Page 72 - GQ 12
P. 72
70־שמאיןב יגח
באיים יגידו' (שם ,יב) .הרינון עצמו ופי קו' כי טל אורות טלך .קאל
מחייב פירוש זה ,שהריהו אומר 'לכו אלאולון אן אלבארי ג'ל ועז אד'א
נרננה לה' נריעה לצור ישענו' (תהלים שא אחיא אלמותא 30אחדת' טלא
צה ,א)' ,הרנינו לאלהים עזנו הריעו אד'א 31וצל אלי אלארץ' עאשת בה
אלעט'אם אלבאליה' בעד מא צארת
לאלהי יעקב' (שם פא ,ב). רמימא .והד'א קול לא ינכרה אלעקל.
בעניין דברו 'כי טל אורות טלך' ,אמרו בל יג'וז אכת'ר מנה .והו 32אן יחייהם
הקדמונים שהבורא יתגדל ויתפאר בלא סבב בל יג'וז אכת'ר מנה והו
כשירצה להחיות את המתים יברא אן יכ'לקהם לא מן שי .וקד 33ד'כר
טל ,וכשיגיע (הטל) לארץ יחיו על ידו אלאואיל פי מת'ל ד'לך מא יג'רי הד'א
העצמות הבלות אחרי שהיו לרימה34. אלמג'רי והוא[!] קו' הוו דלא הוו הוו
וזוהי דעה שאין השכל דוחה .ולא
עוד אלא שהשכל מאפשר יותר מכן, דהוו הלא יהיו.
והוא 35שיחיים בלא אמצעי .ולא עוד
אלא ש[השכל] מאפשר יותר מכן ,והוא
שהבורא יבראם מאין .הקדמונים אמרו
בכגון זה דבר דומה ,והוא מאמרם:
'דלא הוו חיי ,דהוו חיי ,הלא יחיו?'36.
3 30א אלמותי.
3 31א ליתא.
3 32והו ...מנה :ב ליתא (השמטה מחמת הדומות).
3 33וקד ...יהיו :א ליתא.
3 34ראו :פרקי דרבי אליעזר ,פרק לד; מדרש הגדול ,בראשית ,מהדורת מ' מרגליות ,ירושלים תשל"ה ,עמ'
תעט (לבראשית כז ,כח); והדבר נרמז בתלמוד ירושלמי ,ברכות ה ב ,ט ע"ב; תענית א א ,סג ע"ד .בדיון
המקביל ,ספר האמונות והדעות (לעיל ,הערה ,)4עמ' רכב ,שורות ,24–16אין אגדה זו נזכרת ,אף על פי
שהטל נזכר במפורש .אף המימרה מן התלמוד הבבלי אינה נזכרת שם .ניסוח הדברים בערבית מזכיר
את הלשון בקראן לו ,עח .פסוק זה מזכיר גם דניאל אלקומסי הקראי (פעל במזרח ובירושלים בשנים
910–870בקירוב) באיגרתו כראיה לתחיית הגוף והנפש כאחד; את האיגרת הכתובה עברית פרסם
לראשונה עם תרגום אנגליJacob Mann, ‘A Tract by an Early Karaite Settler in Jerusalem’, Jewish :
;Quarterly Review, NS 12 (1922), pp. 257–298הפסוק מישעיהו מובא בתחילת המקור ,עמ' .273את
האיגרת פרסם שנית עם תרגום מוערLeon Nemoy, ‘The Pseudo-Qumisian Sermon to the Karaites’, :
Proceedings of the American Academy for Jewish Research, 43 (1976), pp. 49–105
3 35והוא ...יותר מכן :מילים אלה נשמטו בב מחמת הדומות ,ותרגומן כאן על פי א.
3 36בבלי ,סנהדרין צא ע"א .נראה שגרסת ב משובשת כלשהו (בא חסרה המימרה) ותיקנתי בקירוב לפי
הגרסה בתלמוד הנדפס' :דלא הוו חיי ,דהוי חיי ,לא כל שכן?'; ושיעור הדברים :מי שלא היו חיו ,אלה
ש[כבר] היו הלא יחיו [שוב]? אמנם גרסת ב דומה ביותר לגרסה מסתברת המובאת בשם רס"ג אצל
הפרשן התימני אברהם בן שלמה .ראוBoaz Cohen, ‘Quotations from Saadia’s Arabic Commentary :