Page 8 - etmol_2

‫נער פן ‪ 16‬שיפלל את המחרשה הארצ*‬ ‫מחת‪!1‬ח‬
‫ישראלית בת אלפי השנים עם תחילת‬ ‫הבחר‪-‬‬
‫ההתיישבות היהודית החדשה‪ ,‬וחולל‬ ‫הולדת‬
‫התושיה‬
‫מהפכה בחקלאות‬

‫הממציא ה״קשיף׳‬ ‫כחמשת אלפים שנה לאחר שהומצאה בא ‪p‬־ישראל המחרשה‪,‬‬
‫שוב הופיעו מתנחלים מבני ישראל‪ .‬היו אלו מייסדי פתח־‬
‫בין עשרת המתיישבים הראשונים של ראשון‪-‬לציון‪ ,‬בקיץ‬ ‫תקוה אשר הקימו את ישובם בשנת תרל״ח )‪ (1878‬ובז׳ חשון‬
‫‪ ,1882‬היה נער בן ‪ 16‬בשם יצחק לייב טופורובסקי‪ .‬אין הוא‬ ‫של שנת תרל״ט — כמה חודשים אחר־כך — יצאו לראשונה‬
‫מופיע ברשימת המתנחלים הראשונה כיוון שלא היה לו כסף‬
‫לקנות נחלה וגם ״קטין״ היה‪ ,‬אלא שקטין זה ״עשה היסטור­‬ ‫לחרוש את האדמה‪.‬‬
‫יה״ — המציא את ההמצאה הראשונה של ההתיישבות החדשה‬
‫לפני בן נתחבטו בשאלה ! באיזו מחרשה יפלחו את אדמתם ז‬
‫ותרם תרומה חשובה להתפתחות החקלאות בארץ‪.‬‬ ‫הם ראו את מחרשת הפלח הערבי ה״עניה״ — עשויה גוף עץ‬
‫יצחק לייב טופורובסקי נולד בשנת ‪) 1866‬לפי נתונים‬ ‫וחוד ברזל‪ ,‬ובזו לה‪ .‬הם זכרו את המחרשות הגדולות של‬
‫אחרים בשנת ‪ (1865‬בעיר דניפרופטרובסק שבאוקראינה‪.‬‬ ‫אירופה וגם ראו את שכניהם המתיישבים הגרמנים של שרונה‪,‬‬
‫בגיל ‪ 15‬עזב את בית הוריו ושם פעמיו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬איננו‬ ‫משתמשים במחרשה האירופית‪ .‬בין ששת המתיישבים הרא­‬
‫יודעים בדיוק מה הניע את הנער להתחיל בפרשת ״לך לך״‬ ‫שונים של פתח־תקוה נמנה גם האגרונום דוד רנגר‪ ,‬שהיה‬
‫בגיל כה צעיר! תשוקה לציון או מחזות של פרעות שתקפו‬ ‫מנהל אחוזה בהונגריה והוא פסק‪ ,‬שיש להביא ל א ^ את‬
‫את יהודי רוסיה‪ ,‬כולל סביבות מגוריו‪ .‬אולם יודעים אנו כי‬ ‫המחרשה הגדולה והכבדה שהשתמשו בה באחוזות א ^ מול־‬
‫כבר אז היתה בו אהבת המלאכה‪ ,‬בעיקר עבודת המתכת‪,‬‬ ‫תו! והמתיישב היחידי בפתח־תקוה שידע להשתמש במחרשה‬
‫וחיבה למכשירים שונים‪ ,‬כל דבר שב״תיחכום״ משך אותו‬ ‫זו — יהודה ראב‪ ,‬יצא באותו יום סתיו של שנת תרל״ט לחרוש‬

‫כבר אז‪.‬‬ ‫בפעם ראשונה‪.‬‬

‫בלי דרכון ותעודות כלשהן הצליח לעלות לאניה ולהגיע‬ ‫אבל מייד התברר‪ ,‬כי אין בכוחו של צמד שוורים ואפילו של‬
‫לקושטא‪ .‬לא היה לו כסף להמשיך בדרך וחיפש עבודה בבירה‬ ‫שני צמדים לגרור את המחרשה ה״וענגרית״‪ .‬הביאו המת­‬
‫התורכית‪ .‬הוא הצליח להסתדר כשוליה אצל דווד‪ ,‬עושה דוודים‬ ‫יישבים פרדים משרונה ואחר‪-‬כך שוורים חזקים מהגולן וגם‬
‫לזיקוק כוהל — עראק‪ .‬טופורובסקי למד מהר את המקצוע‬ ‫אלו משכו את המחרשה בקושי ובעבור זמן לא רב הוציאו‬
‫וגם את הלשון התורכית‪ .‬בעבור שנה צבר כסף ועלה לאניה‪,‬‬ ‫את נשמתם‪ .‬ויתר על כן! למרות המאמצים הרבים‪ ,‬לא נענ­‬
‫את הוצאות הנסיעה שילם בעבודה באניה‪ .‬הוא הגיע ליפו‪,‬‬ ‫תה האדמה למתיישבים והיבול היה דל מאוד‪ ,‬בשעה שאצל‬
‫שהה זמן מועט בעיר והצטרף לקבוצת המתיישבים הראשונד‪,‬‬ ‫הפלחים בסביבות פתח‪-‬תקוה נתנה האדמה יבול יפה יותר‪.‬‬
‫שעלתה להתנחל בראשון‪-‬לציון‪ .‬כאמור‪ ,‬לא היה לו בסף‬ ‫וצרה נוספת ! בעקבות החרישה בכלי האיחפי נעשתה האדמה‬
‫לקטת נחלה ולבניץ בית ואצל צאצאיו רווח הסיפור‪ ,‬בי הוא‬ ‫קשח וחלקה או כפי שהתבטאו אז בני פתח‪-‬תקוה! ״האדמה‬

‫גר אז ב״בור״‪.‬‬ ‫נהפכה ללבני זכוכית״‪.‬‬
‫יש לדעת בי ״בור״ כזה‪ ,‬כמו ה״מערה״ הביל״דית בגדרה‪,‬‬ ‫פורענויות נוספות תקפו את המושבה והיא נעזבה על‪-‬ידי‬
‫לא היה בור ממש‪ ,‬אלא מה שנקרא ברוסית ׳זמליאנקה׳ —‬ ‫תושביה כעבור שנה‪ .‬אולם לא עבר זמן רב וקמו שלוש מו­‬
‫שבות חדשות! ראשמ‪-‬לציון‪ ,‬זכרון‪-‬יעקב וראש‪-‬פינה‪ .‬ההת­‬
‫מחפורת באדמה המכוסה גג קרשים או קש‪.‬‬
‫טופורובסקי נעשה לנפח של המושבה הקטנה והיה גם‬ ‫יישבות היזעדית החדשה התחילה‪.‬‬

‫מחרשת עץ רתומה לג׳מוסים‬
‫בבתגות‬