Page 15 - etmol 30
P. 15
העובדה שהיהודים מהווים חטיבה לאו עצמם מונחים מן המילון הפטריוטי ה הוא הסיק מכך שתוכנה של המהפכה
מית מיוחדת ,העשויה להצטרף לתבי פולני ובעיקר את המושג הפולני שמש הציונית אינו בתשובה אל העבר ,אף
עותיהם הלאומיות של הפולנים לזכויו לא העבר ההירואי של כובשי כנען ,אלא
תיהם ועם זאת תדרוש הכרה בזכויות מעו גם ארץ אבות וגם מולדת. ״מעשה של כיבוש ובנין ,הוצאת הישן
מפני החדש״ .הירהוריו אלו קיבלו ביטוי
הלאומיות והאזרחיות של היהודים. ״עבודת ההווה״ וציונזת במאמרו על ״בעיית הערכים החדשים
בינתיים גברו ברוסיה כוחות הדיכוי,
׳הצפירה׳ נסגר ויצחק גרינבוים נאסר יצחק גרינבוים משתתף זו פעם רא והישנים בחיינו״ שפירסם בפולנית.
לשלושה חודשים .במארס ,1906לאחר שונה בקונגרס שהתכנס בבאזל ב.1905-
שיחרורו ,יצא לעיר וילנה ,שם נפג ש בקונגרס זה ,שקיבל החלטה שדחתה כל המאבק סביב אוגנדה
עם זאב ז׳בוטינסקי .הם החליטו לקיים עבודה מחוץ לארץ-ישראל ,מצא גרינ-
בוילנה התייעצויות של חברי מערכות בוים חיזוק לעמדתו בדבר זיקתה הבלע גרינבוים שנפג ש עם חיים וייצמן ,ערב
העתונים הציוניים ברוסיה ובפולין .ב דית של התנועה לארץ-ישראל .עם זאת כינוס הקונגרס הציוני החמישי בבאזל
פגישה עובדה תכנית שלפיה תכיר ה נוכח שהעם עומד בפני הכרעות קיו ב־ ,1901התרשם שתפיסת וייצמן מצומ
הסתדרות הציונית בצורך לארגן את מיות שתבעו את פתרונן דIמי Tי .כשלון צמת מזו שלו ושל חבריו .וייצמן הדגיש
יהודי רוסיה על בסיס ההכרה בהם כל הדיפלומטיה ההרצליאנית הוכיח לדעתו את חשיבות הדמוקרטיה בתוך התנועה
אום יהודי והענקת אישור חוקי ל שאין בתכנית הציונית משום פתרון ל הציונית ואת עקרון התחיה התרבותית
שלטון עצמי יהודי ,שיתבסס על ה מצוקות המי Tיות של העם ,אין הפת כיסוד הציונות ,ואילו גרינבוים ראה את
רון בהישג יד אלא הגשמתו הוא עניין הציונות הדמוקרטית כמתקשרת עם ה
קהילות היהודיות. לדורות .מכאן הצורך בחיפוש פתרון פועלים וכמניחה כעקרון יסוד את ה
לצרכי העם היום-יומיים בגולה ,שנודע עבודה ואת המאבק לזכויות היהודים
הועידה בהלסינגפזרס לימים בכינוי ״עבודת ההווה״ .התעל בגולה .הוא הדגיש כי צעירי הציונים
מות מצרכים אלו עלולה להפוך את ב׳סיעה הדמוקרטית׳ )שהקים וייצמן(
תכנית זו שימשה יסוד לדיונים על התנועה הציונית לתנועת שיחרור לאומי בוארשה רואים עצמם קרובים ל׳אגף
הפעולה המדינית של הציונים ברוסיה ללא עורף של תומכים ,ויש חשש ש המתקרב לפועלים ולכמה מעיקרי ה
בוועידה השלישית של ציוני רוסיה ההמונים יפנו אל תנועות אחרות ורבים סוציאליזם והמהפכה׳ והוא פנה עם חב
שנתכנסה ב 1906-בעיר הלסינגפורס )הל מהם אף יחפשו את המוצא בהגירה אל ריו לארגן את הפועלים במסגרת ציונית.
סינקי של היום( ונקראה על שמה .ב- כדי להפח את רעיונותיהם החלו ל
ו ו ^ ה זו השתתפו מפולין הציונים ה מעבר לים. פרסם עלונים בלתי-ליגליים והעמידו ב
צעירים בלבד וגם רוב המשתתפים מ מרכז את ערך העבודה ואת תחיית העם
רוסיה היו מבין הצעירים והנוטים לדעו יצחק גרינבוים מתחיל בפעילות רבה היהודי ,תקומתו המדינית וריכוזו ב-
במסגרת ׳עבודת ההווה׳ .בוארשה קמה ארץ-ישראל .בגליון הראשון פירסם
תיהם. לשכה ציונית ,שמטרתה לכוון את גרינבוים קול-קורא לפועלים וקרא להם
הנואם המרכזי בוועידה היה יצחק המדיניות היהודית העצמאית בפולין נו
גרינבוים בן ה .27-לדעתו ,מקור המשבר כח התמורות המתחוללות בה כתוצאה להצטרף לציונות.
