Page 16 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 16

‫‪14‬‬

‫סבורים כי שתי הסיבות התקיימ‮ו‪ 12.‬נוסף על הגורמים המידיים הציעו החוקרים עוד‬             ‫איור ‪ :6‬טקס 'החריש הראשוני' (‪)Sulcus Primigenius‬‬
‫סיבות מתמשכות לפרוץ מרד בר כוכבא‮ ובהן‬השינויים המנהליים ביהודה לאחר‬                    ‫על מטבע שהוטבע באיליה קפיטולינה בימי הדריאנוס‬
‫חורבן ירושלים בשנת ‪ 70‬לסה"‮נ‪‬ ,‬וחוסר השקט שנגרם משהייתו של כוח צבאי‬
‫רומי ניכר ביהוד ‮ה‪ .‬סיבה אחרת שהוצעה במחקר היא הפגיעה הכלכלית באיכרים‬               ‫‪ 	12‬ראו למש ‮ל‪ :‬הר‪ ,‬סיבותיו‪ ,‬עמ' ‪ ;11–1‬שירר‪ ,‬ההיסטוריה‪,‬‬
‫שנהפכו לאחר מרד החורבן לאריסים‮‪ 13.‬דומה שהתסיסה הלאומית שהתעוררה‬                    ‫עמ' ‪ ;540–535‬שפר‪ ,‬הסיבות‪ ,‬עמ' ‪ .94–74‬יוצא דופן הוא‬
‫עקב מרד התפוצו ‮ת (‪‬ 117–115‬לסה"נ‮) ‬שבו יהודים במצרי ‮ם‪‬ ,‬בקירנייקה (בלוב)‬         ‫מנטל שדחה גם את עדותו של קסיוס דיו וגם את עדות‬
‫נלחמו באימפריה הרומית ומלחמתו של טריאנוס ביהודי בבל בשנים ‮‪117–116‬‬                  ‫'חיי הדריאנוס' וטען שיש לקבל את דברי אבסביוס‬
                                                                                    ‫שהמרד פרץ רק בשל סיבות משיחיות‪ .‬מנטל‪ ,‬הגורמים‪,‬‬
                                            ‫‬לסה"נ‪ ,‬היו גורם אפשרי נוסף למרד‮‬‪4.‬‮‪1‬‬
‫עדותו של קסיוס דיו‪ ,‬אף שנשתמרה בתקציר מימי הביניים‪ ,‬נחשבת מהימנה‬                                                      ‫עמ' ‪.274-269 ,242-424‬‬
‫בעיקרה‪ .‬ואולם אב הכנסייה אוסביוס מקיסריה‪ ,‬בן המאה הרביעית‪ ,‬מסר שאיליה‬               ‫‪ 1	 3‬עמדה זו בעייתית‪ ,‬והיא הייתה מבוססת על תרגום‬
‫קפיטולינה הוקמה לאחר המרד‪ ,‬בשנת ‪‬136‬לסה"נ ‮(תולדות הכנסייה ד‪ ,‬ו)‪‬.‬נוכח השוני‬        ‫שגוי ככל הנראה של דברי יוסף בן מתתיהו‪ ,‬מלחמת‬
‫בין דברי קסיוס דיו לעדות אוסביוס התדיינו חוקרים בשאלה האם הקמתה של‬                  ‫היהודים ברומאים ז‪ ,‬ו‪ ,‬ו (‪ .)216‬על כך ראו‪ :‬ב' איזק‪' ,‬אדמת‬
‫העיר האלילית הייתה הסיבה לפרוץ המרד או אחת מתוצאותיו‪‬.‬חוקרים אחרים‬                  ‫יהודים ביהודה לאחר שנת ‪ 70‬לספירה'‪ ,‬א' אופנהיימר‪,‬‬
‫ביקשו למצוא במשנה סיוע לעדות אוסביו ‮ס‪‬.‬המשנה ‬(תענית ד‮‬ו‮) ציינה‪ ,‬שבט' בא ‮ב‬      ‫	 א' רפפורט וא' כשר (עורכים)‪ ,‬אדם ואדמה בארץ ישראל‬
‫‬'נחרבה ביתר ונחרשה העי ‮ר'‪ .‬משמע‪ ,‬שקודם חרבה ביתר ואחר כך התקיים טקס‬               ‫הקדומה‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .94–87‬תודתנו לד"ר יובל‬
‫ייסודה של איליה קפיטולינה‪ .‬בטקס זה הקיסר קבע את גבולות העיר באמצעות‬
‫חריש טקסי בשור ופרה (טקס המכונה 'החריש הראשוני' — ‪;Sulcus Primigenius‬‬                                 ‫שחר שהפנה את תשומת לבנו לבעיה‪.‬‬
‫איור ‪)6‬‮‪ ‬.‬היו אפוא חוקרים שהסיקו כי המשנה תומכת בעדותו של אוסביוס‪ ,‬ואיליה‬          ‫‪ 1	 4‬מור‪ ,‬מרד‪ ,‬עמ' ‪W. Eck, ‘Der Bar Kokhba Aufstand, ;97–15‬‬
                                                                                    ‫‪der kaiserliche Fiscus und die Veteranenversorgung’, SCI,‬‬
    ‫קפיטולינה הוקמה לאחר מרד בר כוכבא‪ ,‬כחלק מהענישה שנקטו הרומאים‪15.‬‬
‫יעקב‬משורר בדק בשנת ‪ 1967‬מטמון שנמצא בחפירות שוד בצפון מדבר יהודה‪.‬‬                                                   ‫‪19 (2000), pp. 139-148‬‬
