Page 60 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪58‬‬

‫איור ‪ :90‬המצוק הצפוני של נחל חבר‪ ,‬פתח מערת האיגרות מסומן ב־>‬ ‫איור ‪ :89‬מצוקי נחל צאלים‬

‫בסוף שנות החמישים הגיעו לישראל שמועות שבדווים מצאו תעודות מתקופת‬ ‫איור ‪ :91‬המצוק הצפוני של נחל חבר ונופי הנחל ‪ ,‬הירידה‬
‫מרד בר כוכבא בנחל צאלים (ואדי סיאל‪ ,‬איור ‪ .)89‬בעקבות שמועות אלו יצא יוחנן‬ ‫אל מערת האיגרות‬
‫אהרוני בסוף ינואר ‪ 1960‬לסקור את מערות נחל צאלים‪ .‬הוא מצא בגדה הצפונית‬
‫של הנחל שלוש מערות ובהן שרידים מתקופת מרד בר כוכבא‪ .‬במערה הגדולה‬ ‫ ‪ 2‬אהרוני‪ ,‬מחנה‪ ,‬עמ' ‪.33–19‬‬
‫שסקר אהרוני (מס' ‪' — 32‬מערת הגולגלות') אכן נעשו חפירות שוד בידי בדווים‪,‬‬ ‫ ‪ 3‬ידין‪ ,‬פרשת התגליות‪ ,‬עמ' ‪.134–124‬‬
‫אך בשתי מערות קטנות הסמוכות למערה הגדולה הבדווים לא ביקרו‪ .‬באחת‬
‫המערות (מס' ‪' — 31‬מערת ה ִחצים') נמצאה קבוצה גדולה של ראשי חצים ושל‬
‫חלקי גוף החצים‪ ,‬ובמערה אחרת (מס' ‪ )34‬נבנה קן של פרס (עוף דורס גדול)‪ .‬בתוך‬
‫הקן נמצאו שתי יריעות של תפילין של ראש‪ ,‬ושוליים עליונים של מגילה שכללה‬
‫את ספר במדבר‪ 2.‬בעקבות גילוי יריעות התפילין וחלקה העליון של המגילה בקנו‬
‫של הפרס‪ ,‬הוחלט לסקור בצורה מסודרת את הנחלים הקרובים לעין גדי‪ .‬סקר זה‬
‫נקרא‪' :‬מבצע מדבר יהודה'; במסגרת פעולה זו‪ ,‬שהחלה בחורף ‪ ,1960‬חולק האזור‬
‫הישראלי של מדבר יהודה לארבע גזרות‪ :‬נחמן אביגד סקר את הגדה הדרומית של‬
‫נחל צאלים‪ ,‬ולאחר שלא מצא בה מערות עם שרידים מתקופת מרד בר כוכבא הוא‬
‫עבר לסקור את נחל דוד; יוחנן אהרוני סקר את הגדה הצפונית של נחל צאלים ואת‬
‫נחל הרדוף; פסח בר־אדון סרק את נחל משמר; ויגאל ידין סקר את נחל ערוגות‬

‫ונחל חבר (איור ‪.)90‬‬
‫במערה גדולה בגדה הצפונית של נחל חבר (איור ‪ )91‬מצאה משלחת ידין צרור של‬
‫חמישה עשר מכתבים שנשלחו ממפקדתו של שמעון בן כוסבה לשלושת המפקדים‬
‫שהתמנו למפקדי עין גדי במהלך המרד‪ .‬בעקבות גילוי זה כונתה המערה‪' :‬מערת‬
‫האיגרות'‪ 3.‬המכתבים נמצאו אף על פי שבמערת האיגרות עשו הבדווים חפירות‬
‫שוד‪ .‬המכתבים נתגלו בחלק הפנימי ביותר של המערה‪ ,‬וברור היה שיש מקום‬
‫להמשיך ולחפש מטמונים נוספים שהוסתרו במערה גדולה וקשה לגישה זו (איורים‬
‫‪ .)93 ,92‬לפיכך החליטו שבחורף ‪ֵ 1961‬יצאו הארכאולוגים לשלב השני של 'מבצע‬
‫מדבר יהודה'‪ .‬בשלב זה עבר יוחנן אהרוני מהגדה הדרומית של נחל צאלים לגדה‬
‫הדרומית של נחל חבר (איור ‪ ,)94‬וחפר ב'מערת האימה'‪ ,‬שקיבלה את שמה בגלל‬
‫ארבעים השלדים שנמצאו בה (איור ‪ .)95‬המשלחות האחרות המשיכו לסקור את‬
‫הגזרות שהם סקרו בשנת ‪ .1960‬ביום הראשון של הסקר‪ ,‬משלחתו של ידין‪ ,‬שחפרה‬
‫במערת האיגרות‪ ,‬מצאה מטמון שהוסתרו בו שתי קבוצות של תעודות כלכליות‪:‬‬
‫שלושים וחמש תעודות שהיו שייכות לבבתא בת שמעון‪ ,‬ושש תעודות מזמן מרד‬