Page 12 - etmol 30

‫מבין אמני המכחול‪ ,‬שקירבו את נוף‬
‫הארץ אל בני הנוער והמבוגרים‪ ,‬כמעט‬
‫נשכח מקומו של הצייר אהרון הלוי‪ ,‬איש‬
‫העליה השניה‪ .‬רב פעלים היה הלוי‪.‬‬
‫צייר מקורי‪ ,‬גרפיקאי מעולה‪ ,‬מתכנן גנים‪,‬‬
‫חקלאי ומטפח זנים‪ ,‬חובב טבע‪ ,‬צלם‬

‫מחונן‪ ,‬ביבליופיל ואוטוד ‪T‬קט‪.‬‬

‫מאת אליהו הכהן‬

‫אהרון לוי‪ ,‬גנן ואמן‪ ,‬מראשוני‬ ‫חקלאי בגליל‬ ‫ההיכרות הראשונה עם חולות תל־‬
‫אביב הקטנה ופרדסי יפו היתה במיפגש‬
‫תנ״ך‪ ,‬משניות ותלמוד וצמחים שונים‬ ‫בן ‪ 19‬שנים היה אהרון הלוי כאשר‬ ‫עם ציורי נחום גוטמן‪ .‬מראות הגליל‬
‫שהביא ערמו מן השדה‪ .‬הוא הכיר כמעט‬ ‫ערק מן הצבא הרוסי שבו שירת כצייר‬ ‫ועמקי הצפון ניגלו לראשונה בצילומי‬
‫את כל צמחי עמק־הירדן והדבר השפיע‬ ‫תפאורות למסיבות חיילים‪ ,‬ובתחילת שנת‬ ‫בן דוב ושוויג ובלוחות הקרן־הקיימת‬
‫עלי עד כדי כך שהחילותי אף אני ל­‬ ‫שניצבו בכל כיתה‪ ,‬ואת הרי הנגב מצאו‬
‫התעניין בצמחים״‪ .‬מפי ברוך צ׳יזיק למד‬ ‫‪ 1906‬עלה ארצה ופנה לעבוד כפועל‬ ‫ילדי הארץ תחילה במפת התבליט ה­‬
‫הלוי את תורת הבוסתנאות ואת חיבת‬ ‫חקלאי אצל איכרי רחובות‪ .‬כשיצא הקול‬ ‫צבעונית של ארץ־ישראל שעמדה בחדר‬
‫הצומח‪ ,‬והוא שהיטה אותו אל הציור‬ ‫הקורא לפועלי יהודה לצאת וליישב את‬ ‫הגיאוגרפיה עמום המפות הגלולות‪ .‬את‬
‫הבוטני‪ .‬כעבור חדשים אחדים תיכנן‬ ‫הגליל‪ ,‬קם עם חבריו והלך לסג׳רה‪.‬‬ ‫עמק יזרעאל דמיינו לראשונה ע ל־ פי‬
‫ונטע הלוי את הגינה העירונית בטבריה‬ ‫״סיפרו לנו — כתב אחר־כך — שה­‬ ‫שירי אלתרמן וסמבורסקי‪ ,‬ש‪ .‬שלום ו־‬
‫ואת הגן שליד המעיינות החמים בפאתי‬ ‫חקלאות האמיתית היא בגליל‪ .‬שם ה­‬ ‫רפפורט‪ ,‬אורלנד וזעירא‪ ,‬ואילו נופי ים‬
‫איכרים האמיתיים‪ .‬שם קשורים יותר‬ ‫כנרת וים המלח נשקפו אליהם לראשונה‬
‫העיר‪.‬‬ ‫לקרקע‪ ,‬לבהמות הבית‪ ...‬מצב הרוח היה‬ ‫מציוריו של אהרון הלוי שהיו תלויים‬
‫כאשר נתמנה ברוך צ׳יזיק לגנן ה­‬ ‫רומנטי‪ ,‬רגשני‪ .‬הרגשנו דחיפה לעלות‬ ‫כתערוכת־תמיד על קירות המסדרונות‬
‫ראשי בדמשק‪ ,‬בערוב ימי השלטון ה­‬ ‫ולראות את הגליל‪ .‬וכך‪ ,‬עם ראשית ה­‬ ‫הארוכים של בית־הספר‪ ,‬בצד ציורי מי­‬
‫תורכי‪ ,‬הלך בעקבותיו אהרון הלוי יחד‬ ‫סתיו התאספה החבריא בפתח־תקווה ו­‬ ‫רון וצפת של ראובן וצלליותיו של גור־‬
‫עם בני משפחתו וקיבל שם מישרה של‬ ‫משם פנינו לעלות ברגל הגלילה דרך‬
‫שרטט במשרדו של המהנדס גדליה ויל‪-‬‬ ‫חדרה‪ ,‬זכרון־יעקב‪ ,‬חיפה‪ ,‬עמק יזרעאל‬ ‫אריה מהווי החלוצים‪.‬‬
‫בושביץ‪ ,‬שעבד אז בפיקודו של ג׳מאל‬ ‫ונצרת עד לסג׳רה״‪ .‬בגליל שוטט הלוי‬ ‫לא תמיד המיפגש החזותי עם הנוף‬
