Page 17 - etmol 30
P. 17

‫ישראל‪ ,‬בשם שאף בתלמוד הירושלמי‬            ‫כי בין רב דימי לבין רבין התקיימה‬              ‫מציעים לאחיה — יתכז שהיה ראש‬
‫מצויה תורתם של אמוראי בבל‪ .‬יתר־‬           ‫׳תורנות׳‪ ,‬ובשעה שהיה רב דימי בבבל‬             ‫הגולה — שיבנה מזבח‪ ,‬ולחנניה שהיה‬
‫על־כן‪ ,‬יש דברים של חכמי ארץ־ישראל‬         ‫שהה רבין בארץ־ישראל‪ ,‬ולאחר זמן היו‬            ‫ממשפחת לויים שינגן בכינור‪ ,‬ולבני‬
‫המופיעים בתלמוד הבבלי ונעדרים מן‬          ‫מתחלפים‪ .‬בך נשמר הקשר הרצוף בין‬               ‫בבל כולם שיבריזו בי הם פורשים מעל‬
‫התלמוד הירושלמי‪ ,‬כמו גם דברים של‬          ‫בתי המדרשות ומוסדות ההנהגה ב­‬                 ‫אלוהי ישראל‪ .‬תגובה חריפה זו לא באה‬
‫חכמי בבל שנכללו בתלמוד הירושלמי‬           ‫ארץ־ישראל לבין ישיבות בבל‪ ,‬לא רק‬              ‫רק בשל הפגיעה בסמכות ההנהגה ה־‬
                                          ‫ע ל־ ‪T‬י שליחים ואיגרות‪ ,‬אלא גם ע ל־‬           ‫ארץ־ישראלית‪ ,‬אלא גם בשל העובדה‬
                     ‫אך לא בתלמוד הבבלי‪.‬‬                                                ‫שיצירת לוח בבלי נפרד היתה גורמת‬
                                                                  ‫‪’t‬חכמים מוסמכים‪.‬‬      ‫לכך שהחגים יחולו בתאריכים נפרדים‬
      ‫קבורה בארץ־ישראל‬                    ‫אמצעי נוסף לתקשורת בין ארץ־‬                   ‫בארץ־ישראל ובבבל‪ .‬מחלוקות בנושאים‬
                                          ‫ישראל לבין בבל היו האיגרות‪ .‬איגרות‬            ‫הקשורים לקביעת הלוח פרצו מפעם‬
‫צורה אחרת של קשרים בין בבל ל­‬             ‫אלה נתנסחו ^ י מוסדות ההנהגה ב­‬               ‫לפעם מחדעז והעבירו במידת־מה את‬
‫בין ארץ־ישראל‪ ,‬היא העלאת מתים‬             ‫ארץ־ישראל והעבירו לבבל הוראות ו־‬              ‫היחסים המתוקנים בדרך כלל ששררו‬
‫מבבל לקבורה בארץ־ישראל‪ .‬הנוהג של‬          ‫מ ‪T‬ע בנושאי עיבור השנה‪ ,‬קביעת ה­‬              ‫בין ארץ־ישראל לבבל‪ .‬רק כאשר נקבעו‬
‫הבאת מתים מן התפוצה כדי להיקבר ב­‬         ‫הלכה‪ ,‬חידושי תורה‪ ,‬ואף תשובות על‬              ‫סופית ק ‪T‬וש החודש ועיבור השנה על­‬
‫ארץ פושט החל מתקופת האנרכיה ב­‬            ‫שאלות שהגיעו מבבל‪ .‬לעיתים היו ה־‬              ‫פי חשבון‪ ,‬שככו מחלוקות אלו‪ ,‬אולם‬
‫שלטון הרומי שאירעה במאה השלישית‬           ‫׳נחותי׳ עצמם נושאים עמהם איגרות‬               ‫בכך גם בוטל מעמדה המיוחד של ארץ־‬
‫לספירה‪ .‬תקופה זו התאפיינה במשבר‬           ‫מארץ־ישראל לבבל‪ .‬במקרה מסוים הפנו‬             ‫ישראל‪ ,‬וסוד הלוח נמסר ל ‪T‬י קהילות‬
‫כלכלי עמוק ששרר בארץ־ישראל‪ ,‬ונוצר‬         ‫בני בבל שאלה לחכמי ארץ־ישראל ו־‬               ‫ישראל באשר הן‪ ,‬ללא תלות במרכז‬
‫כתוצאה מחוסר היציבות במימשל הקיסרי‬        ‫התייעצו איתם על עניין בחירת ראש‬
‫באותה עת‪ ,‬באשר בתקופה של חמישים‬           ‫ישיבה‪ .‬השאלות שהופנו מבבל לארץ־‬                                                  ‫זה או אחר‪.‬‬
