Page 57 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 57
55
21זיסו ,היישוב הכפרי. משקפים מצב המוכר לו של הסתתרות במחבוא והחרדה שהייתה כרוכה בכך .גם
22בנפת תמנה התגלו לאחרונה חמש מערכות מסתור; אז הקפידו הנחבאים על דיני טומאה וטהרה.
קליין ורביב ,מערכות. ג .תוספתא ,יבמות יב ,ד ה :בדיון בענייני ייבום וחליצה נזכר 'מחבוא' שלוש פעמים
23לאחרונה נמצאה מערכת מסתור עם מחילות אופייניות בסיפורים על שתי נשים שילדו את בניהן במחבוא והוולדות התערבו ,ואין יודעים
במישור החוף ,בדרך הטייסים ,תל־אביב .תודתנו לעוזי מי אמו של כל ילד .סמט שיער שמדובר במחבוא שנשים שהו בו זמן מה והיה
אפשר ללדת בו .מחבוא כזה דומה למערכת מסתור ,שם יכול להתרחש מקרה של
עד וליחיאל זלינגר על מידע זה.
2 4לדברי י' שחר' ,תוצאות מלחמת החורבן באזור ירושלים: ערבוב ולדות בתנאים פיזיים של צפיפות ,חשכה וחרדה.
חידושים והערות' ,חידושים בחקר ירושלים ,ט (תשס"ד), לדברי סמט ,בהכנות למרד בר כוכבא או במהלכו התפתחה תפיסת הגנה
עמ' ,121–105לא נמצאו מערכות מסתור בהר ירושלים, והסתתרות במחבואים .הרקע הראלי־ההיסטורי להסתייגות מדין המשנה בעניין
בעיקר ב'פרוזדור' שממערב לעיר .גילוי מערכת מסתור 'עיר שכבשוה כרכום' מתאים לתקופת המרד הזה .יש ִמתאם פיזי ותפקודי בין
טיפוסית באתר 'שמורת שיירות' שממזרח לשער הגיא, ה'מחבוא' התלמודי לבין מערכות המסתור :אלה ואלה נמצאים בתחום יישובים,
ומערכות קטנות נוספות בקרבת ירושלים ,מפריך קביעה אינם מתאימים למלחמה מתוכם ומיועדים לאוכלוסייה שאינה לוחמת ,החדרים
זו .בגליל נמצאו עשרות מערכות מסתור ,חלקן בעלות קטנים וחשוכים ושוררים בהם צפיפות וחוסר פרטיות .אם המקום נכבש ,חרדה
מאפיינים דומים לאלה שביהודה .יש קשיים רבים
בתיארוך התופעה בגליל .סוגיית מערכות המסתור ולחץ נפשי אופפים את המסתתרים.
בגליל נחקרה תחילה בידי יובל שחר ,מערכות מסתור,
ועודכנה באחרונה בידי ינון שבטיאל ,מערכות המסתור תפוצת מערכות המסתור
בגליל .יודגש שאין כל ראיה שהמערכות בגליל שימשו
רוב מערכות המסתור התגלו מתחת ליישובים יהודיים משלהי ימי בית שני
בימי מרד בר כוכבא. ומהתקופה שבין המרידות ,וזוהו בעזרת ממצא ארכאולוגי יהודי מובהק ביישוב או
בקרבתו ,כגון מקוואות ,כלי אבן ,גלוסקמות ,נרות יהודאיים ('נרות דרום') ,מטבעות
מרד החורבן ומרד בר כוכבא ,ואוסטרקונים כתובים עברית21.
המערכות הותקנו קרוב לוודאי בידי תושבי היישובים ,שהיו בעלי ידע ,ניסיון ומסורת
ממושכת של חציבה .אין זו המצאה זרה לאזור שבו נחצבו מערכות המסתור אלא
ביטוי פיזי להכנת אזור שלם למרד ,תוך ניצול מרבי של תנאי השטח וטיב המסלע,
ולפי תפיסת המלחמה של הנהגת המרד .מערכות המסתור בשפלת יהודה נחצבו
מתחת לשכבת הנארי העליונה ,כאמור בסלע קרטון רך ,שהוא יציב ונוח לחציבה.
מערכות המסתור בצפון הנגב נחצבו בסלע גיר קונגלומרטי .המסתורים בהר
חברון נחצבו בסלע גיר קשה ,ומערכות המסתור בחבל בנימין ובשפלת לוד נחצבו
בסלע גיר שברירי ויציב פחות מזה שבשפלת יהודה .מערכות המסתור הותקנו
בחוות ,באחוזות ,בכפרים ובאתרים מבוצרים הפזורים בכל רחבי יהודה ,ולאו דווקא
בזיקה לצירי תנועה ראשיים.
הנתונים מן הסקרים והחפירות בשנים האחרונות מגדילים את מספר מערכות
המסתור ומרחיבים את מפת תפוצתן .בארץ יהודה מוכרות כיום יותר מ־320
מערכות מסתור החצובות ביותר מ־ 125אתרי יישוב יהודיים ,ואלה מרוכזים במרחב
שבין פלך תמנה וגופנה שבמערב הרי אפרים ונחל שילה בצפון 22,לנחל שקמה
בדרום ,ובין עמק ‘התלם’ במזרח ,למורדות השפלה במערב 23.לאור הממצאים
הארכאולוגיים האתניים שצוינו לעיל ,אפשר להגדיר את גוש ההתיישבות היהודית
ביהודה בתקופה שבין המרידות ,מאנטיפטריס בצפון־מערב ,מזרחה דרך נחל
שילה שהיה שייך לטופרכיה עקרבה ,ועד מבצר אלכסנדריון (סרטבה); משם
דרומה דרך בקעת הירדן ואזור ים המלח ,מערבה לאזור ערד ,ערוער ובקעת באר
שבע .קו היישובים במערב הגיע עד גבעות הכורכר ומישור החוף .עד כה לא התגלו
מערכות מסתור חצובות בעלות מחילות אופייניות ביישובים לא יהודיים24.