Page 13 - etmol 30

‫התיירים האמריקאים — בהם ממקימי‬ ‫בנה בה את ביתו ממחצלאות‪ .‬כשהתמו­‬
‫הרצליה — שבאו לראות את משתלתו‬ ‫טט הבית בימי זעף‪ ,‬עבר עם משפחתו‬
‫ואת גני הירק והעצים שמסביב לבית‪.‬‬ ‫לגור באוהל‪ .‬בגינתו גידל וטיפח‪ ,‬בעזרתו‬
‫בתקופת השפל והמחסור שבשלהי שנות‬ ‫של האגרונום עקיבא אטינגר‪ ,‬זן חדש של‬
‫העשרים‪ ,‬נדד לאוסטרליה והציג תערו­‬
‫כות נודדות של ציורי נוף ארצישראליים‪.‬‬ ‫תות־שדה וקרא לו ׳חלוץ׳‪ .‬היתה זו‬
‫בארץ היה ביאליק פותח את תערוכותיו‬ ‫הכלאה של תות־שדה בעל פרי מוארך‪,‬‬
‫ומברך אותו על ששילב את מלאכת‬ ‫שהמעיט להניב‪ ,‬עם זן שפירותיו מעו­‬
‫הגננות בפעילות האמנותית‪ .‬״טובים ה­‬ ‫גלים‪ .‬׳החלוץ׳ הפך לזן הנפוץ ביותר‬
‫שניים‪ ,‬הציור והאדמה״‪ ,‬כתב אליו ל­‬ ‫של תות‪-‬השדה בארץ‪ .‬בתערוכה החקל­‬
‫אוסטרליה בבקשו ממנו לעכב את שובו‬ ‫אית שהתקיימה בתל‪-‬אביב בשנת ‪1926‬‬
‫ארצה עד שירווח לו ולארץ‪ .‬והלוי‬ ‫זכה אהרון הלוי בפרס הראשון על ג ‪T‬ול‬
‫השיבו‪ ,‬כי לא יובל לשאת עוד את‬
‫החיים בניכר ללא נופי הירדן והכינרת‪.‬‬ ‫תות‪-‬השדה והשבחתו‪.‬‬
‫בשובו ארצה פתח את חנות הפרחים‬ ‫את גינותיו הישקה הלוי ממימי מעיי­‬
‫׳יפה נוף׳ בגינת גרוזנברג בתל‪-‬אביב‬ ‫נות נחל אילון )המוצררה( שסיפקו מעט‬
‫)היום חניון גרוזנברג(‪ ,‬נטע סביבה חור­‬ ‫מים‪ ,‬אך טעמם היה מצוין‪ .‬בל תושבי‬
‫שה קטנה‪ ,‬ובחזית שפנתה לרחוב נחלת‬ ‫שכונת בורוכוב ניזונו ממים אלה‪ .‬ש­‬
‫בנימין הקים מסלעה ושתל בה קקטו­‬
‫סים מרהיבי עין להנות את מבקרי‬ ‫הובילו אותם בחביות מערוץ הנחל‪.‬‬