‫שנה התחלפו ברומא ‪ 26‬קיסרים‪ .‬ה­‬            ‫ישראל היו גם בבעיות שהתעוררו בחיי‬             ‫חנניה בן אחי רבי יהושע הוא דוגמה‬
‫מאבקים בתוך רומא גרמו לבד שאויבי‬          ‫יום־יום‪ .‬קרה שאדם שעמד לדין בבבל‪,‬‬             ‫לחכם שירד מארץ־ישראל לבבל‪ .‬כמוהו‬
‫האימפריה ניסו להילחם בה‪ .‬כל אלה‬                                                         ‫עשו גם רב‪ ,‬מייסדה של ישיבת סורא‪,‬‬
‫הביאו למשבר כלכלי‪ ,‬לאינפלציה ב­‬                                    ‫^ ‪toll‬‬               ‫ורבים אחרים‪ .‬אולם היו גם חכמים ש­‬
‫רומא עצמה ולהכבדת עול המיסים ב־‬                                                         ‫עלו מבבל לארץ־ישראל‪ .‬החל במרד‬
‫פרובינקיות במ ‪T‬ה בלתי נסבלת כמעט‪.‬‬              ‫אבומרי האופה מבבל — מצבה ביפו‬            ‫בר־כוכבא חוזרת על עצמה במשך דו­‬
‫יהודי ארץ־ישראל סבלו קשות ממשבר‬                                                         ‫רות מספר התופעה‪ ,‬שהחכם השני במעלה‬
‫כלכלי זה‪ ,‬ורבים מהם עזבו את ארץ־‬          ‫ופסק דינם של שופטיו לא נראה לו‪ ,‬היה‬           ‫בסנהדרין אחרי הנשיא הוא ממוצא בבלי‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬רוב העוזבים פנו לבבל‪ ,‬בדי‬          ‫אומר להם שיביא איגרת מארץ־ישראל‬               ‫המדובר ברבי נתן שהיה אב־בית דין‬
‫לצאת אל מחוץ לתחומי האימפריה ה­‬           ‫אשר תוכיח שהצדק עמו‪ .‬במקרים אלה‬               ‫של הסנהדרין באושה‪ ,‬ברבי חייא שהיה‬
‫רומית‪ ,‬ולהתחבר לקיבת יהודי משגשג‪.‬‬         ‫היו השופטים עונים לו ״לכי תיתי״‬               ‫החכם המרכזי בצ ‪T‬ו של רבי יהודה‬
‫במטרה לבלום את גלי הירידה‪ ,‬פתחו‬           ‫)לכשתביא(‪ ,‬כלומר יתכן ואיגרת מארץ־‬            ‫הנשיא‪ ,‬וברבי חנינא בר חמא שהיה‬
‫חכמי ארץ־ישראל במסע תעמולה בזכות‬          ‫ישראל עשויה להשפיע בכיוון של שינוי‬            ‫אב־בית־דין של הסנהדרין בימי הדור‬
‫הישיבה בארץ ובגנות הירידה‪ .‬כמקובל‬         ‫פסק הדין‪ ,‬אולם עד שאותו אדם יביא‬              ‫הראשה לאמוראי ארץ־ישראל‪ .‬בתקופת‬
‫באותם הימים ניסו לפרוט בעיקר על‬           ‫איגרת כזו‪ ,‬עליו לקיים את פסקם של‬              ‫האמוראים החלה להיווצר בבבל התנג­‬
‫הרגשות הדתיים‪ ,‬אשר לגביהם היה להם‬                                                       ‫דות לעלייתם של חכמים לארץ־ישראל‪.‬‬
‫סיכוי־ההשפעה הרב ביותר‪ .‬בין השאר‪,‬‬                                         ‫שופטיו בבבל‪.‬‬  ‫רב יהודה ראש ישיבת פומבדיתא‪ ,‬ה־‬
‫העלו את הרעיון כי מי שהוא קבור‬            ‫סוגי הקשרים הנזכרים בין ארץ־‬                  ‫‪T‬וע בתור מי ש״ארץ־ישראל חביבה‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬כאילו הוא קבור תחת‬            ‫ישראל לבבל — ה׳נחותי׳ והאיגרות‪ ,‬יש‬            ‫עליו״‪ ,‬ניסה למנוע מתלמידיו את העליה‬
‫המזבח‪ ,‬ואילו כל הקבור בחת לארץ‬            ‫בהם כדי להראות בעליל כי בראשית‬                ‫ארצה‪ .‬הימים היו ימי הדור השני של‬