‫פשה‪ .‬וילבושבת עסק אז — בפקודת‬ ‫ונדד‪ ,‬עתים כרועה עדרים ועתים כ­‬ ‫הוא שעיצב את המושג הראשון על‬
‫ג׳מאל פחה — בהריסת משכנות העוני‬ ‫שומר בחוות החקלאיות‪ .‬הוא התיידד‬ ‫פני הא ‪ p‬ומראותיה‪ .‬הטיולים והמסעות‬
‫והסימטאות הצרות שבמרכז דמשק כדי‬ ‫עם אלכסנדר זי ‪ T‬ויחדיו גמעו מרחבים‬ ‫היו חוויות של גיל מאוחר יותר שבאו‬
‫לסלול שם כבישים רחבים ולנטוע שד­‬ ‫על סוסיהם‪ .‬קסמו לו מרחבי הגליל‬ ‫להשלים את ההתרשמות הראשונה‪ .‬רבים‬
‫רות וגנים‪ ,‬כל זאת כדי להעניק לדמשק‬ ‫ובהם עשה את שנותיו הראשונות ב­‬ ‫היו בני תל־אביב שעינם לא שזפה‬
‫בימי הילדות‪ ,‬את הנוף שמעבר לחגורת‬
‫צביון של עיר אירופאית‪.‬‬ ‫ארץ‪ ,‬ועפרונו ב ‪T‬ו לצייר בו נופים ו­‬ ‫השקמים שבין גבעת המשתלה )היום‬
‫במשך שנה נטע צ׳יזיק אלפי עצי‬ ‫לרשום מראות‪.‬‬ ‫׳היכל התרבות׳( ומוצאי רחוב המלך‬
‫צפצפה הפורשים עד היום את צילם ב­‬ ‫ג׳ורג׳‪ ,‬והוא נותר עלום ונסתר מהם‪,‬‬
‫רחובות המרכזיים של דמשק‪ .‬מן הלבנון‬ ‫בשנת ‪ 1912‬קבע מושבו בירושלים‪.‬‬ ‫מעורר סקרנות ומגרה את הדמיון‪ .‬מכו­‬
‫הביא שתילי ארזים ונטע בצידי הדרכים‪,‬‬ ‫נשא אשה‪ ,‬עבד ב׳בצלאל׳ ופתח חנות‬ ‫נית פרטית שבה אפשר לגמוע מרחקים‬
‫שתל שיחים לאורך השדרות ופרש שטיחי‬ ‫למכשירי כתיבה ברחוב יפו‪ .‬בפרוץ מל­‬ ‫ולקלוט נופים בטיול של שבת — לא‬
‫סיגליות ריחניות על פני כל המשטחים‬ ‫חמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו‬ ‫היתה אפילו בגדר חלום למרבית יושבי‬
‫הפנויים‪ .‬אהרון הלוי הופקד אז על ציור‬ ‫למלחמיה‪ ,‬שם התפרנס מדיג בכנרת ו­‬ ‫הא ‪ ,p‬מחוץ לקומץ משפחות עתירות‬
‫הנופים החדשים הללו לארכיון השליט‬ ‫בירדן‪ .‬מדי יום ביומו‪ ,‬כנטות היום‪ ,‬חלד‬
‫התורכי‪ ,‬ובזכרונותיו מאותה עת סיפר‪,‬‬ ‫נכסים‪.‬‬
‫כי ריח הסיגליות נדף על פני דמשק‬ ‫ממלחמיה לכינרת כדי לפגוש את חברו‬
‫הנערץ עליו‪ ,‬ברוך צ׳יזיק‪ ,‬שעמו עבד‬ ‫במקום כל אלה ניבטו הרי הארץ ו­‬
‫כולה‪.‬‬ ‫ברחובות בפרדסים של משה סמילנסקי‬ ‫עמקיה‪ ,‬הדרכים‪ ,‬הישובים‪ ,‬הבוסתנים‬
‫בימיו הראשונים בארץ‪ .‬סיפר על כך‬ ‫והחורבות‪ ,‬מבין דפי ׳בן עמי׳‪ ,‬׳ספרנו׳‪,‬‬
‫אהרון הלוי‪ :‬״שיחותינו נסבו בעיקר על‬ ‫׳כרמנו׳‪ ,‬׳מקראות׳‪ ,‬׳לשון וספר׳‪ ,‬׳תרו­‬
‫צמחי הארץ‪ .‬ברוך ישב סמוך למנורת‬ ‫מות׳ ו׳מענית׳ — ספרי הלימוד של הדור‬
‫נפט קטנה כשמסביבו ספרי בוטניקה‪,‬‬ ‫שעבר‪ ,‬ומן השירים והסיפורים‪ ,‬הרשימות‬
‫והציורים שהתפרסמו בעתוני הילדים ה­‬
‫מצוירים ועשירי החומר‪ ,‬מהודרי הצורה‬
‫ומנופי התוכן‪ ,‬שהזינו את דור ילדי‬

‫ארץ־ישראל בימי השלטון המנדטורי‪.‬‬

‫‪12‬‬