Page 12 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 12
10
פרק ראשון | ארץ יהודה לאחר המרד הראשון
היישוב היהודי בארץ יהודה נפגע קשות בשתי פורענויות בתוך פרק זמן של מכונה גם המרד הגדול ,מרד החורבן ,מלחמת החורבן או 1
כשישים וחמש שנים — המרד הראשון 1ומרד בר כוכבא .בקיץ שנת 70לסה"נ שרפו מלחמת היהודים ברומאים. 2
הרומאים את המקדש וחרבה ירושלים 2.לעם ישראל אבד המרכז הדתי ,הלאומי
והכלכלי החשוב ביותר .ירושלים נותרה בחורבנה ,אולם היישוב הכפרי ביהודה התקופה הרומית הקדומה מתחילה עם כיבוש ארץ־
התאושש בתוך ימות דור .מרד בר כוכבא נבחן על רקע שיקום היישוב בארץ יהודה ישראל בידי פומפיוס בשנת 63לפסה"נ .שינויים 3
לאחר מרד החורבן .הנהגת המרד באה מקרב יהודים כפריים תושבי יהודה ,והמרד וחידושים בתרבותה החומרית של יהודה ,והופעת
היבטים של 'רומניזציה' ניכרים רק מימי הורדוס המלך 4
עצמו התחולל בעיקר באזור הזה3. ואילך (י' צפריר ,ארץ־ישראל מחורבן בית שני ועד 5
המידע הארכאולוגי על ארץ יהודה הכפרית הוא מקוטע ופזור .לפי כתבי יוסף בן הכיבוש המוסלמי ,ב :הממצא הארכאולוגי והאמנותי,
מתתיהו השתרעה ארץ יהודה מגבולות השומרון בצפון ועד בקעת באר שבע ,ערד ירושלים תשמ"ח ,עמ' 40ואילך; הנ"ל' ,תרבות רומא
וים המלח בדרום ,ומיפו במערב ועד הירדן (מלחמת היהודים ברומאים ג ;51 ,א ;134 ,קדמוניות בארץ־ישראל ומפעלי הבנייה של הורדוס' ,י' בן־אריה
היהודים יד .)49 ,גם המשנה מציינת חלוקה גאוגרפית דומה' :וביהודה :ההר ,השפלה וא' ריינר (עורכים) ,וזאת ליהודה :מחקרים בתולדות
ארץ־ישראל ויישובה ,ירושלים תשס"ג ,עמ' .)104–91
והעמק' (שביעית ט ב)4. התקופה הרומית הקדומה נמשכת עד חורבן ירושלים
יש קרבה בין תיחומו הגאוגרפי של יוסף בן מתתיהו לבין המקובל במחקר הגאוגרפי בשנת 70לסה"נ (ונפילת מצדה בשנת 73לסה"נ) — או עד
בחלוקת ארץ יהודה לשלוש חטיבות :קמר הרי יהודה (כולל את הר בית אל ,הר חורבנה של ארץ יהודה בסוף מרד בר כוכבא .יש המכנים
ירושלים והר חברון) ,קער שפלת יהודה במערב ,ומדבר יהודה במזרח .העלאת נתוני את פרק הזמן שבין שתי המרידות ברומאים התקופה
ממצא ארכאולוגי רלוונטי על גבי מפות מלמדת שהמרד התחולל באזור הזה (איור .)1 הרומית התיכונה .התקופה הרומית המאוחרת מתחילה
עם סיום מרד בר כוכבא ונמשכת עד שנת 324לסה"נ,
הסדרים מנהליים רומיים לאחר חורבן הבית כאשר הוכרזה הנצרות לדת המדינה באימפריה הרומית,
בעקבות מרד החורבן פעלו הרומאים לייצוב מערכות המדינה ,לחיזוק הערים בימי קונסטנטינוס קיסר.
ההלניסטיות ,שנחשבו ליסוד הנאמן באוכלוסיית הארץ ,ולדיכוי התושבים היהודים, כלומר ,המרד התנהל ב'ארץ יהודה' במובן המצומצם של
שהתנגדו לשלטון הרומי .עם הדחתו של הורדוס ארכילאוס בשנת 6לסה"נ כוננו המונח .ארץ־ישראל רבתי בשלהי ימי הבית השני כללה
הרומאים בארץ־ישראל פרובינקיה רומית ושמה פרובינקיה יודיאה (Provincia את הגלילות ההיסטוריים כפי שהתפתחו מאז ימי שלטון
5,)Iudaeaובראשה נציב ממעמד הפרשים ולרשותו חיל עזר .אחרי מלחמת היהודים פרס ,גובשו בתקופה ההלניסטית ובתקופת החשמונאים,
ברומאים הוצב בראש הפרובינקיה נציב מהמעמד הסנטורי (שמילא בעבר ברומא בימי מלכות הורדוס ויורשיו ובפרובינקיה יודיאה :יהודה
תפקיד של )praetorומקום מושבו בקיסריה .תחת פיקודו עמד הלגיון העשירי (יודיאה) במובן המצומצם — המכונה בשם 'ארץ יהודה',
פרטנסיס ,שבסיסו בירושלים .בפרובינקיה הובחנו שתי חטיבות נפרדות :בחטיבה שומרון־סמאריה ,הגליל העליון והתחתון ,הפראיה
האחת נכללו תחומי הערים ה'הלניסטיות' האוטונומיות וכפרים שבחסותן ,וכן אזורים ( Peraeaעבר הירדן היהודי ,ממזרח לנהר הירדן) וחלקים
כפריים — מהם אזורים המיושבים יהודים ואזורים של אוכלוסייה לא יהודית — שנוהלו
בידי מושל הפרובינקיה או בידי קציני לגיון .יהודה ואדומיאה השתייכו לחטיבה במישור החוף.
ההקבלה בין יוספוס למשנה (שביעית ט ב) תקפה דווקא
ביחס להרחבה הבאה לאחר המילים 'ההר ,השפלה
והעמק'' :ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר
המלך .מבית חורון ועד הים מדינה אחת' .ראו :שחר,
התיאורים הגאוגרפיים ,עמ' .157–118תודתנו לד"ר יובל
שחר על שהפנה את תשומת לבנו לעניין הזה.
חוץ משלוש שנים שבהן היא חזרה למעמד של ממלכת
חסות בראשות אגריפס הראשון 44–41 ,לסה"נ.
