Page 23 - etmol 30
P. 23

‫בהיותם אנוסים‪ ,‬וידעו להתנהג בציבור‬             ‫נפלות עשתה כנפים ברחבי האיזור ו­‬              ‫יהודי משהד הובאו לעיר זו על־ידי‬
 ‫כמוסלמים בלא לעורר תשומת לב‪ .‬ב­‬               ‫בשל כך ׳ירדו מניותיהם׳ של האנגלים‬             ‫השליט נאדיר שאה בשנת ‪ .1736‬שאה‬
‫של קשריהם ואומץ ליבם סייעו לבריטים‬                                                           ‫זה העביר אוכלוסים רבים ממקום ל­‬
 ‫במלאכה הקשה של איסוף מידע ועזרו ל­‬               ‫בחצרות המלכים של אסיה התיכונה‪.‬‬             ‫מקום כדי לפתח אזורים נחשלים ולהג­‬
‫סוכנים האנגלים‪ ,‬שסבבו באיזור הרגיש‪,‬‬            ‫יש לציין‪ ,‬כי אפרים רהמן‪ ,‬ככל יהודי‬            ‫ביר את היסודות הנאמנים לשלטון ב­‬
‫בגבולות פרס‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬בוכרה והודו‪.‬‬            ‫משהד‪ ,‬נאלץ להתאסלם לאיסלאם ה­‬                 ‫אזורי הגבול שבין פרס לבוכרה ו ל־‬
‫את מכתבו של פלמרסטון לאמיר של‬                  ‫שיעי ב־‪ 1839‬ובבוכרה דרשו ממנו להת­‬
‫בוכרה‪ ,‬שבו נתבקש לשהרר את הקצי­‬                ‫אסלם שנית והפעם לאיסלאם הסוני שהיא‬                                                 ‫אפגניסטן‪.‬‬
‫נים האנגלים‪ ,‬תירגם לפרסית יהודי תו­‬            ‫אמונתם של הבוכרים‪ .‬נראה שאחרי‬                 ‫יהודי משהד עסקו בתעשיית אריגי‬
‫שב בוכרה ש ‪T‬ע אנגלית‪ .‬האיש היה‬                 ‫חודש של עינויים נכנע אפרים והכריז‬             ‫משי ושלחו ידם גם בסחר אבני־חן‪,‬‬
‫יוסף שלם‪ ,‬יהודי מפרס שהיגר בשעתי‬               ‫את ה׳כלאם׳ )״לא אללה איללה אללה״(‬             ‫שטיחים‪ ,‬מטבעות זהב‪ ,‬פרוות ומוצרי‬
‫להודו‪ ,‬שם עבד בשירות הבריטים‪ ,‬וכ­‬              ‫כפי שנדרש‪ .‬אולם הכרזתו לא הועילה‬              ‫תעשיה שהביאו מרוסיה או שקנו מ­‬
‫עבור זמן עבר לבוכרה וכנראה ״הוש­‬                                                             ‫סוחרים אנגלים‪ .‬יהודי משהד נהגו לנסוע‬
‫תל״ שם בידי האנגלים לצרכיהם‪ .‬המומר‬                                         ‫והוא הוצא להורג‪.‬‬  ‫לעסקיהם ליר ‪T‬ים בדרום רוסיה‪ ,‬ב­‬
‫יוסף וולף שערך מסע בפרס ובבוכרה‬                                                              ‫אפגניסטן ובהודו‪ .‬ב־‪ 1839‬העלילו תו־‬
‫כאילו לפגישה עם היהודים‪ ,‬היה בעצם‬                       ‫משפחה שעבדה‬                          ‫שבי־העיר המוסלמים עלילת־דם על יהו­‬
‫מרגל בריטי‪ .‬הוא פגש את יוסף שלם‬                          ‫למען האנגלים‬                        ‫די העיר ורצו ל ה ש ^ את הקהילה‪.‬‬
‫במסעו בבוכרה ב־‪ 1844‬וסיפר עליו ב­‬                                                            ‫היהודים נאנסו להתאסלם‪ ,‬אולם בסתר‬
                                               ‫אגא מחמד עלי‪ ,‬אהד הסוכנים ה­‬                  ‫שמרו על אמונתם היהודית וחזרו אליה‬
                                 ‫ספר מסעותיו‪.‬‬  ‫מוסווים של האנגלים במשהד‪ ,‬כותב‬
                                               ‫אל השגריר הבריטי בטהראן ומבקש‬                                  ‫בגלוי כעבור עשרות שנים‪.‬‬
   ‫מפקד התותהנים המלשין‬                        ‫עזרה למשפחתו‪ :‬״הגיע מכתב מבוכרה‬               ‫האנגלים‪ ,‬ששלטונם בהודו הסמוכה‬