שעבר על התנועה הציונית היה בהי- מהתסיסה הגוברת נגד שלטון הצאר בקונגרס הציוני הששי ב 1903-העלה
מנעותה מהסקת המסקנות מן המצב ש הרוסי .בראש הלשכה עמד נחום סוקו- הרצל את הצעת אוגנדה כ׳מקלט זמני׳,
התהווה ברוסיה עם פ ר ח המהפכה ב- לוב ,ויצחק גרינבוים נתמנה כמזכירו. שהביאה לפילוג בהסתדרות הציונית.
1905שנכשלה .הימנעות זאת היא המשך מאחר שסוקולוב נתמנה כמזכיר ההס גרינבוים ורוב ציוני וארשה נשארו נאמ
לשוויון הנפש שגילתה ההסתדרות ה תדרות הציונית העולמית ,עבר ניהול נים לעקרון הארצישראלי .גרינבוים הת
ציונית לבעיות היום-יום של יהדות הלשכה למעשה לידי גרינבוים ,שהפך פלמס עם סוקולוב ,במכתב לעתון ׳ה
הגולה .האמונה כי הציונות תתגשם ב צפירה׳ .סוקולוב ביקש פשרה ואילו
דרך של קפיצת הדרך מחיי גלות לחיי מאז לראשם של ציוני פולין. גרינבוים קבע בהחלטיות שיש להתנגד
חירות לאומית בארץ אבות — הכזיבה. הלשכה בהנהגתו גילתה פעילות רבה בתקיפות לעניין אוגנדה וליציאת משלחת
הגשמת הציונות היא תהליך מתפתח והגיבה על הבעיות שעלו על הפרק לשם ,כדי לבדוק את אפשרויות ההתייש
ומטרתה לא תושג במחי-יד ,ובתוקף בקרב יהודי רוסיה ופולין )שהיתה ב בות .סגנון המכתב מאלף לא פחות מ
הנסיבות מן ההכרח לקבוע גם תכנית שלטון רוסיה( .הפוגרומים שהתחדשו תוכנו ,שכן בו מתגלה יצחק גרינבוים
למאבק יהודי בגולה לזכויותיהם כ ברוסיה זכו לתגובה מי Tית .פורסם קול- כמנהיגם של הצעירים ,דבריו מנוסחים
פרטים ,כאזרחים שווי זכויות וכקבוצה קורא ליהודים למחות נגד הפגיעות ה בסמכותיות ובהעזה ואף ב״מעט חוצפה״,
לאומית .במצב שנתהווה עכשיו ברוסיה חדשות על-ידי הפסקת העבודה והמסחר, והוא כותב שהוא מדבר בשם הצעירים
נוצרו תנאים המאפשרים מאבק כזה ש וגרינבוים הצליח להניע את הנהלת ה ״שהציונות אינה בעיניהם עניין של
יהיה חלק משולב במאבק הציוני .גרינ- קהילה היהודית בוארשה ,שהיתה נתונה עזרה ומוסד של צדקה בשביל אחרים,
בוים הציע כי הווע Tה תצטרף לדרי ב Tי מתבוללים ודתיים-קיצוניים ,להצ אלא תשובה שלמה על כל שאלות
שתם ומאבקם של העמים השונים ב טרף למחאה .הקו המדיני שנקטה ההס חייהם הציבוריים״ .גרינבוים מסכם ,כי
תדרות הציונית בפולין בא להדגיש את אין מטרתם ויתורים או פשרות אלא
רוסיה לדמוקרטיזציה של המשטר. ״נצחון שלם ...להריסת הישן ולבניין
הצעתו של גרינבוים שנתקבלה בוועי
דה בשינויים ,הפכה לחלק בלתי-נפרד החדש״.
של התכנית הציונית .היא אמנם לא גרינבוים מנסה לעמוד על טיבו של
מומשה אז ,כיוון שכוחות הדיכוי ברוסיה המושג ׳מולדת׳ .לדעתו ,שורשי המושג
עצרו את תהליך הדמוקרטיה במדינה, נעוצים במסורת של כיסופי הדורות,
אולם לאחר מהפכת פברואר 1917אושרו שמצאו להם ביטוי לא רק בתפילות ו
חלומות אלא גם בתנועות משיחיות .עם
ההחלטות מחדש. זאת סבור הוא שהצעירים הציונים הוש
תכנית זו הפכה לאבן-פינה בפעילותו פעו גם מתנועת השיחרור הפולנית ש
הפוליטית של יצחק גרינבוים ,שהגיעה נאבקה על גאולת ארצה ואף סיגלו ל
לשיאה במאבק למען זכויות היהודים
בפולין בין שתי מלחמות העולם.
15