‫ספק אם יקום לתחיה באחרית הימים‪ ,‬ו­‬        ‫תקופת האמוראים עדיין היתה הגמוניה‬             ‫אמוראי בבל‪ ,‬ישיבת פומבדיתא זה עתה‬
‫אם בכל זאת יזכה לתחיית המתים‪ ,‬הרי‬         ‫מסוימת לארץ־ישראל על בבל‪ .‬מושגים‬              ‫נוסדה ^ י רב יהודה עצמו‪ ,‬והוא רצה‬
‫תהיה זו כרובה בגילגול מחילות ממקום‬        ‫אלה חדלו להופיע בדורות האחרונים‬               ‫למנוע ״בריחת מוחות״ מישיבתו בבבל‬
‫קבורתו בתפוצות ועד לארץ־ישראל‪ ,‬אשר‬        ‫של האמוראים‪ ,‬כאשר בבל העמיקה את‬
                                          ‫עצמאותה וכוחה של ארץ־ישראל הלך‬                                                ‫לארץ־ישראל‪.‬‬
      ‫רק בה אפשר יהיה לקום־לתחיה‪.‬‬         ‫ונחלש‪ .‬במקביל יש לציין את ההיקף‬
‫המימתת הנזכרות ודומותיהן הצליחו‬           ‫הרחב של הלכות ואף סוגיות א ‪p‬־ י ש־‬                    ‫*תורנות״ בירידה‬
‫רק באופן חלקי לבלום את הירתה‪,‬‬             ‫ראליות שלמות בתלמוד הבבלי‪ .‬במיוחד‬
‫אבל עלה ^ ן לגרום לכך שאנשים מ­‬           ‫רב חלקם של רבי יוחנן וריש לקיש‪,‬‬               ‫באותם ימים היו חכמים שתפק ‪T‬ם היה‬
‫התפוצות הובאו לקבורה בארץ־ישראל‪.‬‬          ‫ראשי הדור השני של אמוראי ארץ־יש­‬              ‫לנסוע הלוך ושוב בין ארץ־ישראל ל­‬
‫נמצאו גם ככל הנראה יהודים פיקחים‬          ‫ראל בתלמוד הבבלי‪ .‬יש חוקרים הטוע­‬             ‫בבל‪ ,‬במטרה להביא את תורת ארץ־‬
‫שאיחדו את ״הנעים עם המועיל״‪ ,‬היינו‬        ‫נים‪ ,‬כי התלמוד הבבלי נבנה למעשה‬               ‫ישראל לבבל‪ .‬חכמים אלה קרויים ב­‬
‫ירדו לחיות בבבל‪ ,‬וציוו לקברם בארץ־‬        ‫על יסוד סוגיותיזע של אמוראים אלה‪.‬‬             ‫מקורות בשם ׳נחותי׳‪ ,‬כלומר יורדים‪ .‬אין‬
‫ישראל‪ .‬רבים מבני התפוצות שהובאו‬           ‫על־כל־פני ם‪ ,‬הם תופסים מקום חשוב‬              ‫במושג זה משום נתינת טעם לפגם‪ ,‬אלא‬
‫לקבורה בארץ־ישראל נטמנו ב בי ת־ שע־‬       ‫בתלמוד הבבלי‪ .‬בכך טמונה הוכחה נוס­‬            ‫הוא נוצר מכך שבבל המישורית נראתה‬
‫רים‪ ,‬שהפכה להיות נקרופוליס‪ ,‬עיר‬           ‫פת להשפעתה של ארץ־ישראל על בבל‬                ‫בעיני בני ארץ־ישראל בתור מקום עמוק‬
‫קברים‪ ,‬מיום שנקבר בה רבי יהודה‬            ‫בדורות הראשונים של תקופת האמור­‬               ‫השוכן בבקעה‪ ,‬וממילא העובר מארץ־‬
‫הנשיא‪ .‬בבית־שערים נחשפו כתובות קבר‬        ‫אים‪ .‬כללית יש לציין‪ ,‬כי בתלמוד ה­‬             ‫ישראל לבבל מבצע פעולה של יר ‪T‬ה‪.‬‬
‫של מתים מהתפוצות בכלל ומבבל ל­‬            ‫בבלי מצויה תורתם של חכמי ארץ־‬                 ‫עם ה׳נחותי׳ נמנו חכמים מרכזיים מ­‬
‫אזוריה בפרט‪ .‬גם בבית־הקברות ה­‬                                                          ‫דורות האמוראים הראשונים‪ ,‬כמו עולא‪,‬‬
‫יהודי ביפו שמתקופת המשנה והתלמוד‪,‬‬                                                       ‫רבין‪ ,‬רב דימי ואחרים‪ .‬מענין לציין‪,‬‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22