Page 10 - etmol_2

‫הערבים בפלחה‪ .‬חרשי‪-‬הברזל בלוד וברמלה התחילו לחקות‬ ‫בארץ היו אז רק כמאה משפחות של עובדי אדמה יהודים‬
‫את המחרשה של טופורובסקי‪ ,‬שכמובן לא היה לו עליה‬ ‫וההמצאה לא הגיעה לפרסום רב‪ .‬לא היינו יודעים גם פרטים‬
‫״פטנט״ ובבתי‪-‬המלאכה של בית‪-‬היתומים שנלר החלו לייצרה‬ ‫רבים על המחרשה וזמן המצאתה אילמלא מכתבו של איש‬
‫ביל״ו‪ ,‬ישראל בלקינד לזלמן דוד לבונטין‪ ,‬ממייסדי המושבה‬
‫בכמות ניכרת‪.‬‬ ‫ראשון־לציון‪ .‬המכתב נשלח בכ״ג חשוון תרמ״ד )‪ 23‬בנובמבר‬
‫ו מ עניץ‪ :‬המתיישבים היהודים כינו את מחרשת הברזל של‬ ‫‪ ,(1883‬על סף השנה החקלאית השניה של ראשון לציון ובין‬
‫טופורובסקי ״מחרשה ערבית״ ואילו הפלחים הערבים קראו‬ ‫השאר נאמר בו‪ :‬״האדון יצחק לייב טופורובסקי חרש־ברזל‬
‫לה ״מחרשה יהודית״‪ .‬אלו ואלו צדקו‪ ,‬שכן היא היתה גלגול‬ ‫עושה עצמו מחרשות קטנות עבור סוס אחד וזו המצאה‬
‫של מחרשה ארצישראלית קדומה שקיבלה צורה מודרנית‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬יען כי ראשית אין לנו ללכת לאשכנזים )הכוונה לגר­‬
‫בפיהם של פקידי הברון ואחרים שהתנגדו למחרשת הברזל‬ ‫מנים מיפו ושרונה( ולהרים להם את כספנו והשנית טוב לנו‬
‫היתה טענה אחת צודקת ‪ :‬במחרשה דו‪-‬מגרופית‪ ,‬או כפי שקר­‬
‫או לה בלועזית ׳ביסוק׳‪ ,‬יכולים לחרוש ביום אחד שטח כפול‬ ‫לעבוד איש חלקו מלעשות שותפות״‪.‬‬
‫מאשר ב״מחרשה הערבית״ בעלת יתד אחת‪ .‬ואז התקינו‬ ‫ממכתב זה למדים אנו כי הכירו והוקירו את המחרשה החד­‬
‫תלמידי טופורובסקי ומאמצי המצאתו בבן‪-‬שמן ״ביסוק ערבי״‪,‬‬ ‫שה‪ ,‬אבל לאו דווקא מפני החידושים האמיתיים שלה אלא‬
‫כלומר מחרשת ברזל עם שתי יתדות‪ ,‬שיכולה היתה ״לכסות״‬ ‫מסיבות של ״חסכון״ ‪ :‬מחירה אינו גבוה ואיבר בעל סוס אחד‬
‫שטח אדמה כמו הביסוק האירופי כשהיא נגררת באדמות‬ ‫יכול להשתמש בה ואין הוא צריך לקיים שותפות עם שכנו‬
‫קלות רק על‪-‬ידי סוס אחד ובאדמות כבדות התקינו מחרשה‬ ‫במחרשה אירופית גדולה ויקרה‪ ,‬במשך הזמן אמנם הכירו‬

