Page 56 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 56

‫‪54‬‬

‫מתוך המבנים של היישוב שמעל‪ ,‬ולהתקדם‬                                                                                 ‫איור ‪ :87‬מנהרות הרודיון‬
‫בסבך התת־קרקעי‪ .‬את המחילות היה אפשר‬
‫לחסום ולנעול באופן נוח ויעיל‪ ,‬ולנתק חלקים‬                                        ‫‪ 2	 0‬א' סמט‪' ,‬המחבוא(ה) — עדות מן המשנה התוספתא‬
‫מהמערכת כלפי חוץ‪ .‬חייל רומי יחיד נושא נשק‬                                        ‫והתלמוד לקיומן של מערכות המסתור'‪ ,‬נקרות צורים‪13 ,‬‬
‫ואמצעי תאורה היה מתקשה להתקדם בהליכה‬                                             ‫(תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ,17–9‬ולאחרונה‪ ,‬ז' ספראי‪' ,‬תופעת המסתור‬
‫על ארבע או בזחילה במחילה שאינה מוכרת לו‬                                          ‫כפי שהיא משתקפת במסורת חז"ל'‪ ,‬א' טבגר‪ ,‬ז' עמר‬
‫או לעבור דרך פירים אנכיים‪ .‬חייל כזה היה במצב‬                                      ‫	 ומ' ביליג (עורכים)‪ ,‬במעבה ההר‪ ,‬א (תשע"ב)‪ ,‬עמ' ‪.44-33‬‬
‫פגיע לעומת המורד המסתתר ואורב לו‪ .‬הפירים‬
‫נועדו להקשות ולעצור את התנועה במחילה תוך‬
‫שינוי מפלס‪ ,‬ואפשר בקלות לסתום את המעבר‬
‫בה באמצעות חסימה באבנים‪ .‬לפיכך הלחימה‬
‫באויב החודר למחילה היא של אחד נגד אחד‬
‫ומבטלת את יתרון היחידה הצבאית המאומנת‬

                       ‫הבנויה להפעלה חזיתית‪.‬‬
‫רק מנהרות הרודיון יוצאות דופן מבחינה זאת‬
‫(איור ‪ .)87‬אלה מנהרות גבוהות ורחבות לעומת‬
‫מחילות המסתור הטיפוסיות‪ ,‬והן נועדו ודאי‬
‫לאפשר לקבוצות של מורדים לנוע במהירות‬
‫בצורה נסתרת בבטן ההר ולהגיח‪ ,‬להפתיע את‬

                   ‫האויב ולשוב אל תוככי ההר‪.‬‬

 ‫סוגיית ה'מחבוא' במקורות התלמודיים‬

‫בסוגיות הלכתיות אחדות בספרות התלמודית‬
‫נזכר המונח 'מחבוא' ('מחבואה'‪' ,‬מחבויין') בקשר‬
‫למחבוא שהיה בתוך יישובים יהודיים ושימש‬
‫מקלט לזמן ממושך לנשים ולילדים‪ ,‬משעה‬
‫שהיישוב נכבש ועד שהצבא הרומי עזב אותו‪.‬‬
‫מתוך העדויות מתברר שהמחבוא היה מקום בטוח ונסתר יותר מסתם בור או מחסן‪,‬‬

                                ‫והסבירות לגילויו בידי האויב הייתה נמוכה מאוד‪20.‬‬
‫א‪ .‬משנה‪ ,‬כתובות ב‪ ,‬ט‪' :‬עיר שכבשה כרכום כל כוהנות שנמצאו בתוכה פסולות‪.‬‬
‫ואם יש להן עדים אפילו עבד אפילו שפחה — הרי אלו נאמנין‪ ,‬ואין אדם נאמן אצל‬
‫עצמו'‪ .‬בדיון בתלמוד הבבלי על משנה זו מובאת הסתייגות מהדין המופיע במשנה‪:‬‬
‫'אם יש שם מחבואה אחת מצלת על הכהנות כולן'‪ .‬אלחנן סמט הבהיר שהמשנה‬
‫עוסקת במצב שבו נכבשה עיר בידי הצרים עליה — 'כרכום' — ואז יש חשש שמא‬
‫אנסו הכובשים את כל הנשים‪ ,‬ולפיכך הכוהנות האנוסות אסורות לבעליהן מן‬
‫התורה‪ .‬האמוראים הוסיפו‪ ,‬שאם באותה עיר יש אפילו 'מחבואה אחת'‪ ,‬הנשים‬
‫מותרות‪ .‬סמט ראה ב'מחבואה' מקום סתר מתוכנן ומוכר למטרת מחבוא לנשים‬

                                            ‫ולאחרים בשעת מלחמה וכיבוש עיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬משנה‪ ,‬נידה ד‪ ,‬ז‪' :‬הגיעה שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טמאה‪ .‬ר' מאיר אומר‪ :‬אם‬
‫הייתה במחבוא להגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה‪ ,‬מפני שחרדה מסלקת‬
‫את הדמים'‪ .‬ר' מאיר הסתייג מהדין המקורי במקרה שנשים השתמשו במחבוא‬
‫והיו נתונות במצב של מתח וחרדה‪ .‬סמט סבר כי דברי ר' מאיר‪ ,‬בן דור המרד‪,‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61