Page 21 - etmol 30

‫למעלה — חדר הצוננים‪ ,‬למטה — חדר הרותחים‬ ‫מודה אני לסניד ה׳ אלוהי שהצלתני מן האור״ )ירושלמי‬
‫ברכות ט‪ :‬ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,T‬ב(‪.‬‬

‫בתלמוד בבלי )ברכות ם‪ ,‬א( נשתמר גם זכר לתקרית בה‬
‫נמנע אסון גדול כתוצאה מקור רוחו של רבי אבהו‪ .‬ריצפה‬
‫ע לי ת התמוטטה מעל לחלל הלוהט וללהבות ההסקה ואבהו‬
‫מצא את עצמו עומד על קטע ריצפה שעל גבי אחד העמו־‬
‫דונים )׳פילה׳ ברומית(‪ .‬הוא מיהר והושיט ‪ t‬לאדם שבקיר־‬
‫בתו והורה לו להושיט ‪ v‬שניה לאיש אשר לצידו וכה הלאה‬
‫עד שנוצרה שרשרת של מתרחצים עומדים על עמודונים ו­‬
‫מחזיקים זה ‪ t o‬זה‪ ,‬ובהדרכתו של רבי אבהו יצאו כולם‬

‫אל מחוץ לבית העולה בלהבות‪.‬‬
‫אחת הדרכים אשר ננקטו ע ל־ ‪T‬י הבנאים כדי להגביר‬
‫את בטיחותן של הרצפות הכפולות היתה העמדתן על גבי‬
‫מערכת קשתות‪ ,‬כפי שנתגלו באמאוס‪ .‬הדעת נותנת שאמצעי‬
‫זה ננקט באמאוס דווקא משום שהאיזור היה מועד לרעשים‪.‬‬
‫אל חדר החמים התחבר חדר רביעי )מספר ‪ ( 1‬אשר טרם‬
‫עמדנו על טיבו‪ .‬אם לא נתוסף אל הבנין לאחר שפסק לשמש‬
‫כמרחץ בימי הביניים‪ ,‬אולי שימש כחדר סיכה בו משחו‬
‫הרוחצים את גופם במיני שמנים לפני הרחצה‪ ,‬ההזעה והעיסוי‪.‬‬
‫אפשר גם שחדר זה שימש להזעה יבשה )ה׳לקוניקום׳(‪ ,‬בה‬

‫בחרו רק מעטים‪.‬‬

‫רחצה בבריכה בגינה‬

‫בגמר השהיה בחדר החם ובחדר ההזעה‪ ,‬אם אכן היה‬
‫כזה‪ ,‬חזר המתרחץ דרך החדר הפושר ויתכן שטבל אז בחמים‬
‫לראשונה או פעם נוספת‪ ,‬יצא אל המלתחה ומכאן יצא‬
‫לחצר ולגינה‪ .‬החזית הצפון־מערבית המעוטרת של המרחץ‬
‫באמאוס אשר נשתמרה בחלקה‪ ,‬מרמזת שחצר וגינה או‬
‫אחת מן השתיים נתקיימו גם כאן‪ .‬במקומות שונים‪ ,‬כמו‬
‫ברמה הגלילית‪ ,‬מקום שם נמצאה הקדשה עברית של בונה‬
‫המרחץ‪ ,‬הותקנה גם בריכת שחיה )׳פיסקינה׳( בגינה‪ ,‬בה‬

‫המשיכו לבלות לאחר הרחצה‪.‬‬
‫במרחץ שבאמאוס נתגלה חדר מוסק אחד בלבד‪ ,‬אך נותרו‬
‫סימנים שבגילגול קודם היה המרחץ גדול יותר וחדר הפוש­‬
‫רים היה חדר מוסק אף הוא עם ריצפה כפולה‪ ,‬וחדר הצוננים‬

‫חומם במקצת והיה אז חדר פושרים‪.‬‬
‫במקומות רבים בארץ נתגלו מרחצאות משוכללים בהרבה‬
‫מאלה שבאמאוס‪ ,‬במרחצאות אלה‪ ,‬כמו בבית‪-‬ירח על שפת‬
‫הכינרת או ברמה הגלילית‪ ,‬היו כמה חדרים אשר חוממו‪.‬‬
‫ברם להוציא את המרחצאות הביזנטיים בערי הנגב עבדת‬
‫ורחובות‪ ,‬לא נשתמר אף מרחץ ציבורי בארץ באותה שלמות‬

‫כמו זה של אמאוס‪ ,‬מהמסד ועד לטפחות‪.‬‬
‫מן העולם הגדול יודעים אנו על מרחצאות שנתרמו על‪-‬‬
‫‪T‬י הקיסר וגדולי המלכות‪ ,‬על מרהצאות עירוניים וכאלו‬
‫שהוקמו ביוזמה פרטית‪ .‬ממקורות חז״ל מסתבר שבערים‬
‫היהודיות בארץ השתייכו המרחצאות לשני הסוגים האחרו­‬
‫נים‪ .‬לעתים הוקמו מרחצאות זה ל ‪ T‬זה וההלכה פסקה בדבר‬
‫זכיונות בנדון‪ .‬הכניסה למרחצאות העירוניים היתה תמורת‬
‫תשלום אשר שימש לכיסוי ההוצאות של חומרי הדלק‪,‬‬
‫הניקוי‪ ,‬ה שיפח והספקת מגבות לכל דורש‪ .‬שמני סיכה‬
‫הביא עמו המתרחץ ותלמ ‪T‬י חכמים היו מלווים את רבותיהם‬
‫למרחץ ומשרתים אותם שם‪ .‬שירות של יציקת מים‪ ,‬עיסוי‬

‫וסיכה סיפקו גם הבלנים הקבועים‪.‬‬
‫ריב תמ ‪ T‬היה קיים מתי ישתמשו נשים במרחץ ומתי‬
‫גברים‪ .‬בישובים עשירים פתרו את הבעיה על‪T -‬י התקנת‬
‫מרחץ מיוחד לגברים ומרחץ מיוחד לנשים זה ל ‪ T‬זה‪,‬‬
‫שניזונו מאותם מתקני הסקה ומאותה אספקת מים‪ .‬במקומות‬
‫אחרים נקבעו שעות קבועות לשני המינים‪ .‬על כך למדים‬
‫אנו מן המודעות אשר נקבעו משערי המרחצאות‪ .‬הגיעו‬
‫אלינו גם פסקי‪-‬דין מגנזי המדינה ברומא‪ ,‬אשר לפיהם הוענשו‬
‫נערים אשר הציצו אל תוך המרחץ‪ ,‬שעה שהנשים התרחצו‬

‫שם‪ ,‬הבהילו אותן והפריעו להן‪...‬‬