Page 73 - GQ 12
P. 73
יתאוושה ןויע :םיתמה תייחתב ג"סר לש םיליבקמ םינויד העברא 71
וסוף הכתוב 'וארץ רפאים תפיל' ותמאם אל קול וארץ 37רפאים תפיל.
מורה על הכופרים שנזכרו לעיל ,ואמר אשאר אלי אלכפאר אלד'ין 38תקדם
עליהם 'מתים בל יחיו' (פסוק יד) .לימד ד'כרהם וקאל פיהם מתים בל יחיו.
שה' ישליכם מארצו ויקיימם לנצח פאכ'בר אן אללה יסקטהם מן בלאדה
בעונש 41,משום שאנו כבר אמרנו לעיל ויכ'לדהם פי אלעקאב 39לאן אלקול
שאין אנו יכולים להשליכם (=את קד תקדם מנא אנא נחן לא נסתטיע
הרשעים) ,שהרי אמרנו 'ובל יפלו ישבי אן נסקטהם 40כמא קלנא ובל יפלו
תבל' (פסוק יח) ,וכן אף הארץ לא ישבי תבל וכד'אך אלארץ' איצ' אנמא
תשליכם אלא בפקודת ריבונה. תסקטהם באמר רבהא.
מכיוון שרס"ג בחר דווקא בשירה זו כשירת הגאולה 42,ברור שהיא מרוכזת בעם
ישראל ,ובעיקר בצדיקים שנזכרו לפני כן בפסוק טז של פרק כו בישעיהו .בהקשר
זה מובא פסוק אחד מיחזקאל לז כאסמכתא לייחוד עם ישראל בתחיית המתים
בימות המשיח .מלבד זה אין נבואת יחזקאל נזכרת כאן כלל ,כנראה בהשראת
הסוגיה בתלמוד (סנהדרין צ ע"ב) ,שגם בה הכתובים העיקריים מן הנביאים
לתחיית המתים בימות המשיח הם הפסוקים מישעיהו כו 43.המתים שיקומו
on the Bible from Two Manuscripts of Abraham ben Solomon’, American Academy for Jewish
' :Research, Saadia Anniversary Volume, New York 1943, p. 101השתא דלא הוו הוו דהוו לא הוו' .כל
ההבדל בין הגרסאות הוא שבמקום מילת 'השתא' בגרסת אברהם בן שלמה יש 'הוו' בגרסת ב ,ואם כן
אפשר ש'הוו' זו היא מעין מפתח זמן כללי .אברהם בן שלמה מביא את המימרה הזאת בפירושו למלכים
א' יז ,בתוך מסה של רס"ג על חמשת מסעותיו של אליהו ,בתיאור של החייאת בן האישה בצרפת.
3 37א והארץ.
3 38א אלדי.
3 39א עקאבה.
4 40ב נסקטה (הדיון כולו על רשעים ,בריבוי).
4 41פירוש זה מיוסד כנראה על התרגום הארמי' :ורשיעיא די יהבתא להון גבורא ואינון עברו על מימרך
לגהנם תמסר' .תן דעתך שעל פי התרגום של רס"ג נושא הפועל 'תפיל' הוא הארץ ,ואילו לפי הפירוש
הוא יכול להיות ה' ,כמו בתרגום הארמי .גם המילונאי הקראי אלפאסי הביא את התרגום הארמי ופירש
על פיו .ראוS.L. Skoss (ed.), The Hebrew-Arabic Dictionary of the Bible Known as Kitab Jāmiʿ :
al-Alfāẓ (Agron) of David ben Abraham al-Fasi the Karaite, 1–2 (Yale Oriental Series Researches,
20–21), New Haven 1936–1945; 2, p. 621, ll. 25–29
4 42במכילתא ,למשל ,שירת הגאולה מתחילה בישעיהו מב ,י (רס"ג מזכיר פסקה זו בהמשך כרינת הצדיקים
והוא מפרש כמה פסוקים מתוכה) .לא ברור היכן היא מסתיימת.
4 43גם בהמשך הדיון ,שם ,עד דף צב ע"ב ,שבו נדונים כתובים רבים מן המקרא ,חזון יחזקאל נתפס בעיקר
בממדים היסטוריים ולא כחזון לימות המשיח .האפשרות שחזון יחזקאל הוא המקור המקראי (ליתר
דיוק בספרי הנביאים) לתחיית המתים נזכר בסוגיה בסנהדרין צ ע"ב ,בוויכוח בין רבן גמליאל לבין