‫עם שלוש יתדות שנגררה בכוחם של שני סוסים‪.‬‬ ‫גם במעלותיה האמיתיות‪ ,‬במחוללת מהפכה בחריש‪.‬‬
‫המצאה גוררת המצאה וחידוש חידוש נוסף‪ .‬נו צ ת מחרשות‬ ‫כשפקידות הברון קיבלה לרשותה את ניהול המושבה רא‪-‬‬
‫״כלבו״ הבנויות על עקרון מחרשת הברזל שניתן היה להרכיב‬ ‫שון‪-‬לציון קיבל טופורובסקי ‪ 30‬דונם אדמה וגם בית‪ ,‬שהיה‬
‫עליהן מתלם ובחודשי הקיץ‪ ,‬כשרצו להפוך אדמה בלי לזרוע‪,‬‬ ‫בין ששת הבתים הראשונים ברחוב שנקרא לאחר מכן הרצל‪.‬‬
‫כדי לעקור עשבים שוטים‪ ,‬היו מרכיבים עליה כנף מהפכת‬ ‫הוא היה גם בין חופרי הבאר הראשונה של המושבה‪ ,‬שנחפרה‬
‫בעזרת מקדח‪-‬יד‪ .‬טופורובסקי הביא מהגולה את הוריו‪ ,‬נשא‬
‫כמו במחרשות האירופיות‪.‬‬ ‫אשה ואף־על‪-‬פי שהיה כורם בעל שלושים דונם‪ ,‬המשיך‬
‫וכשהופיעו הטרקטורים והחל עידן הגרירה המכנית התקינו‬ ‫להתעסק בעבודתו כחרש‪-‬ברזל‪ ,‬התקין מחרשות‪ ,‬עשה עגלות‪,‬‬
‫מחרשות של שבע עד תשע יתדות לגרירה בטרקטור ועשו‬ ‫עסק בפרזול ובכל עבודות הברזל שהיו במושבה‪ .‬זמן‪-‬מה‬
‫את היתדות כך שבהיתקלות יתד בטרשים לא נעצרה המחר­‬ ‫עבד ביקב והיה מכונן ראשי של המסגריה‪ ,‬רוב המזמינים את‬
‫שה כולה ועל‪-‬כן נקראה גם ״המחרשה הגמישה״! מחרשה זו‬ ‫מחרשת הברזל מעשה ידיו היו הפלחים מהכפרים בסביבה‪.‬‬
‫יכלה לחרוש גם במדרונות שהיו עד אז ״טאבו״‪ ,‬בלתי‪-‬ניתנות‬ ‫הוא נתן יד גם למפעלים אחרים במושבה כמו עצירת‬
‫חולות על‪-‬ידי מטע עצי אקליפטוס‪ ,‬בייחוד על גבול נחלת‪-‬‬
‫לעיבוד במחרשות מיובאות‪.‬‬ ‫יהודה ובתכנון בארות‪ ,‬וככל נפח ומפרזל סוסים ראוי לשמו‬
‫ראשוני ההתיישבות היהודית שהחלה לפני כמאה שנה —‬ ‫באותם ימים‪ ,‬היה גם וטרינר‪ ,‬רופא בהמות‪ .‬מרוב עיסוקו‬
‫לא רק חזרו אחרי הפסקה ארוכה לעבודת האדמה והחזירו‬ ‫עם בעלי‪-‬חיים החל ״להבין״ במחלותיהם ואליו הביאו איכרי‬
‫את עטרת החקלאות העברית לישנה‪ ,‬אלא חידשו ושיכללו‬ ‫המושבה והסביבה סוסים או פרות שנפצעו או חלו‪ ,‬כדי‬
‫גם את כלי המלאכה החקלאיים הארצישראליים והתאימו אותם‬
‫לתנאים המודרניים‪ .‬וההמצאה הראשונה של ההתיישבות היהו­‬ ‫שימצא להם מרפא‪.‬‬
‫דית היא מחרשת הברזל‪ ,‬פרי תושיה‪ ,‬מחשבה ותבונת כפיים‬ ‫לטופורובסקי היו גם המצאות טספות‪ ,‬כמו משחזת אוטו­‬
‫של הנער יצחק לייב טופורובסקי‪ ,‬צעיר המתיישבים בראשון‪-‬‬ ‫מטית לחרמשים‪ ,‬בייחוד לקציר מספוא‪ .‬המתיישבים הגרמנים‬
‫מגדלי מספוא היו וד״שתמשו הרבה בהמצאתו זו ויש אומרים‬
‫לציון‪.‬‬ ‫שגם הציגו אותה כהמצאה שלהם‪ .‬בית‪-‬המלאכה שלו נהיה‬
‫לבית‪-‬אולפנא לחרשי‪-‬מתכת צעירים מכל הארץ וביתו היה‬
‫לעיון נוסך ‪* :‬המחרשה הארץ‪-‬ישראלית* — שמואל אביצור‪.‬‬ ‫מעין ״בית עולים״ פרטי‪ ,‬בו מצאו עולים שבאו למושבה‬
‫קורת‪-‬גג‪ ,‬מזון ומי שרצה והיה מוכשר לכך‪ ,‬גם עבודה בבית‪-‬‬

‫המלאכה שלו‪.‬‬
‫טופורובסקי רכש אדמות נוספות‪ ,‬היה לאחד האיכרים‬
‫החרוצים של המושבה‪ ,‬ראה בגידולו ובהתפתחותו של הישוב‬
‫החקלאי היהודי בכל הא ‪ ,p‬הוא נהנה לראות את המחרשה‬
‫פרי המצאתו בכל מקום‪ ,‬אם‪-‬כי לעתים קרובות לא ידעו‬
‫המשתמשים מיהו הממציא‪ .‬בשנת ‪ 1938‬מת כשהוא משאיר‬

‫אחריו משפחה ענפה‪.‬‬

‫תלמידים משכללים את ההמצאה‬

‫הוא העמיד אחריו תלמידים וביניהם אומנים וממציאים‬
‫בזכות עצמם כמו לוי יצחק אשבל מעקרת ויוסף קוויטינסקי‬

‫מירושלים‪ ,‬ששיכללו את מחרשתו ‪ hv‬טופורובסקי והתאימו‬

‫אותה לתנאים קרקעיים שונים מאלו שבסביבות ראשון‪-‬לציון‪.‬‬
‫קוויטינסקי החליף את היתד הרגילה של רבו בכעין איזמל‬
‫עבה היכול לחדור ביתר קלות בין האבנים בלי להיפגע ובלי‬

‫להעביר זעזועים לבהמה החורשת ולחורש עצמו‪.‬‬
‫שמעה של מחרשת הברזל עשה לו כנפיים‪ .‬המתיישבים‬
‫היהודים השתמשו בה בעיקר בכרם ובגינה ואילו הפלחים‬

‫‪10‬‬