד­‬
‫שדוחה את תביעות אלנבי לבאר״שבע‬                                                      ‫לים בין ההצעות השונות נוגעים לחלק‬
‫אך מקבלת את טענתו בעניין איזור אל‪-‬‬                                                  ‫הצפוני‪ .‬סיכום התזכיר הציע לבחור בין‬
‫עריש‪ .‬הוסכם כי הערבה תשמש גבול‬
‫מערבי למדינה הערבית ולכן הועלתה‬                                                      ‫ההצעות השונות לגבול אחרי הכיבוש האנגלי‬
‫הצעה להשאיר את קו ‪ 1906‬על כנו ואת‬
‫ה״משולש״ בין עקבה )ללא העיר(‪,‬‬
‫לרפיח ולדרום ים״המלח ‪ -‬בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬כך שבאר״שבע וקשת הערבה‬
‫יישארו בשליטה אסטרטגית אחת‬
‫ולמצרים לא יהיה גבול משותף עם‬

                                 ‫הערבים‪.‬‬
‫הצעה חדשה זו נידונה במצרים‬
‫בהשתתפות הגנרל קלייטון‪ ,‬קצין‬
‫המודיעין של אלנבי במערכה לכיבוש‬
‫ארץ‪-‬ישראל ומאוחר יותר )בשנים‬
‫‪ (1925-1923‬המזכיר הראשי של ממש­‬
‫לת המנדט בארץ‪ .‬סיכומם המהיר נשלח‬
‫לפאריז ב״‪ .16.4.1919‬אלנבי ״הבין״‬
‫)כלשון התזכיר( את דרישת פאריז‬
‫להשארת באר״שבע בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אך‬
‫טען שקו ‪ 1906‬מחוסר כל ערך אסטרט­‬
‫גי‪ ,‬שכל מערכת המסילות שנבנתה‬
‫במלחמה תאבד את ערכה ושבכל מקרה‬
‫של התקפה ייסוגו הכוחות לקו התעלה‪.‬‬
‫עוד טען שקו ‪ 1906‬בלתי משביע רצון‬
‫ביותר מבחינה צבאית אלא אם תקבל‬
‫בריטניה שליטה מלאה על ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫בכל מקרה התנגד אלנבי ליצירת‬
‫רצועת חיץ בין מצרים לחיג׳אז שתהיה‬
‫בשליטת ארץ״ישראל ולכן העדיף‬
‫לקבל את ההצעה ״הפאריזאית״ הרא­‬
‫שונה בקו טפילה ‪ -‬עוג׳ה ‪ -‬רפיח‪ .‬לדע­‬
‫תו יישארו בעינם הקשיים המינהליים‬
‫הנובעים מניתוק שבטי סיני מבאר‪-‬‬
‫שבע‪ ,‬אך ניתן לצמצמם אם ייסללו‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20