‫חנותו‪.‬‬

‫ציירים של נוף הארץ וצמחיה‬

‫תיכנון ׳גן מאיר׳‬ ‫פרסומות לשוקולד וחלב‬ ‫אלבום צמחי הארץ‬

‫בשנת ‪ 1932‬הכריזה עירית תל‪-‬אביב‬ ‫אהרון הלוי היה מראשוני המתיישבים‬ ‫בדמשק הגה צ׳יזיק את הרעיון ל­‬
‫על תחרות לתיכנון ׳גן מאיר׳‪ ,‬ובפרס‬ ‫ברמת‪-‬גן עוד בטרם היתה לעיר גנים‪.‬‬ ‫הוציא לאור אלבום של צמחיית ארץ‪-‬‬
‫הראשון זכתה תכניתו של אהרון הלוי‪.‬‬ ‫על גבעותיה פרחו כלניות למכביר‪ ,‬׳הר‬ ‫ישראל שיהא מוקדש לכבודו של המנהיג‬
‫הוא שילב בתיכנון הגן את ההרכב ה­‬ ‫הארנבות׳ )כיום שכונת הלל( ובית‪-‬ה‪-‬‬ ‫דב בר בורוכוב שאליו נקשר ב ו ו ^ ת‬
‫מדויק של העצים‪ ,‬השיחים‪ ,‬סוגי הדשא‪,‬‬ ‫קברות הערבי )׳גבעת השלישות׳( היו‬ ‫היסוד של פועלי‪-‬ציון‪ .‬את אהרון הלוי‬
‫ומיני הפרחים העונתיים והרב‪-‬שנתיים‪.‬‬ ‫מרבד צבעוני של פרחי בר‪ .‬על גבעות‬ ‫הועיד להכנת ציורי הצמחים והפירות‬
‫אחרי מלחמת העולם השניה פרש מחנותו‬ ‫אלו ישב אהרון הלוי וצייר ציורי נוף‬
‫והתמסר לעבודה חקלאית ולציור‪ .‬החל‬ ‫לעטיפות שוקולד מתוצרת בית‪-‬החרושת‬ ‫בצבעים ובגודל טבעי‪.‬‬
‫לכתוב רומן בא ‪T‬יש ׳על גדות הירדן׳‬ ‫של שולמן ולוינשטיין ביפו‪ ,‬פרסומות‬ ‫כאשר התקרב הצבא האנגלי לפרברי‬
‫אך לא זכה להשלימו‪ .‬עד יומו האחרון‬ ‫דמשק‪ ,‬עזב אהרון הלוי את העיר ועבר‬
‫שמר אמונים לנופי ירדן וכינרת‪ .‬בשנת‬ ‫לחלב של תנובה‪ ,‬ותוויות לצנצנות של‬ ‫לגור בבית משפחת צ׳יזיק בכנרת‪ ,‬שם‬
‫חייו האחרונה‪ ,1957 ,‬סנה אל יעקב‬ ‫מוצרי פרי משומרים‪.‬‬ ‫השלים את ציוריו לאלבום המיועד של‬
‫פלמוני מדגניה וביקש לתרום שלושים‬ ‫צמחי הארץ‪ ,‬שלא זכה לראות אור‪ .‬כעבור‬
‫מציוריו לבית גורדון‪ ,‬ובכך לזכות ול­‬ ‫בשנת ‪ 1929‬הוציא לאור אלבום של‬ ‫שנה הוצגו הציורים במוזיאון החקלאי‬
‫היקבר בדגניה‪ .‬יומיים לאחר שהשיב לו‬ ‫ציורי נוף בשם ׳ארץ הצבי׳‪ .‬ציורים‬ ‫שהקים צ׳יזיק בירושלים‪ ,‬בבניין היפה‬
‫פלמוני בחיוב — נפטר אהרון הלוי והוא‬ ‫אלה נתפרסמו בכל רחבי הארץ ובעולם‬ ‫של פרוטיגר )׳מחניים׳( שבו שוכן כיום‬
‫היהודי‪ ,‬והופיעו בימי חג בכתבי‪-‬עת‬ ‫משרד החינוך והתרבות‪ ,‬ובחצרו נשתל‬
‫בן שבעים‪.‬‬ ‫ועל לוחות‪-‬קיר‪ .‬אחד מן הציורים הללו‬ ‫אחד הארזים שהעביר צ׳יזיק מהרי אמנה‪.‬‬
‫בציורי הנוף היה הלד ממעצבי הציור‬ ‫היה לחותם השער של כל פרסומי תחנת‬ ‫בראשית שנות העשרים עבר אהרון‬
‫הנאיבי של מראות הא ‪ ,p‬ובציוריו ה­‬ ‫הנסיונות החקלאית של ההסתדרות ה­‬ ‫הלוי לשכונת בורוכוב ל ‪ T‬תל‪-‬אביב ו­‬
‫מדעיים היה בעל עין דייקנית שקלטה‬ ‫ציונית‪ .‬במרכזו של ציור מפורסם זה‬
‫כל פרט ופרט‪ .‬ציוריו העשירו את דמיו­‬ ‫ניצבת סלסלה ובה שבעת המינים‪ ,‬ו‪-‬‬
‫בשוליו כתוב‪ :‬״ארץ חיטה ושעורה וגפן‬
‫נם וחלומותיהם של בני הארץ‪.‬‬
‫ותאנה ורימון ארץ זית‪-‬שמן ודבש״‪.‬‬
‫מרמת‪-‬גן עבר הלוי לגור בהרצליה‪,‬‬
‫ל ‪ T‬ברוך צ׳יזיק ידידו‪ .‬בביתו הקים‬
‫מעבדת צילום והיה מסריט ומצלם את‬

‫‪13‬‬