                                               ‫בעניין אפרים‪ ,‬ודאי הוא שהוציאו אותו‬           ‫היה חשוב להם‪ ,‬היו מעוניינים לדעת‬
‫יש לציין‪ ,‬כי לרוע מזלם של האנגלים‬              ‫להורג‪ .‬הסיבה היא שהמכתבים שהביא‬               ‫על הנעשה בפרס‪ ,‬הם ניסו גם להשפיע‬
‫והיהודים שהיו פעילים בבוכרה‪ ,‬היה‬               ‫מפלמרסטון לא היתה בהם תשובה ל­‬                ‫על מדיניותה של פרס ולמנוע ממנה‬
‫ה׳טופשי־באשי׳ — מפקד התותחנים —‬                ‫מכתביו של האמיר אל המלכה‪ .‬הוד‪-‬‬                ‫להתקשר עם רוסיה‪ .‬מהתעודות שבאר­‬
‫הבוכרי עריק מהצבא הפרסי‪ ,‬שהתאמן‬                ‫מעלתך יודע היטב שלאפרים לא היתה‬               ‫כיון משרד־החוץ הבריטי מאותם ימים‬
‫בתותחנות ע ל־ ‪T‬י מדריכים אנגלים ש­‬             ‫מטרה אחרת אלא לשרת באמונה את‬                  ‫ניתן ללמוד שיהודים רבים ממשהד היו‬
‫שירתו בצבא הפרסי והכיר את הקצי­‬                ‫הבריטים‪ ,‬ובעשותו כך קופחו חייו‪ .‬לפניו‬         ‫קשורים לדיפלומטים הבריטים ומילאו‬
‫נים האנגלים באיזור ואת מנהגיהם ו­‬              ‫שלחתי אחד מאחיו לקפטן קונולי‪ .‬האח‬             ‫תפקידים חשובים ברשת הריגול האנ­‬
‫נראה שהוא שהעיר את אוזנו של ה­‬                 ‫פגש אותו ומשם יצא לשליחות אחרת‬                ‫גלית‪ .‬יהודי משהד במסעות המסחר ש­‬
‫אמיר בעניינים אלה‪ .‬יוסף וולף מתארו‬             ‫לקאבול‪ .‬אח אחר שלחתי ג ם־כן להעב­‬             ‫להם העבירו איגרות סודיות ומסרון ל­‬
‫כאיש אכזר וחסר מעצורים‪ ,‬שהתנכל‬                 ‫רת מכתבים וכסף‪ .‬בקיצור‪ ,‬אחים אלה‬              ‫סוכנים האנגלים שישבו בגבולות הודו‬
‫לוולף וביקש לאסור גם אותו כדי לסחוט‬            ‫היו והינם משרתים נאמנים של אנגליה‪,‬‬
                                               ‫באמצעותי אני; וכפי שציינתי‪ ,‬אחד‬                                                     ‫וקאשמיר‪.‬‬
           ‫כספים מבני משפחתו באנגליה‪.‬‬          ‫מהם‪ ,‬אפרים‪ ,‬היה לקורבן עבור הג׳נ־‬             ‫בשנת ‪ 1838‬נשלח הקולונל סטודרד‬
                                               ‫טלמנים האנגלים )סטודרד וקונולי( ו־‬            ‫האנגלי בשליחות ממשלתו אל האמיר‬
‫גם הקצינים האנגלים סטודרד וקונולי‬              ‫קיפח חייו במילוי תפקידו בעבור ברי­‬            ‫של בוכרה בעניין קשריו עם הרוסים‪.‬‬
‫הוצאו לבסוף להורג‪ ,‬על אף מחאותיהם‬              ‫טניה‪ ...‬הנני מבקש לתת למשפחתו של‬              ‫האמיר שם במאסר את הקולונל ולא‬
‫של האנגלים‪ ,‬ויוסף וולף יצא לבוכרה‬              ‫אפרים פיצויים כפי שהוד מעלתך מבין‪,‬‬            ‫הועילו איגרות ובקשות לשחררו‪ .‬כ­‬
‫כדי לטפל בהעברת גופותיהם‪ .‬לפני כן‬                                                            ‫עבור שנתיים יצא קצין אנגלי אחר ל­‬
‫רווחו שמועות על האפשרות שהקצינים‬                  ‫וכן למסור תפקידים נוספים לאחיו״‪.‬‬           ‫בוכרה‪ ,‬קפטן קונולי‪ ,‬כדי לנסות ולשחרר‬
‫עודם בחיים‪ .‬שר־החוץ הבריטי ציווה על‬            ‫במכתבו מיום ‪ 29‬באפריל ‪ 1842‬כותב‬
‫השגריר בטהראן לבדוק את אמיתות‬                  ‫השגריר הבריטי בטהראן ללונדון ומוסר‬                     ‫את סטודרד‪ ,‬אולם גם הוא נאסר‪.‬‬
‫השמועות‪ .‬בתשובה כתב לו השגריר‪:‬‬                 ‫שאפרים השאיר אחריו אשה וילדים ו­‬              ‫בראשית ‪ 1842‬הגיעו לשגרירות ה­‬
