Page 9 - etmol_2

‫המחרשה האירופית נפגעת בקלות מאבנים שבשדות וקשה‬ ‫ה״כלבויניק״ לתיקון כל הכלים והמכשירים של המתיישבים‪.‬‬
‫להשתמש בה במדרונות ועוד ! לאחר החרישה משאירה מחרשה‬ ‫כמו בפתח־תקוה לפגי כן‪ ,‬כך גם בראשון־לציון‪ ,‬הביאו המת­‬
‫זו גושי אדמה המפריעים לנביטת הזרעים‪ ,‬דבר שהצריך יבוא‬ ‫נחלים ואחר־כד פקידי הברון הממונים על המושבה‪ ,‬את‬
‫כלי נוסף מאירופה‪ ,‬שלא היה ידוע בארץ — משדדה‪ ,‬ש״תם‪-‬‬ ‫המחרשות האירופיות‪ ,‬אבל הן נפגעו ונתקלקלו מהר‪ .‬ואותו‬
‫חרש־ברזל בן ‪ 16‬החל לתהות מדוע הן נפגעות מהר כל־כך‪.‬‬
‫רוק״ את הרגבים‪.‬‬
‫הוא עקב אחרי הפלחים בכפרים הערבים השכנים וראה‬
‫ולעומת זאת ראה הנער‪-‬הנפח‪ ,‬כי מחרשת‪-‬העץ של הפלח‬ ‫אותם עובדים במחרשות החוד שלהם‪ .‬הם גם באו אל בית־‬
‫הערבי — המחרשה הקדמונית של הארץ — מתאימה מאוד‬ ‫מלאכתו וביקשו שיתקין להן יתדות או ישחיזן‪ .‬כך היתה לו‬
‫לתנאים המקומיים ! יש לה יתד ארוכה היעילה לפתיחת תלם‪,‬‬ ‫אפשרות לעמוד יפה על טיב המחרשות הללו ודרכי העבודה‬
‫והיא פגיעה פחות לאבנים‪ ,‬עוברת בין סלעים וחודרת גם‬ ‫בהן‪ .‬ולאחר עונה חקלאית אחת בלבד — חורף ואביב של‬
‫לאדמה רטובה למדי‪ ,‬דבר המאפשר להשתמש בה זמן קצר‬ ‫שנת תרמ״ג )‪ — (1883‬השכיל להבין מהי המחרשה המת­‬

‫אחרי הגשם‪ .‬וכן ניתן לחרוש בה במדרונות‪.‬‬ ‫אימה לעובד אדמה בארץ וכיצד ניתן לשכללה כיאות‪.‬‬

‫אבל המחרשה המקומית‪ ,‬עם כל הפשטות שבה‪ ,‬היה בה‬ ‫אין צורן בהפיכת האדמה‬
‫חסרון גדול ! שלדה העשוי עץ אינו חזק‪ ,‬ניתן לפגיעה ונשבר‬
‫הוא הבין דבר שראשוני פתח‪-‬תקוה וראשון‪-‬לציון ואפילו‬
‫לעתים קרובות‪.‬‬ ‫אגרונומים מלומדים לא למדו! הנער‪-‬הנפח נוכח לדעת‪ ,‬כי‬
‫המחרשות האירופיות שפותחו בתנאים אקלימיים אחרים מא­‬
‫וטופורובסקי בא למסקנה‪ ,‬כי בארץ דרושה מחרשה מהטי ­‬ ‫שר בארץ‪ ,‬נועדו לא רק לפתוח את התלם כפי הנהוג בארץ‪,‬‬
‫פוס המסורתי המקובל‪ ,‬כפי שהתפתחה במשך אלפי שנים —‬
‫שלד ויתד‪ ,‬אבל צריכה היא להיות חזקה‪ ,‬כדי שלא יישבר‬ ‫אלא גם להפוך את האדמה‪.‬‬
‫השלד בזמן החרישה או שתצא משימוש אחרי שתים או שלוש‬
‫עונות‪ ,‬במחרשות עד אז בארץ‪ ,‬וכך התקין טופורובסקי מחרשה‬ ‫אבל הפיכה זו דרושה רק בארצות אירופה‪ ,‬שם יורדים‬
‫הדומה בכל למחרשה שהיתר‪ ,‬מקובלת בקרב חפלחים בסבי­‬ ‫גשמים רבים ושלג וצריך להבטיח‪ ,‬כי הזרע לא ירקב ולדאוג‬
‫גם לאיוד האדמה‪ ,‬אבל בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שאין הגשמים מרובים‬
‫בות ראשון‪-‬לציון‪ ,‬אבל עשויה כולה ב רז ל‪.‬‬ ‫בה‪ ,‬אם יחרשו במחרשה האירופית המהפכת את האדמה >‪-‬‬
‫נגזלת הרטיבות מהקרקע! אם המדובר בחרישת חורף ואחר‪-‬‬
‫המחרשה החדשד‪ ,‬של טופורובסקי היתד‪ ,‬חזקד‪ ,‬מאוד בהש­‬ ‫כך יורדים גשמים נוספים‪ ,‬הרי יוחזר חלק מהרטיבות לאדמה‪,‬‬
‫וואה למחרשת העץ ואפשר היה להשתמש בה עשרות שנים‪,‬‬ ‫אבל בתבואות קיץ‪ ,‬שזורעים אותן בתום עונת הגשמים‪ ,‬אם‬
‫תוך החלפת היתד כל עשר שנים לערך‪ .‬וכדי לד‪,‬תקין מחרשה‬ ‫יהפכו את האדמה ויגלו אותה — היא תתייבש ואין לזרע‬
‫זו' ל א צריך היה האיכר לשני בעלי‪-‬מלאכה ! נגר שעשה את‬
‫השלד ותיקן אותו מדי פעם וחרש‪-‬ברזל שעשה את וזיתד‪.‬‬ ‫תנאים לנביטה וגידול‪.‬‬
‫מעכשיו עשר‪ ,‬חרש‪-‬הברזל את כל המלאכר‪ .,‬ויש לזכור ג ם‪:‬‬
‫בארץ שלא היתר‪ ,‬מיוערת קשה היה גם לנגר למצוא את ענף‬
‫העץ בעל המידות המתאימות למחרשה ומעוקם גם כפי הצורך‪.‬‬

‫מחרשת ברזל בשדות דגניה‪,‬‬
‫החורש — קדיש לח‪ ,‬לימים‬

‫יו*ר הכנסת‬