Page 8 - etmol_2
P. 8
נער פן 16שיפלל את המחרשה הארצ* מחת!1ח
ישראלית בת אלפי השנים עם תחילת הבחר-
ההתיישבות היהודית החדשה ,וחולל הולדת
התושיה
מהפכה בחקלאות
הממציא ה״קשיף׳ כחמשת אלפים שנה לאחר שהומצאה בא p־ישראל המחרשה,
שוב הופיעו מתנחלים מבני ישראל .היו אלו מייסדי פתח־
בין עשרת המתיישבים הראשונים של ראשון-לציון ,בקיץ תקוה אשר הקימו את ישובם בשנת תרל״ח ) (1878ובז׳ חשון
,1882היה נער בן 16בשם יצחק לייב טופורובסקי .אין הוא של שנת תרל״ט — כמה חודשים אחר־כך — יצאו לראשונה
מופיע ברשימת המתנחלים הראשונה כיוון שלא היה לו כסף
לקנות נחלה וגם ״קטין״ היה ,אלא שקטין זה ״עשה היסטור לחרוש את האדמה.
יה״ — המציא את ההמצאה הראשונה של ההתיישבות החדשה
לפני בן נתחבטו בשאלה ! באיזו מחרשה יפלחו את אדמתם ז
ותרם תרומה חשובה להתפתחות החקלאות בארץ. הם ראו את מחרשת הפלח הערבי ה״עניה״ — עשויה גוף עץ
יצחק לייב טופורובסקי נולד בשנת ) 1866לפי נתונים וחוד ברזל ,ובזו לה .הם זכרו את המחרשות הגדולות של
אחרים בשנת (1865בעיר דניפרופטרובסק שבאוקראינה. אירופה וגם ראו את שכניהם המתיישבים הגרמנים של שרונה,
בגיל 15עזב את בית הוריו ושם פעמיו לארץ-ישראל .איננו משתמשים במחרשה האירופית .בין ששת המתיישבים הרא
יודעים בדיוק מה הניע את הנער להתחיל בפרשת ״לך לך״ שונים של פתח־תקוה נמנה גם האגרונום דוד רנגר ,שהיה
בגיל כה צעיר! תשוקה לציון או מחזות של פרעות שתקפו מנהל אחוזה בהונגריה והוא פסק ,שיש להביא ל א ^ את
את יהודי רוסיה ,כולל סביבות מגוריו .אולם יודעים אנו כי המחרשה הגדולה והכבדה שהשתמשו בה באחוזות א ^ מול־
כבר אז היתה בו אהבת המלאכה ,בעיקר עבודת המתכת, תו! והמתיישב היחידי בפתח־תקוה שידע להשתמש במחרשה
וחיבה למכשירים שונים ,כל דבר שב״תיחכום״ משך אותו זו — יהודה ראב ,יצא באותו יום סתיו של שנת תרל״ט לחרוש
כבר אז. בפעם ראשונה.
בלי דרכון ותעודות כלשהן הצליח לעלות לאניה ולהגיע אבל מייד התברר ,כי אין בכוחו של צמד שוורים ואפילו של
לקושטא .לא היה לו כסף להמשיך בדרך וחיפש עבודה בבירה שני צמדים לגרור את המחרשה ה״וענגרית״ .הביאו המת
התורכית .הוא הצליח להסתדר כשוליה אצל דווד ,עושה דוודים יישבים פרדים משרונה ואחר-כך שוורים חזקים מהגולן וגם
לזיקוק כוהל — עראק .טופורובסקי למד מהר את המקצוע אלו משכו את המחרשה בקושי ובעבור זמן לא רב הוציאו
וגם את הלשון התורכית .בעבור שנה צבר כסף ועלה לאניה, את נשמתם .ויתר על כן! למרות המאמצים הרבים ,לא נענ
את הוצאות הנסיעה שילם בעבודה באניה .הוא הגיע ליפו, תה האדמה למתיישבים והיבול היה דל מאוד ,בשעה שאצל
שהה זמן מועט בעיר והצטרף לקבוצת המתיישבים הראשונד, הפלחים בסביבות פתח-תקוה נתנה האדמה יבול יפה יותר.
שעלתה להתנחל בראשון-לציון .כאמור ,לא היה לו בסף וצרה נוספת ! בעקבות החרישה בכלי האיחפי נעשתה האדמה
לקטת נחלה ולבניץ בית ואצל צאצאיו רווח הסיפור ,בי הוא קשח וחלקה או כפי שהתבטאו אז בני פתח-תקוה! ״האדמה
גר אז ב״בור״. נהפכה ללבני זכוכית״.
יש לדעת בי ״בור״ כזה ,כמו ה״מערה״ הביל״דית בגדרה, פורענויות נוספות תקפו את המושבה והיא נעזבה על-ידי
לא היה בור ממש ,אלא מה שנקרא ברוסית ׳זמליאנקה׳ — תושביה כעבור שנה .אולם לא עבר זמן רב וקמו שלוש מו
שבות חדשות! ראשמ-לציון ,זכרון-יעקב וראש-פינה .ההת
מחפורת באדמה המכוסה גג קרשים או קש.
טופורובסקי נעשה לנפח של המושבה הקטנה והיה גם יישבות היזעדית החדשה התחילה.
מחרשת עץ רתומה לג׳מוסים
בבתגות