‫״השתדלתי לאתר כאן אדם מתאים ש­‬                 ‫הוא מציע להעניק למשפחה מאה לירות‬              ‫בריטית בטהראן מכתבים מבוכרה ובהם‬
‫יסע לבוכרה במטרה להשיג מידע מדויק‬              ‫שטרלינג ונוסף על כך את שכר שלי­‬               ‫הודיעו הקצינים העצורים‪ ,‬כי היהודי‬
‫יותר בקשר לגורלם של סטודרד וקו־‬                ‫חויותיו האחרונות‪ .‬משרד החוץ אישר‬              ‫אפרים נחמן ממשהד הגיע לבוכרה וה­‬
‫נולי‪ .‬לא ראיתי לנכון להעסיק למטרה‬                                                            ‫ביא חבילה עבורם ומכתב משר החח‬
‫זו שליח פרסי‪ ,‬בגלל הסיכונים והצורך‬                                ‫את המענק ואת התשלום‪.‬‬       ‫הבריטי פלמרסטון בעבור האמיר של‬
‫באדם אמיץ לב‪ ...‬נראה לי שהאדם שאנו‬             ‫מבין השורות של האגרות על אודות‬                ‫בוכרה‪ .‬האמיר ציווה לאסור גם את‬
‫מחפשים צריך להיות מן היהודים של‬                ‫אפרים וכן מהערות הפזורות באיגרות‬              ‫אפרים רחמן‪ ,‬סוחר־נוסע בן למשפחה‬
‫משהד‪ ,‬שיהיו לו הכישורים הדרושים מ­‬             ‫אחרות‪ ,‬נראה ששליחותו של אפרים לא‬              ‫מסועפת במשהד‪ ,‬שרבים מאנשיה עסקו‬
‫בחינה שכלית‪ ,‬כושר החלטה ואומץ לב‪.‬‬              ‫הסתכמה במסירת מכתבים‪ .‬אפרים‪ ,‬כ­‬               ‫במסחר ובמסירת חיעות וכספים לסוכ­‬
‫גיליתי יהודי שהיה בשירות החשאי ש­‬              ‫מוהו כאחיו ויתר יהודי משהד שהיו‬
‫לנו והוא השיב שהוא מוכר בבוכרה ו־‬              ‫פעילים בתור סוכני האנגלים באיזור‪,‬‬                                                ‫נים אנגלים‪.‬‬
‫ע ל־ כן איננו יכול לצאת למשימה זז‬              ‫היו ידועים באומץ לב ובתושיה רבה‬               ‫כפי שכתבו סטודרד וקונולי‪ ,‬עינו ה­‬
                                               ‫בעתות חירום‪ :‬וכפי שניתן להבין‪ ,‬נשלח‬           ‫בוכרים את אפרים רחמן בעינויים קשים‪.‬‬
                          ‫והמליץ על חברו״‪.‬‬     ‫אפרים לסייע ב ‪T‬י הקצינים לברוח מ­‬             ‫הם מסרו‪ ,‬כי האמיר הקשיח את עמדתו‬
                                               ‫המאסר בעזרת ידידו של אפרים פתוללה‬             ‫כלפיהם וכפי שנאמר להם‪ ,‬הוא מסרב‬
‫אין השגריר מפרט אם אמנם יצא ה­‬                 ‫בק‪ ,‬שהיה משומרי בית הסוהר בבוכרה‪.‬‬             ‫לשחררם משום שהמכתב שהגיע לידיו‬
‫חבר לבוכרה‪ ,‬אולם התעודה מדברת‬                  ‫לעינינו מתגלית תמונה מעניינת‪ :‬ר­‬              ‫לא נכתב בידי המלכה ויקטוריה‪ ,‬כפי‬
‫בעד עצמה‪ .‬יהודי משהד נחשבו סוכנים‬              ‫שת ריגול מסועפת של הבריטים הפרושה‬             ‫שדרש‪ ,‬אלא בידי לורד פלמרסטון‪ .‬גורם‬
‫מתאימים בעיני הבריטים בשל כושרם‬                ‫ברחבי אסיה התיכונה באמצעותם של‬                ‫אחר להקשחת עמדתו היתה תבוסתם‬
                                               ‫סוכנים מוסווים שרבים מהם היו יהודים‬           ‫של האנגלים בקאבול‪ ,‬שם התנפלו ה־‬
                        ‫השכלי ואומץ ליבם‪.‬‬      ‫ממשהד‪ ,‬שהכירו את מנהגי האיסלאם‪,‬‬               ‫אפגנים על מחנה הצבא הבריטי בחשכת‬
                                                                                             ‫הלילה ושחטו רבים‪ .‬השמועה על ההת­‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26