‫במטמון זה נכללו מטבעות רומיים שנטבעו מחדש בידי המורדים יחד עם‮‬מטבע‬                 ‫‪ 	15‬סמולווד‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמ' ‪‬;459‬ולעומתה‪ :‬שירר‪ ,‬ההיסטוריה‪,‬‬
‫של איליה קפיטולינה‮‪‬.‬משורר הסיק מכאן שהעיר נוסדה בשנת ‪ 130‬לסה"נ בעת‬
‫ביקור הדריאנו ‮ס‪‬ ,‬ושנטבעו מטבעות בעיר הרומית לפני שנת ‪‬ 135‬לסה"‮נ ‬(שאז‬                                                            ‫עמ' ‪.551‬‬
‫הוטמן המטמון)‬‮‪ .‬מכיוון שהמטמונים שדיווח עליהם משורר לא נמצאו בחפירה‪16‬‬              ‫‪Y. Meshorer, Jewish Coins of the Second Temple Period, Tel 1	 6‬‬
‫מבוקר ‮ת‪‬,‬הוטל ספק בקביעה שנטבעו מטבעות באיליה קפיטולינה לפני סופו של‬               ‫‪ .Aviv 1967, pp. 92-93‬יעקב משורר החזיק בדעה זו גם‬
‫המרד‪ ,‬גם משום החשש שמא מטבע איליה קפיטולינה נוסף על מטמו‮ן המטבעות‬
‫הבר כוכבאיים בעת שהובא לשוק העתיקות‬‪ 17.‬ואולם‬בשנת‮‪‬1998‬נתגלו מטבעות‬                                                ‫בספרו אוצר‪ ,‬עמ' ‪.61–60‬‬
‫בר כוכבאיים יחד עם מטבעות שנטבעו באיליה קפיטולינה בסקר ארכאולוגי‬                    ‫‪B.H. Isaac and A. Oppenheimer, ‘The Revolt of Bar Kokhba: 	17‬‬
‫שעשינו במערת אל־ג'י בנחל מכמש‪ ,‬מערה ששימשה מפלט לפליטים יהודים‬
‫(איור ‪ ,)7‬ומתברר שתחילת הטביעה של איליה קפיטולינה הייתה לפני שנת‮‪135‬‬                   ‫‪Ideology and Modern Scholarship’, JJS, 38 (1985), p. 47‬‬
                                                                                                            ‫‪ 	18‬אשל‪ ,‬תאריך ייסוד‪ ,‬עמ' ‪.643–637‬‬
                                       ‫‬לסה"‮נ‪‬,‬ומכאן שהעיר הוקמה לפני המרד‬‪18.‬‬
‫הביוגרפיות ב'היסטוריה אוגוסטה' אינן נחשבות למקור אמין במיוח ‮ד‪‬.‬קביעה כללית‬         ‫‪ 	19‬גייגר‪ ,‬הגזרה‪ ,‬עמ' ‪A. Oppenheimer, ‘The Ban on ;147–139‬‬
‫זו נכונה גם ל‬'חיי הדריאנו ‮ס'‪‬.‬לפיכך יש המטילים ספק בהימצאות גרעין היסטורי‬         ‫‪Circumcision as a Cause of the Revolt: A Reconsideration’,‬‬
‫בעדות שהאיסור על המילה קדם למרד מרד בר כוכבא וגרם לפריצת‮ו‪‬.‬חוקרים אלה‬              ‫‪P. Schäfer (ed.), The Bar Kokhba War Reconsidered: New‬‬
‫מניחים שהאיסור על המילה היה חלק מהגזרות שנגזרו על היהודים לאחר המרד‪‬19.‬‬             ‫‪Perspectives on the Second Jewish Revolt against Rome,‬‬
‫החוקרים שקיבלו את עדות ה'היסטוריה אוגוסטה‮'‬מניחים שמכיוון שידוע שהקיסר‬             ‫‪Tübingen 2003, pp. 55-69; B.H. Isaac, The Invention of‬‬
‫דומיטיאנוס אסר את הסירו ‮ס‪‬,‬הרחיב הדריאנוס את האיסור וראה במילה סוג של‬              ‫‪Racism in Classical Antiquity, Princeton and Oxford 2004,‬‬
‫סירו ‮ס‪‬.‬לדעת חוקרים אלה לא התכוון הדריאנוס לפגוע דווקא ביהודי ‮ם‪‬,‬וזו הייתה‬
‫חקיקה כללית שחלה בכל רחבי האימפרי ‮ה‪‬.‬לשיטתם‪ ,‬תחילה סברו היהודים שגזרה‬                                                          ‫‪pp. 472-474‬‬
‫זו אינה חלה עליהם‬כשם שהם היו פטורים מפולחן הקיס ‮ר‪‬.‬רק בעת ביקור הדריאנוס‬                              ‫‪ 2	 0‬מילדנברג‪ ,‬המטבעות‪ ,‬עמ' ‪.109–106‬‬
‫בארץ־ישראל בשנת ‪ 130‬לסה"‮נ‪‬,‬התברר ליהודים שהגזרה חלה עליה ‮ם‪‬,‬ולפיכך הם‬

                                                                 ‫החליטו למרוד‪20.‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21